תפקיד כה חשוב לאדם לא רלבנטי - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תפקיד כה חשוב לאדם לא רלבנטי

הבחירה של נתניהו במשה דיין

51תגובות

>> ביום שני אישרה ועדת ארבל, בראשות השופט בדימוס דן ארבל, את מועמדותו של עו"ד משה דיין לתפקיד נציב שירות המדינה (ראו ידיעה בעמוד 2). דיין היה המועמד היחיד שהובא לאישורה על ידי ראש הממשלה.

לשופט ארבל לא היתה לכאורה כל סיבה לפסול את מועמדות דיין. דיין, המשמש כיום כיועץ המשפטי של משרד המשפטים (יש דבר כזה), נהנה ממליצי יושר רמי דרג - שר המשפטים יעקב נאמן, היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין וכמובן רה"מ בנימין נתניהו.

מכיוון שכל פועלו הציבורי של דיין התמצה בתפקיד הלא מרכזי והלא חשוב של יועץ משפטי למשרד המשפטים, הרי שגם אין כל כתם בעברו אשר עשוי לצוץ לפתע ולהביא לפסילתו (ראו טראומות מינוייהם של יואב גלנט לרמטכ"ל ושל אלי גביזון לנציב השב"ס). בעיתונות אמנם פורסם כי דיין הוא חבר ללימודים של צחי הנגבי, שגם הביא אותו למשרד המשפטים, וכי הוא חותנו של אחד התורמים הגדולים של משפחת נתניהו, אבל בשני אלה גם יחד אין כדי להטיל בו דופי של ממש.

בקיצור, אין כל סיבה משפטית פורמלית לפסול את מועמדותו של דיין לתפקיד, מה שהבטיח כנראה את היבחרו לתפקיד. זאת בהנחה שוועדת ארבל, כמו ראש הממשלה, העדיפה את הפורמליסטיקה המשפטית על פני המהות הכלכלית - המהות שלפיה דיין נעדר כל כישורים רלבנטיים לתפקיד.

נציבות שירות המדינה, נזכיר, מנהלת את כוח האדם בממשלה. בפועל מתפקד נציב שירות המדינה כמנכ"ל הממשלה. במצבה התפקודי הרעוע של הממשלה, התפקיד מחייב עריכת רפורמות ניהוליות מרחיקות לכת שיתאימו את הממשלה למאה ה-21. בשל גודל המשימה ומורכבותה, שירות המדינה זקוק כיום לנציב בעל ניסיון ניהולי עשיר בניהול מערכות גדולות ומורכבות, הבנה בניהול כוח אדם והיכרות מעמיקה עם המגזר הציבורי על כל רבדיו. לדיין אין אף אחד מאלה.

אין בקורות החיים של דיין - כנראה משפטן ישר ומוצלח - דבר המכשיר אותו לניהול מערכות ציבוריות גדולות. אפשר היה באותה מידה של חוסר רלבנטיות למנותו למפקח על הבנקים. רק שנגיד בנק ישראל, הממנה את המפקח, לא היה מעלה על דעתו למנות לתפקיד אדם שאינו בנקאי. לעומת זאת, ראש הממשלה עומד למנות לתפקיד המנהל הבכיר בממשלה אדם חסר ניסיון ניהולי רלבנטי.

חוסר הרלבנטיות של דיין לתפקיד הוא כה גדול, שבאופן חריג התגייסו כמה מהמנהלים והמומחים הגדולים ביותר בישראל לתחום הניהול הציבורי, כולם אנשים פרטיים, כדי למחות ולהניע את ראש הממשלה לשנות את דעתו. שני נציבי שירות מדינה לשעבר, שלושה מנכ"לים לשעבר של משרד ראש הממשלה, ממונה לשעבר על השכר במשרד האוצר וכן פרופסור בכיר למינהל ציבורי - כולם הזדעקו, ושלחו לראש הממשלה מכתב המאיץ בו לבחור באדם ראוי יותר לתפקיד.

כך כתבו: "נדרש למנות נציב או נציבה בעלי יכולות מוכחות בניהול ארגונים גדולים ומורכבים, בעלי הבנה עמוקה במבנה הממשל בישראל, בעלי סמכות מקצועית בולטת, כושר מנהיגות וכושר עמידה שיאפשרו להם לעמוד בפני לחצים בלתי פוסקים מכיוונים שונים. אנו מבקשים ממך להציב אמות מידה אלו כתנאי סף למינוי נציב שירות המדינה". נתניהו קרא את המכתב יוצא הדופן, והתעלם.

איך הגיע נתניהו להציע לתפקיד חשוב כל כך מועמד לא רלבנטי כל כך? אף אחד לא באמת יודע. נתניהו בחר בדיין באופן אישי - ללא ועדת איתור או מכרז. במשרד ראש הממשלה פעלה ועדת איתור לא רשמית לבחירת מועמד לנציבות שירות המדינה, בראשות מנכ"ל המשרד אייל גבאי, אלא שדיין מעולם לא הופיע בפניה - כנראה משום שגבאי לעולם לא היה שוקל להמליץ על מינוי דיין, בשל היעדר כישורים רלבנטיים. ככל הידוע, גבאי הופיע בפני ועדת ארבל, והסתייג ממינויו של דיין.

נזכיר שכנציב שירות המדינה יהיה דיין אחראי על כל תהליכי גיוס כוח האדם במדינה, ויקבע את נוהלי המכרזים לגיוס כוח אדם. איך יוכל אדם שנבחר ללא מכרז או ועדת איתור - ושמי שעמד בראש ועדת האיתור הלא רשמית מסתייג ממועמדותו - להנהיג את נוהלי המכרזים לגיוס כוח אדם במדינה?

נזכיר גם שהדבר היחיד הידוע בכל הקשור לשיקולי בחירתו של דיין לתפקיד הוא העובדה שהוא מקורב לצחי הנגבי, ולתורם חשוב של משפחת נתניהו. לאור זאת, איך יוכל להנהיג את חובת השוויוניות ואיסור העדפת מקורבים בתהליכי גיוס כוח האדם במדינה?

עם זאת, דיין אינו זה שאליו צריכות להיות מופנות השאלות. מי שצריך להשיב לכל השאלות הללו הוא מי שבחר בו, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. נתניהו בחר בדיין ללא קריטריונים, ללא שקיפות, ללא תהליכים מסודרים ובלי לעמוד באמות המידה הבסיסיות ביותר של הפעלת שיקול דעת ציבורי ראוי. כשמדובר בבחירה של המנהל החשוב ביותר במגזר הציבורי, תהליך בחירה שכזה צריך להיחשב לא ראוי, ואפילו רשלני.

כדאי להזכיר לראש ממשלתנו כי מדינת ישראל אינה חנות המכולת שלו, וכי הוא לא יכול לנהל אותה בשלוף. מצער שראש הממשלה אינו זוכר זאת, ושגם השופט דן ארבל לא טרח להזכיר לו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#