לנתק את התאגידים מחברות הפיננסים - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לנתק את התאגידים מחברות הפיננסים

גם אם הריכוזיות בישראל לא הגיעה לרמה מדאיגה, יש מספיק סיבות לניתוק השליטה בתאגידים ריאליים ופיננסיים

תגובות

>> אחת ההצעות שנבחנות על ידי הוועדה העוסקת בבדיקת הריכוזיות במשק היא הפרדת האחזקות הפיננסיות מן הקונגלומרטים שבידיהם אחזקות בענפי המשק האחרים. חלק מהמומחים ומנהלי התאגידים שהופיעו בפני הוועדה טענו כי לא קיימת במשק הישראלי רמת ריכוזיות המחייבת נקיטת צעדים דרסטיים כדוגמת הפרדת האחזקות הפיננסיות.

בלי לנקוט עמדה בשאלת ממדי הריכוזיות ופגיעתה האפשרית בתפקודו התקין של המשק, אני מבקש לטעון כי גם אם הריכוזיות בישראל לא הגיעה לרמה מדאיגה, קיימים טעמים טובים לניתוק בין השליטה בתאגידים ריאליים ופיננסיים. השיקולים בזכות ההפרדה מתחזקים אם נגיע למסקנה שהריכוזיות מסוכנת לתפקודה של כלכלת שוק תחרותית.

השליטה בתאגיד פיננסי, בנק או חברת ביטוח, מסייעת לבעל השליטה בקונגלומרט הריאלי לממן רכישות נוספות ולהביא להרחבת ממלכתו ולהגברת הריכוזיות. זו ודאי אינה התפתחות רצויה, גם אם המצב הקיים אינו מחייב התערבות דרסטית. אולם מה שנראה בעיני חמור יותר הן שתי בעיות הנוצרות משילוב עסקי שוק הון ובנקאות עם עסקים בענפי המשק האחרים:

ניגודי עניינים - החלטתו של התאגיד הפיננסי לסייע לבעל השליטה במימון עסקי הקונגלומרט הריאלי שבשליטתו נגועה בניגוד עניינים ברור. אין כל ביטחון שהמימון לעסקי בעל השליטה עולה בקנה אחד עם עניינו של התאגיד הפיננסי. נכון שקיימות הגבלות רגולטוריות על היקף המימון שיכול בעל השליטה לקבל, אך אין ספק שיש לו השפעה על החלטת אותו תאגיד.

חשיפה לסיכונים - מתן אשראי או מימון אחר לגוף מקורב עלול לחשוף את התאגיד הפיננסי לסיכונים חמורים יותר מאלה שהיה חשוף להם אם היה פועל על פי שיקול דעתו, ללא צורך להתחשב בצורכי עסקיו האחרים של בעל השליטה. הסיכון רב יותר כאשר מצב עסקיו האחרים בכי רע וצורכי המימון שלו גדלים.

בעקבות המלצות ועדת ברודט מ-1994 הוגבלו אחזקותיהם של הבנקים בתאגידים ריאליים ונקבעו הסדרים למניעת שליטתם בתאגידים שבהם נותרו להם אחזקות. נראה לי שיש מקום לטיפול דומה בהחזקותיהם של קונגלומרטים ריאליים בתאגידים פיננסיים - לא הפרדה מוחלטת אלא מניעת שליטה.

אין בסיס לחשש שהובע כי אם יהיה על הקונגלומרטים הריאליים למכור את רוב אחזקותיהם בתאגידים פיננסיים, לא יימצאו גופים שיהיה ביכולתם לרכוש אחזקות אלה. חשש דומה הועלה כשהיה על הבנקים למכור את אחזקותיהם בחברות המנהלות קופות גמל וקרנות נאמנות. החשש התבדה, אם כי לא נמצאו בין הרוכשים גופים זרים גדולים כפי שקיוו המוכרים. אולי דווקא הפעם יימצאו גופי השקעה זרים שירכשו נתחים מן הסחורה שתוצע למכירה.

דרך חלופית למניעת התקלות הנובעות משליטתו של קונגלומרט ריאלי בתאגיד פיננסי היא לאסור על התאגיד הפיננסי לממן את העסקים הריאליים של בעל השליטה בו. אם ניתן היה לבצע חסימה כזו ביעילות, יש להניח שבעל השליטה היה נפרד מרצונו מן השליטה בתאגיד הפיננסי, אך סביר שיימצאו דרכים לעקוף את האיסור, ולכן מוטב שלא לבחור בחלופה זו.

הכותב הוא סגן יו"ר ICC ישראל, פרופ' למשפטים במכללה למינהל ולשעבר המפקח על הבנקים ויו"ר הבורסה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#