דו"ח המבקר: המחלקות הפנימיות קורסות; "חולים מקבלים טיפול רשלני בגלל מחסור בתקנים" - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח המבקר: המחלקות הפנימיות קורסות; "חולים מקבלים טיפול רשלני בגלל מחסור בתקנים"

כתב אישום חריף של מבקר המדינה נגד מערכת הבריאות: "פגיעה בכבודם, פרטיותם ובריאותם של החולים"; משרד הבריאות: "מקבלים בברכה את ההערות"

23תגובות

זעקת הרופאים על קריסת מערכת הבריאות הציבורית מקבלת חיזוק משמעותי ממבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס. בדו"ח חריף ונוקב על מצוקת האשפוז במחלקות הפנימיות בבתי החולים מתריע המבקר כי תנאי האשפוז הקיימים היום בישראל "פוגעים בכבודם ובפרטיותם של החולים, וקיים חשש שבכמה מקרים אף בבריאותם".

הדו"ח מתאר מחלקות פנימיות שנאלצות לטפל בחולים ששיעורם גבוה בעשרות אחוזים מהקיבולת שלהן וחולים מונשמים שמקומם בטיפול נמרץ אך נאלצים לשכב במחלקה הפנימית, תוך חשש לסיכון חייהם. לאור חומרת הממצאים שעלו מהבדיקה במחלקות הפנימיות, הציג המבקר כבר ביולי 2010, עוד לפני סיום הביקורת, את הממצאים העיקריים לראש הממשלה ושר הבריאות נתניהו, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, ושר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ.

המבקר קובע כי מדובר במצוקה שנמשכת כבר שנים ואף צפויה להחריף בעתיד, בעקבות הזדקנות האוכלוסייה והארכת תוחלת החיים. התפוסה במחלקות עומדת על 96% בממוצע (לעומת 85% שנחשב לשיעור הרצוי) ומגיעה לעתים ל-150% ואף יותר מכך. לפי הערכות, לא פחות מ-300 חולים מאושפזים בכל יום במיטות פנימיות שמחוץ לתקן, כלומר מיטות מאולתרות שמוצבות בפרוזדורים, בחדרי אוכל ובחדרים פנויים אחרים - תוך פגיעה בכבודם וגם באיכות הטיפול בהם. בנוסף, חולים רבים ממתינים שעות רבות, ולפעמים אפילו כמה ימים, בחדרי המיון עד העברתם למחלקות הפנימיות, כשחלקם משוחררים לביתם לאחר פרקי זמן אלה בלא שהועברו כלל למחלקה פנימית.

לא פחות חמור מכך, במחלקות הפנימיות מאושפזים חולים מונשמים רבים - חולים מסובכים ביותר שאינם מסוגלים לנשום בכוחות עצמם ונזקקים לסיוע באמצעות מכשירים. מקומם הראוי של חולים אלה הוא במחלקות לטיפול נמרץ, אולם עקב מחסור קשה במיטות טיפול נמרץ מאושפזים במחלקות הפנימיות במתכונת של "טיפול מוגבר" שדורשת השגחה רפואית מיוחדת. הדו"ח קובע כי בעוד משרד הבריאות הגדיר עשרות מיטות במחלקות הפנימיות בכל הארץ כמיטות "טיפול מוגבר" לטיפול במונשמים - הוא לא הקצה לכך כוח אדם נוסף, ולכן העומס כולו נופל על הצוות הרפואי הרגיל של המחלקה הפנימית - שממילא סובלת מעומס חולים רב.

הרשקוביץ אלי

כתוצאה מכך, קובע המבקר, נפגעים גם החולים המונשמים שאינם זוכים לטיפול שהיו אמורים לקבל במחלקות לטיפול נמרץ, וגם שאר המאושפזים, שנפגעים בשל העומס שהמונשמים יוצרים על הצוות הרפואי המצומצם. המבקר אף רומז כי לחולים מונשמים שמטופלים במחלקות הפנימיות עלולה להיות עילה לתביעה כנגד בית החולים אם הטיפול בהם ייכשל: "מנהלי מחלקות פנימיות מסרו למשרד מבקר המדינה כי יש חשש שטיפול בחולה מונשם שאינו נמצא במחלקה המיועדת לו יימצא רשלני משום שאינו נעשה לפי הסטנדרטים המקובלים", נכתב בדו"ח.

