תרומות במערכת הבריאות: אגודות הידידים פועלות בלי פיקוח, בלי ביקורת ובלי מכרזים - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תרומות במערכת הבריאות: אגודות הידידים פועלות בלי פיקוח, בלי ביקורת ובלי מכרזים

התרומות למוסדות רפואיים מגיעים למיליארדי שקלים בשנה אך כמעט ואינן מפוקחות

תגובות

אגודות ידידים שפועלות בלי הסכמים, בלי ביקורת ובלי מכרזים, חברות מסחריות שמשלמות משכורות של רופאים ואחיות בבתי חולים ציבוריים וחולים שנקראים לתרום לבית החולים בעודם מאושפזים - זוהי תמונת המצב שחושף מבקר המדינה בדו"ח המתייחס לנושא התרומות במערכת הבריאות.

מערכת הבריאות ובתי החולים בפרט מסתמכים במידה רבה על תרומות כדי לשדרג את הציוד שלהם ולפתח תשתיות חדישות - יעידו על כך בנייני האשפוז המפוארים הנחנכים מדי שנה בבתי חולים במימון תורמים גדולים. בשנת 2007, למשל, עמד סך התרומות למערכת הבריאות על כ- 2 מיליארד שקל ובשנת 2008 היוו התרומות 4% מתקציבם של בתי החולים הממשלתיים. תקציב הפיתוח של משרד הבריאות נמוך ביותר ולא מספיק להדביק את הפערים והבלאי בציוד של בתי החולים, והם זקוקים לתרומות כאוויר לנשימה.

ואולם דו"ח מבקר המדינה חושף כי נושא התרומות וניהולן מתנהל פעמים רבות בצורה לא מוסדרת ולא מפוקחת, ועלול להיות בעייתי. הביקורת בחנה את שלושת מקורות התרומות: בעלי הון מהארץ ומחו"ל, חברות מסחריות וחולים. המבקר לא נקב בשמות של בתי חלים ותורמים "עקב רגישות נושא התרומות ומתוך זהירות רבה שלא לפגוע בתורמים ובאפשרות בתי החולים לגייס תרומות".

עמותות הידידים של בתי החולים הן הגופים שמגייסים כספים ותרומות עבור בתי החולים בארץ ובחו"ל. המבקר מצא כי האגודות בבתי החולים הממשלתיים פועלות במקרים רבים בלי לתת דין וחשבון לאיש: כך, למשל, בניגוד לנעשה בבתי החולים של הכללית, בבתי החולים הממשלתיים אין הסכמים בין אגודות הידידים לבין בתי החולים שבשמם הן פועלות. כתוצאה מכך, משרד הבריאות לא יכול למעשה לערוך ביקורת באגודות הידידים למרות שמדובר בגופים המגלגלים מיליארדים ועוסקים בפעילות רגישה וחשובה. בנוסף, מכיוון שמדובר בעמותות – אגודות הידידים אינן מחויבות לפעול לפי חוק חובת המכרזים, כך שפרויקטים בהיקפי ענק של מאות מיליוני שקלים שכוללים בנייה של מתקנים רפואיים על קרקע ציבורית ממשלתית מתנהלים לעיתים ללא מכרז.

רונן אנגל

המבקר קובע גם כי נושא התרומות כולו אינו מוסדר בנוהל וכי כל בית חולים פועל באופן עצמאי. למשרד הבריאות אף אין תכנית אב מסודרת שקובעת את סדר העדיפויות הרפואי בישראל, כלומר לאן ראוי לנתב את התרומות. "כתוצאה מכך, הלכה למעשה פרויקטי הבינוי וההצטיידות נקבעים לעתים לפי רצונותיהם של התורמים ולאו דווקא לפי צורכי מערכת הבריאות הציבורית וסדרי העדיפויות שלה", קובע המבקר...יש לדאוג שהבנייה באמצעות תרומות לא תיצור כפל תשתיות במערכת הבריאות".

בנוסף, כותב המבקר כי כבר בשנת 2003 קבעו היועץ המשפטי לממשלה ומשרדי המשפטים והאוצר שיש להסדיר בנוהל את נושא התרומות וכי טיוטת נוהל שכזה גובשה כבר בשנת 2005, ואולם עד היום לא גובש ואושר הנוהל סופית. בהיעדר נוהל וכללים ברורים, כל בית חולים פועל כרצונו.

המבקר מתייחס גם לנושא הפערים בין הפריפריה למרכז בנושא התרומות ומאשר את מה שקשה לפספס: התורמים מעדיפים לתרום דווקא למרכזים הגדולים באזור המרכז, ומזניחים את הפריפריה. כך למשל, בשנת 2008 קיבלו מרכזים רפואיים במרכז תרומות בגובה של עשרות עד מאות מיליוני שקלים, בעוד שבתי חולים בפריפריה הסתפקו בתרומות בגובה מיליונים בודדים.

ואם לא די בכך, הפער בתרומות גורר גם פער בהשקעה הממשלתית: מכיוון שחלק מהתורמים דורשים שהמדינה תעשה "מאטשינג" – השתתפות בסכום זהה לזה שנתרם על ידי הגורם הפרטי, "יוצא כי גם במקרים אלו פוטנציאל הבינוי הנוסף גבוה יותר במרכזים הרפואיים שבמרכז זאת מכיוון שלהם תורמים רבים יותר.. כך שלא רק שהפערים בין המרכז לפריפריה אינם מצטמצמים אלא הם אף גדלים", קובע המבקר. כפתרון אפשרי מציע המבקר שמשרד הבריאות יבנה מאגר של תרומות אותן יקצה לפי סדר העדיפויות שלו. הצעה אחרת היא להעביר שיעור מסוים מכספי התרומות במרכז לטובת בתי החולים בפריפריה.

גם חברות מסחריות כמו חברות תרופות וציוד רפואי נוהגות לתרום למוסדות בתחום הבריאות – בה בעת שהן משמשות ספקיות שלהם – מצב שעלול לגרום לניגוד עניינים. המבקר מצא כי כספי חברות מסחריות מממנים העסקת עשרות עובדים בבתי חולים למרות שהדבר נאסר בחוזר של משרד הבריאות (למעט עובדים שקשורים למחקר של החברה).

באשר לתרומות מחולים המאושפזים בבתי החולים, מצב שעלול לעורר חשש להתניית שירות רפואי בתשלום מצא המבקר כי למרות שחל איסור לקבל תרומה מחולה בעת אשפוזו (אלא רק בעת השחרור או אחריו), באחד מבתי החולים שנבדקו פנה מנהל המחלקה לחולים המאושפזים וביקש מהם להרים תרומה לבית החולים.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "נוהל התרומות הוכן כבר ע"י המשרד ואנו ממתינים לאישור משרד המשפטים. יש כאן צורך לאזן בין הצורך לגמישות בכללים שיאפשרו גיוס תרומות ולא יפגעו במלאכה זו ובין הצורך ההכרחי להסדיר זאת במסגרת עבודת הממשלה ומתוך תקווה שגופים אחרים במערכת הבריאות יאמצו זאת.

קידר ניר

"במחלקות בתי החולים, מדובר במימון של תקנים בבתי חולים ממשלתיים מצד גורמים פרטיים ומצד גורמים מסחריים, ובעיקר חברות תרופות הנתונות בקשרים מסחריים עם המרכזים הרפואיים. על הבחינה להתייחס גם אל תקינת כוח האדם הקיימת ואל רמת השירות הראויה. ראוי גם לסיים בהקדם את הכנת נוהל התרומות המיוחד למערכת הבריאות, שהעבודה עליו נמשכת כבר יותר מחמש שנים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#