התעשיינים מוכרים, הממשלה מוכרת לוקשים - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התעשיינים מוכרים, הממשלה מוכרת לוקשים

תגובות

>> במאמרו "מוכר לוקשים למוכר רהיטים" (TheMarker, 6.5) מדגיש סמי פרץ, ובצדק, את תובנותיו של פרופ' מייקל פורטר בנוגע לחשיבות הפריון לכושר התחרות של פירמות, ויוצא נגד בקשת התעשיינים לסייע להם בשיפור הסביבה העסקית ושער הדולר. ואולם הוא מתפרץ לדלת פתוחה.

שיפור הפריון והחדשנות הם היתרון התחרותי העיקרי של התעשייה הישראלית בעשורים האחרונים. זאת, בשל העובדה כי התעשייה הישראלית פועלת הרחק משוקי היעד ומחומרי הגלם, אינה מאופיינת בכוח אדם זול או במשאבי טבע, ושרויה תחת משקולת ביורוקרטית מעיקה כך שיתרונות תחרותיים אחרים כמעט ולא קיימים.

עם זאת, בעוד התעשייה הישראלית פועלת כדי לעמוד בחזית החדשנות והתחרותיות, היא נאלצת לגרור אחריה משקולת רגל שעליה כמעט שאינה יכולה להשפיע: האופן שבו ממשלת ישראל, על אלפי פקידיה, מנהלת את הסביבה העסקית שלה. כך, על פי לא פחות מארבעה דירוגים עולמיים נמצאת ישראל במקומות 24-31 בעולם בקלות ביצוע העסקים.

אחת הדוגמאות הבולטות למשקל שסוחבת התעשייה הוא נטל הארנונה הרצחני, שאינו דומה לאף נטל מוניציפלי המוטל על מתחרותיה בעולם. תשלומי הארנונה של התעשייה מסתכמים ביותר מ-3 מיליארד שקל בשנה ומצטרפים לשורה של דרכים יצירתיות של גביית מסים, היטלים ואגרות. דוגמאות נוספות מצויות בשפע בתקציב 12-2011, כמו העלאות מסים גבוהות על תשומות האנרגיה (פחם, סולר, בנזין) והעלאת מחיר העסקת עובדים באמצעות העלאת מס הביטוח הלאומי למעסיקים.

זאת ועוד, בעוד התעשייה מאמצת את חשיבות הגדלת הפריון ומגדילה את השקעותיה במו"פ, ממשלת ישראל מתעלמת מהמלצותיו של פרופ' פורטר ומפחיתה את תקציב המדען הראשי ביחס לתקציב המדינה, כך שתקציבו אוזל כבר במחצית השנה. זאת, בניגוד לממשלות רבות בעולם שמגדילות באופן עקבי את השקעותיהן במו"פ.

בשנים האחרונות, לכל המשקולות השגרתיות נוספה משקולת משמעותית - שער החליפין. תיסוף של 26% ביחס לדולר מ-2006 מחסל בשיטתיות את הרווח של התעשייה וגורם להפסד עסקות של 3-4 מיליארד דולר בשנה, איבוד שווקים ולקוחות וחוסר יכולת להתחרות עם יבוא זול.

כך, עושה רושם שבעוד התעשייה מאמצת את תובנתו של פורטר בחום, ממשלת ישראל מנסה להפריע לה ללא הרף באמצעות העלאות מסים, קיצוץ השקעות במו"פ, עול ביורוקרטי וואקום לא מובן של שנים בטיפול בעניין התחזקות המטבע.

חשוב להבין: התעשייה הישראלית נמצאת כיום במגמה גוברת של הוצאת פעילותה לחו"ל, ובתוך כשנה קרוב למחציתה תפעל מחוץ לגבולות המדינה. גם אם ניתן לבקר את התבטאויותיהם של התעשיינים נגד מקבלי ההחלטות כאשר היצוא מישראל מניע כמעט 45% מהצמיחה, איבוד מחצית מחוט השדרה הייצורי של המשק הוא איום אסטרטגי לעתידה הכלכלי של ישראל. לא מדובר בלוקשים, אלא בעצה שמרשים לעצמם התעשיינים לתת לממשלה: שפרו מיד את הסביבה העסקית או שלא נהיה פה.

הכותב הוא הבעלים של חברת טוטנאאור ויו"ר איגוד תעשיות מתכת, חשמל ותשתית בהתאחדות התעשיינים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#