המבקר מתריע כי מעבר לפגיעה בכבוד האדם שנגרמת לאדם המאושפז במסדרון, קיים גם חשש ממשי לפגיעה בריאותית: "עקב הצפיפות הרבה בחדרי האשפוז, במסדרונות המחלקות ובחדרי האוכל המחלקתיים איכות הטיפול הניתנת לחולים אינה מיטבית", כותב המבקר. "כמו כן גוברת סכנת ההידבקות של החולים בין השאר גם בחיידקים עמידים". מנכ"ל משרד הבריאות עצמו, פרופ' רוני גמזו, מצוטט בדו"ח כמי שאמר כי "כל יום נפגעת איכות הטיפול בחולים, עד כדי איבוד חיים", וכי הוא מפחד לעשות מחקר על השלכות הטיפול בפרוזדורים של המחלקות בישראל.

המשרד מסר בתשובתו למבקר כי מפעולות של ועדות בדיקה במשרד על אירועים רפואיים חריגים עולה שהעומס בבתי החולים וחוסר המשרות והמשאבים גרמו למותם של חולים. המבקר, מצדו, קובע כי "נוכח התנאים הקשים שפורטו, כמה מהחולים המאושפזים במחלקות פנימיות אינם מקבלים טיפול מיטבי, והטיפול בהם עלול להימצא רשלני".

"עומס העבודה המוטל על המתמחים פוגע ביכולת השיפוט שלהם"

תוצאה נוספת של העומס העצום על המחלקות הפנימיות היא אשפוז חולים לזמן קצר מדי - פעולה שנועדה להקל על העומס, אך גורמת פעמים רבות לאשפוזים חוזרים של חולים שהשתחררו טרם הזמן מבית החולים. מנגד, מצא המבקר כי גם בתי החולים אינם מנהלים כראוי את מערך האשפוז הפנימי: 15% מהמאושפזים במחלקות הפנימיות היו "מאושפזים שלא לצורך", כלומר חולים שהטיפול הרפואי בהם הסתיים והם ממתינים להעברה למחלקה אחרת, מוסדות שיקומיים או סיעודיים או שחרור לביתם - ובינתיים תופסים מיטה יקרה בבית החולים.

המבקר מקדיש פרק מיוחד לרופאים עצמם, ובו הוא חוזר למעשה על הטענות שנשמעות כבר שנים מצד ההסתדרות הרפואית על התקינה החסרה והמעוותת של הרופאים, שנקבעה עוד בשנות ה-70 ואינה מתאימה לצרכים הנוכחיים של מערכת הבריאות. לפי בדיקת המבקר, בפועל רופאים מטפלים בחולים בשיעור של עשרות אחוזים מעל לקבוע תקן, והתוצאה היא ש"הרופאים המעטים במחלקות פנימיות מסוימות כורעים תחת הנטל... עקב עומס העבודה הרב במחלקות הפנימיות והיעדר תנאים מתאימים יש חשש שרופאים אינם קשובים תמיד לכל צורכי החולה, עושים "קיצורי דרך", משחררים חולים מוקדם מדי ומקבלים החלטות שגויות...".

TheMarker

באשר למתמחים, אשר נושאים על גבם את עול התורנויות בשעות אחר הצהריים והלילה, מצייר המבקר תמונה קשה לא פחות וקובע כי "מתמחים מעטים עושים תורנויות רבות, לעתים יותר מעשר בחודש, כשכל תורנות אורכת כ-26 שעות. לפיכך עולה חשש שעומס העבודה המוטל על המתמחים במחלקות הפנימיות, שהתגבר במרוצת השנים, פוגע ביכולת השיפוט המקצועי שלהם, וכן עולה חשש שתכיפות התורנויות ועומס העבודה אינם משאירים לרופאים המתמחים די זמן להתעדכן בחומר מקצועי". המבקר מתריע כי עלולה להיווצר מצוקה של ממש של מחסור ברופאים הבוחרים במקצוע, בשל התנאים הקשים הללו. כן מדגיש המבקר כי בפריפריה מצוקת כוח האדם במחלקות הפנימיות אף קשה יותר מאשר במרכז.

