לשקם את מעמדן של העמותות - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לשקם את מעמדן של העמותות

תגובות

>> הבעיה המרכזית בתפקוד העמותות הציבוריות, שנחשפה בעקבות שביתת העובדים סוציאליים, היא היעדר בקרה הולמת של ההנהלות הנבחרות של העמותות על פעילות מנהליהן. ואולם בעיה נוספת הקשורה לעמותות רבות ומחייבת התייחסות היא מעמדן ותפקודן בעקבות מדיניות ההפרטה שבה נוקטת הממשלה בשנים האחרונות.

אחת הטענות המרכזיות שהועלו בהקשר זה היתה שבין הגורמים המרכזיים שהניעו את הממשלה לאמץ את מדיניות ההפרטה המתבטאת בהפקדת האחריות לאספקת שירותים חברתיים שונים בידי ארגונים לא ממשלתיים, רובם עמותות, היה הרצון לצמצם את אחריותה החברתית, להקטין את מספר העובדים שאותם היא מעסיקה ולהפחית את הוצאותיה. ההנחה שההפרטה תביא לקיטון בהוצאה הממשלתית נבעה, בין השאר, מהמידע שרמת השכר בארגונים הלא ממשלתיים נופלת, לעתים במידה ניכרת, מהמקובל במגזר הציבורי, ולכן למדינה זול יותר לספק שירותים חברתיים באמצעות עמותות וארגונים פרטיים מאשר באמצעות משרדי הממשלה או הרשויות המקומיות.

העמותות הרבות שקיבלו על עצמן את האחריות לאספקת שירותים ממלכתיים ומוניציפליים נהפכו למעשה לכלי שרת בידי הממשלה להשגת מטרות כלכליות וחברתיות שונות שאותן היא מבקשת לממש, ונכונותן למלא תפקיד זה מצביעה על כך שאין להן כל בעיה עם מעורבות זו. פעילות עמותות רבות כזרוע ביצוע של הממשלה מעוררת, ובצדק, ביקורת חריפה בקרב רבים, הסוברים שהיא סותרת את ייעודן כמרכיב מרכזי של החברה האזרחית ואת התפקידים הייחודיים שאותם הן מילאו בעבר ורבות ממלאות גם בהווה. ציון כמה מתפקידים אלה עשוי לאזן את תפישת העמותות ככלי שרת של הממשלה.

 ייזום, הקמה והפעלה של שירותים חדשים המספקים מענים לצורכי אוכלוסיות שלא קיבלו מענים במסגרת השירותים הממשלתיים והמוניציפליים. ניתן להזכיר בהקשר זה שירותים שפותחו על ידי עמותות למען בני נוער וצעירים בסיכון, נכים, אנשים בפיגור, זקנים מוגבלים, נשים נפגעות אלימות ואנשים המתקשים להשתלב בעבודה.

 עידוד הפעילות ההתנדבותית של אזרחים במגוון תפקידים. לפעילות זו, השמה דגש על ערכי הנתינה והתרומה לחברה ללא קבלת תמורה, יש חשיבות מיוחדת בעידן זה בחברה, המאופיין על ידי מעבר מהדגשת ערכים קולקטיביסטיים להעדפת הנאות ורווחים אישיים, מעבר לו תורמים בהתנהגותם לא מעטים ממנהיגי המדינה וממעצבי דעת הקהל.

 מעורבות בעיצוב המדיניות החברתית. עמותות לא מעטות מילאו וממלאות תפקיד מרכזי בעיצוב המדיניות החברתית, בין השאר, באמצעות השפעה על תהליכי החקיקה בכנסת של חוקים חברתיים שונים.

 התמקצעות, מומחיות וניסיונן של עמותות בפעילות בתחומי שירות לא מעטים, כמו הקמה והפעלה של שירותים לנכים ומעונות יום לילדים, היקנתה להן מומחיות רבה בתחומים אלה, שממנה ניזונים גם ארגונים ממשלתיים ומוניציפליים.

נראה כי תפישת העמותות כסוכן ממשלתי היא חד-ממדית ומתעלמת מתרומתן החברתית הרבה. ואולם יש להדגיש כי תרומה זו מתאפשרת דווקא כשהן פועלות כגורם עצמאי המבקש לממש יעדים חברתיים ייחודיים. יתר על כן, עדויות רבות מצביעות על כך שהתרכזותן של עמותות באספקת שירותים ממשלתיים ומוניציפליים, ובשל כך תלותן הגוברת במימון ממשלתי, מגבילה את יכולתן למלא את תפקידיהן הייחודיים.

האתגר הניצב בפני עמותות אלה הוא לחזור ולהדגיש את מעורבותן ביזמות חברתית, בפיתוח שירותים חדשים, בקידום שינוי חברתי ובהדגשת ערכי הנתינה והתרומה לחברה.

הכותב הוא פרופ' (בדימוס) בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#