הסכם פנסיה חובה מפלה את הציבור הערבי - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסכם פנסיה חובה מפלה את הציבור הערבי

ההשלכות הכלכליות החמורות על עובדים ערבים

2תגובות

>> בימים אלה מתנהל דיון ציבורי אודות העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64. זאת, לאחר ששר האוצר יובל שטייניץ חתם על כתב מינוי לוועדה ציבורית לבחינת הנושא. הוא הדגיש כי "נושא גיל הפרישה הוא בעל משמעויות חברתיות-כלכליות מורכבות". הדיון סביב הנושא הוא אכן מורכב בכמה היבטים, במיוחד לנוכח עובדת הכדאיות הכלכלית עבור הנשים בהעלאת גיל הפרישה המוביל להגדלת החיסכון הפנסיוני ובכך גם להעלאת גובה קצבת הפרישה שלהן.

מבין חמשת חברי הוועדה יש שתי נשים, ולכאורה המינויים לוועדה מבטיחים את ייצוגן ההולם של הנשים כפי שהחוק מבקש להבטיח במקרים כאלה. אבל הדין גם מחייב הבטחת ייצוגם ההולם של האזרחים הערבים בוועדות כאלה. לא מדובר בדרישה הנובעת מעצם הבטחת המינוי כשלעצמו אלא גם כדי להבטיח כי האינטרסים של האזרחים הערבים, במיוחד הנשים, ייוצג נאמנה בפני הוועדה בטרם תעביר את המלצותיה.

עבור נשים ערביות יש גורמים נוספים המשפיעים על קצבת הפנסיה שהן מקבלות, אם הן מקבלות אותה בכלל. למשל, תוחלת חיים יותר נמוכה, ממוצע שנות עבודה יותר נמוך, ממוצע המשולבות בשוק העבודה יותר נמוך ואף נחות בהרבה, שיעור השילוב במשרות בכירות ובמוקדי קבלת החלטות יותר נמוך וכד'. כל אלה מביאים לכך שגובה קצבת הפנסיה של נשים ערביות תהיה נמוכה בהרבה מזו של נשים יהודיות.

בנוסף, לעתים נשכחות השלכותיו השליליות של הסכם פנסיה חובה שנכנס לתוקפו בתחילת 2008 והמחייב כל מעסיק לבטח כל עובד/ת בביטוח פנסיה, נכות ואובדן כושר עבודה. אין להמעיט ביתרונותיו וחשיבותו של הסכם הפנסיה אך לצערנו הוא חל אך ורק על עובדים מעל לגיל 21 ועובדות מעל לגיל 20. בכך הוא מוציא מתחולתו את כל המועסקים בגילי 18-21 והמועסקות בגילי 18-20 ומותיר אותם ללא ביטוח פנסיוני. הגבלת גיל זו אינה קשורה כלל ועיקר לאופי התפקיד ו/או המשרה ואף לא לכישורי העובד, כי אם לגילו בלבד. זהו שיקול שאינו רלוונטי ביחס לחלוקת הטבות בתחום העבודה ואף מנוגד לדיני העבודה הקובעים שאין להפלות עובדים על רקע גיל ומין.

התוצאה של הסכם זה היא הדרת האוכלוסייה הערבית, הפטורה משירות צבאי ושיש ביכולתה להשתתף בכוח העבודה האזרחי החל מגיל 18. בכך גורמת התחולה הסלקטיבית של ההסכם להפליה גם על רקע לאום. עובדת בת 19 לא תהיה זכאית לצבירת זכויות פנסיוניות מכוח ההסכם כפי שזכאית עובדת בת 22 על אף ששתיהן עובדות במשרות זהות באותו מקום עבודה, האחריות המוטלת עליהן זהה, שתיהן בעלות כישורים זהים ותנאי שכרן זהים.

לפגיעה זו יש השלכות כלכליות חמורות. לפי חוות דעת שהגיש מרכז עדאלה לבית הדין הארצי לעבודה עולה, כי בחישוב ריאלי, הנזק הפנסיוני הנגרם לעובד בגילים 18-21 מגיע ל-332 אלף שקל בעת הפרישה לפנסיה והנזק הפנסיוני העלול להיגרם לכל עובדת בגילים 18-20 מגיע ל-174 אלף שקל בעת הפרישה.

מסיבות אלה הכרחי וצודק כי הדיון בעניין הכדאיות הכלכלית בהגדלת גיל הפנסיה צריך שיכלול לא רק את הפגיעה הכלכלית בין נשים לגברים בעת הפרישה, אלא גם בהחלת חובת ביטוח פנסיוני חובה שווה על כלל העובדים במשק החל מרגע השתלבותם במעגל התעסוקה.

הכותבת היא מנהלת המחלקה לזכויות חברתיות וכלכליות בארגון עדאלה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#