המבקר תולה את אחת הסיבות לעומס במחלקות הפנימיות בשיטת ההתחשבנות בין קופות החולים המשלמות עבור האשפוז לבין בתי החולים: לפי השיטה הקיימת, קופות החולים משלמות סכום מסוים עבור כמות מסוימת של חולים שהן מפנות לבית חולים, ומעבר לתקרה זו - הן משלמות פחות עבור כל חולה או לא משלמות כלל. שיטה זו, מתריע המבקר, יוצרת תמריץ לקופות להפנות חולים לבתי חולים בהם הן חרגו מתקרת הצריכה הקבועה, דבר שיוצר עומס על אותו בית חולים ופוגע בהכנסות שלו.

גם למנהלי בתי החולים יש אינטרס סמוי בשימור המצב: "ככל שמספר נתון של רופאים ואחיות מטפל בחולים רבים יותר, הטיפול בכל חולה זול יותר עבור בית החולים", כותב המבקר. " לפיכך עולה חשש שיש ניגוד עניינים מוסדי בפעילותם של מנהלי בתי חולים, המאפשרים אשפוזי יתר במחלקות הפנימיות".

המבקר מתאר כיצד במרוצת השנים הועלו פתרונות שונים להקלת המצוקה במחלקות הפנימיות על ידי ועדות שונות שעסקו בנושא, "אולם רובם לא יושמו במלואם או לא יושמו כלל". גם התוכניות השונות לתוספת אלפי מיטות אשפוז נותרו על הנייר בלבד, בגלל חילוקי דעות עם משרד האוצר. בתחילת השנה הגיעו משרדי הבריאות והאוצר להסכמה על תוספת של 960 מיטות למחלקות פנימיות, טיפול נמרץ, יולדות ופגים, אך עד כה טרם סוכם אופן פריסת המיטות בבתי החולים בארץ.

המבקר קובע שורה של צעדים דחופים שנדרשים מצד משרדי הבריאות והאוצר כדי לטפל במצב הקשה, וביניהם: לקבוע רף מקסימלי של אחוזי תפוסה במחלקות פנימיות שלא יעלה על 95%; לקבוע בהקדם יעד מיטות רצוי ל-1,000 נפש בישראל, צעד שמשמעותו תוספת מיטות משמעותית; לגייס בדחיפות אחיות נוספות למחלקות הפנימיות כדי לשפר הטיפול במונשמים; לשנות את שיטת התקינה הקיימת של הרופאים במחלקות הפנימיות, ולהתאים אותה להתפתחויות הטכנולוגיות במאה ה-21; לתמרץ רופאים ואחיות לעבוד ברפואה פנימית, בפרט בפריפריה. במקביל קורא המבקר לכינונה של תוכנית אב לפתרון הבעיה, שלא תתרכז רק בתוספת מיטות אלא גם בפתרונות יצירתיים נוספים כמו פיתוח תחליפי אשפוז בקהילה, זירוז ביצוע בדיקות במהלך אשפוז כדי לקצרו, ייעול העברת חולים שהטיפול בהם הסתיים, שינוי אופן ההתחשבנות בין הקופות לבתי החולים ועוד.

ניר קידר

"מצוקת האשפוז בישראל נוראה והגיעה לשיאים שלא נודעו בה קודם לכן", מסכם המבקר, "אם מדינת ישראל לא תעלה נושא זה לראש סדר העדיפויות שלה, ולא תפעל לאלתר להקלת המצוקה במחלקות הפנימיות, ראשית כל באמצעות תגבור של רופאים ואחיות, יידרדר המצב ותגבר התמותה".

"אנחנו נמצאים היום בעיצומה של שביתה בדיוק בגלל המסע הזה - לשינוי פני הרפואה הציבורית בכלל והרפואה הפנימית בפרט", אומר ד"ר דרור דיקר, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית, ומנהל מחלקה פנימית בבית חולים השרון. "היום אין לנו מקום לאשפז את החולים ואין לנו מספיק רופאים לטפל בחולים. אנחנו נמצאים בחסר של 800 מיטות פנימיות ועד 2015 נהיה בחסר של 1,500 מיטות. המיטות גוררות איתן גם תקני רופאים, כך שברגע שיהיו עוד מיטות יהיו עוד רופאים במחלקות והטיפול בחולים יהיה טוב יותר. עוד תקנים יפתרו גם את מצוקת המתמחים - היום הם עושים שמונה תורנויות ויותר בחודש, ולכן לא נמצאים במחלקה 170 מתוך 365 ימים בשנה. זה פוגע לא רק באיכות החיים ואיכות הטיפול שלהם, אלא גם בהכשרה שלהם. לכן להוריד את העומס זה לא לקצר תורנויות ל-18 שעות אלא פשוט להוסיף תקנים כך שיהיו לכל מתמחה פחות תורנויות ופחות עומס". לדברי דיקר, "מדינת ישראל הכריזה שהשנה היא בסימן של ערבות הדדית. אני חושב שהנטל של הערבות שהרופאים הפנימיים לוקחים על עצמם עצום ולכן המערכת עוד לא קרסה, אבל אני גם מצפה שהממשלה תהיה הדדית כלפינו ותבין שהיא צריכה להשקיע ברפואה הציבורית, במיוחד הפנימית".

משרד הבריאות: "מקבלים בברכה את הערות המבקר"

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אנו מקבלים בברכה את כלל ההערות של מבקר המדינה בהקשר למצוקת האשפוז. לפני כשנה היה זה משרד הבריאות שהעלה קול צעקה על המצב, בעיקר למול מדיניות הממשלה שמנעה תוספת מיטות ודחתה את תוכניות משרד הבריאות שהוגשו "חזור והגש" לממשלות ישראל ב-15 השנים האחרונות. יש לתת לאזרחי המדינה הקשישים, שהם אלו שנמצאים במחלקות הפנימיות, אשפוז בתנאי כבוד. גם התוספת שהשיג המשרד, של 1,000 מיטות - 160 לשנה לשש שנים מכל סוגי המיטות - לא תספיק לפתור את המצוקה. ישנה תחושה שהדרכים הרגולטוריות של הגבלת תפוסה בשיטות שונות שחלקן אף חוקקו בחוק ההסדרים האחרון לא יספיקו ללא תוספת התשתיות שסוכמה בין משרדי הבריאות והאוצר. עוד בטרם בדיקת המבקר הניע משרד הבריאות תהליך של תוספת מיטות, תקנים לאחיות, תקנים לרופאים בהיקף שלא היה בעבר, ובימים אלה במסגרת המשא ומתן עם הרופאים נערכת המדינה למציאת פתרונות, תוך שימת הדגש שמירב המשאבים יופנו לפריפריה, למקצועות במצוקה והקלת עומסי העבודה על המתמחים לצורך שיפור רמת השירות לחולים".

יו"ר ההסתדרות הרפואית ד"ר ליאוניד אידלמן אמר בתגוב כי  "דו"ח מבקר המדינה הוא בגדר חומר קריאת חובה וקריאת השכמה לצוות האוצר במו"מ עם הרופאים. ללא תוספת תקינה בהסכם הקיבוצי, לא ייחתם הסכם עם האוצר והמעסיקים. לקחי העבר העגומים מלמדים אותנו, כי אם לא תעוגן תוספת התקינה בהסכם הקיבוצי - נמצא עצמנו בתוך שנים ספורות מול דו"ח חמור עוד יותר".

ממשרד האוצר נמסר, כי "בשנה האחרונה פעל סגן שר הבריאות בשיתוף עם משרד האוצר כדי לשדרג ולשפר את מערך האשפוז בבתי החולים באופן ניכר לצד הקצאת משאבים ניכרים לחיזוק מערך המניעה וטיפול הבית של קופות החולים לצורך הקטנת העומסים בבתי החולים.

"רק בחודש פברואר 2011 קיבלה הממשלה החלטה על הוספת כ-1,000מיטות אשפוז בעלות של מעל חצי מיליארד שקל. בנוסף החליטה הממשלה על שורה של צעדים ביניהם תוספת של 160 תקנים רופאים, 190 תקני אחיות, הוספת מכשירי MRI והוספת טכנולוגיות אחרות ועוד.

"לצערנו, למנכ"ל משרד הבריאות אינטרסים שונים ועל כן עד רגע זה, כשנה מאז שהוקצה התקציב לחיזוק מערך המניעה וטיפול הבית של קופות החולים, הוא לא פעל למימוש בפועל של התקציב שניתן למטרות אלה.

"גם בימים אלה פועלת הממשלה בנחישות מול הסתדרות הרופאים להקצות את מירב העלות של תוספת השכר החדשה של הרופאים לפתרון הבעיות האמיתיות של המערכת ובכלל זה: מקצועות במצוקה לרבות המחלקות הפנימיות, מתן עדיפות לאזורי הפריפריה, לרופאים המתמחים ודורשים מהרופאים להתחיל בחתימת שעון אלקטרונית כפי שהצביע על הצורך בכך מבקר המדינה פעמים רבות בעבר", נמסר ממשרד האוצר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#