"56% מהבשר שיועד לרשות הפלסטינית הוברח לישראל ונמכר ללא פיקוח" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"56% מהבשר שיועד לרשות הפלסטינית הוברח לישראל ונמכר ללא פיקוח"

לפי המבקר, עלות הבשר ליבואן הפלסטיני היא רק 10% מיבוא הבשר הכשר ליבואן הישראלי; יחידת הפיקוח נכשלה במניעת ההברחות

תגובות

" 15,600 טונה מ-35 אלף טונה בשר בקר מיובא שנפרק בנמלי ישראל בשנים 2007-2009 ויועד לרש"פ - אכן הגיע לסוחרי הבשר בגדה ובעזה - 44% בלבד מהכמות המיועדת. קיים חשש כבד שיתרת הבשר הוברחה לישראל ונמכרה לציבור ללא פיקוח וטרינרי" - כך כותב מבקר המדינה בדו"ח חמור על יחידת הפיקוח במשרד החקלאות, שהוקמה במטרה למנוע הברחות מעיין אלו. לטענת המבקר, המחדלים הביאו לפגיעה בהכנסות המדינה בשל אי תשלום מכס, העלמות הכנסות מרשויות המס ופגיעה בציבור שומרי הכשרות.

המבקר חושף בדו"ח את המניע העיקרי ל"זליגתן" לישראל של כמויות הענק של בשר המיועד לרשות הפלסטינית. עלות יבוא בשר ליבואן פלסטיני, כותב מבקר המדינה, היא 10% בלבד מעלות יבוא בשר ליבואן הישראלי המחויב בחוק לייבא בשר כשר בלבד. ייתר על כן, ההסכמים הכלכליים שנחתמו בין ישראל לרשות לאחר הסכם אוסלו מאפשרים לרשות לקבוע מכסות יבוא בשר פטורות ממכס. כתוצאה מכך, כותב מבקר, בעוד שעל היבואן הישראלי לשלם על יבוא בשר מכס 190%, היבואן הפלסטיני עשוי להיות פטור מכך: "פערי העלות יוצרים פיתוי ליבואני הבשר הישראליים לייבא בשר באמצעות יבואנים פלסטינים".

"הפיקוח הזה", ממשיך המבקר, "עליו ממונה יחידת מטעם משרד החקלאות, היה בשנים האחרונות רופף, לקוי ומצומצם מכפי שהיה בעבר וב-1999, בשל מצוקת כוח האדם ביחידה, החליטה הנהלת היחידה והשירותים הווטרינריים להפסיק כליל את הליווי הפיזי של מכולות הבשר מנמלי ישראל למעברי הגבול עם הרש"פ, כך שהמוטיבציה להברחת הבשר לישראל בדרכו לרש"פ קיבלה חיזוק נוסף". המבקר מצא כי בדיקות יחידת הפיקוח הפכו לטכניות בלבד; "נבדקים הטפסים, אך תוכן המכולות לא נבדק ולא נבדקת עמידותו של מפעל הבשר בחו"ל לדרישות הוטרינריות".

עוד כותב המבקר, כי הנהלת יחידת הפיקוח לא יידעה את מנכ"ל משרד החקלאות ואת שר החקלאות בעניין הפסקת ליווי המכולות והעדר פיקוח על הכמויות שהועברו בפועל. מבקר המדינה מעיר בדו"ח כי בעוד שמשאבי יחידת הפיקוח - כוח אדם ותקציב - לא גדלו מאז הקמתה של היחידה, היא נאלצה להסיט את משאביה "מביצוע משימות שבליבת עשייתה לטובת משימות נוספות שהוטלו עליה, וכל אלו ללא עבודת מטה, ללא תוספת אמצעים ובלי לבחון האם היחידה יכולה לבצען בצורה ראויה". בין היתר הטילה הממשלה על היחידה משימות שלטענת המבקר אין להן כל זיקה לפיקוח על תוצרת חקלאית ויבוא חקלאי.

עוד מצאה הביקורת, כי החל מ-2004 ועד סיום מועד הביקורת, מכולות של בשר מיובא שיועדו לפריקה בעזה, נפרקו בתקופת הטלת הסגרים התכופים על הרצועה במחסנים ובבתי קירור מחוץ לנמלים - מחסנים שלא נשאו סגרים של השירותים הווטרינריים כפי שהתקנות מחייבות. לאחר מכן, כותב המבקר, הועמס הבשר על משאיות קירור, ללא פיקוח ומעקב אחר יעדן והיכן פרקו את הבשר. הביקורת מצאה גם כי כי היבואנים איכסנו בשר המיועד לרש"פ בבתי קירור בעתלית ובאשדוד ללא שביקשו וקיבלו היתר לכך.

"הדיג המסחרי בכנרת קרוב להכחדה מלאה"

מבקר המדינה מצא כי בעשור האחרון ירד שלל הדיג של ישראל בכנרת ובים התיכון ביותר מ-80% ועל פי חוות דעת של מומחי משרד החקלאות והאוניברסיטאות, הדיג המסחרי בכנרת ובקרבת חופי ישראל קרוב להכחדה מלאה. בין היתר, כך לפי דו"ח המבקר, בשל מחדלים בפעילות אגף הדיג במשרד החקלאות. המבקר מצא בין היתר כי 100 אלף דגיגי קיפון, שהיו מיועדים לאכלוס הכנרת, מתו ב-2008 מצפיפות וחנק לאחר שהושארו ארבע יממות במיכלים סגורים, מפני שמנהל מינהל הדיג לא דאג לספק לעובד האחראי על האכלוס היתר עבודה בשבת.

עוד מצא מבקר המדינה כי מנהל מינהל הדיג אישר לדייגים בכנרת לדוג דגים מסוג בורי ברשתות בעלות "עיניים" קטנות מהמותר בתקנות, ובכך ניצודו דגים קטנים מהגודל המינימלי המותר, ונגרמה פגיעה קשה באוכלוסיית דגי הבורי. עוד מצא המבקר כי מנהל האגף איפשר לדייגים, ללא שקיבל סמכות לכך, לדוג ברשתות קטנות מהמותר שישה חודשים, אך גם לאחר תום מועד ההיתר לא חזרו הדייגים לדוג ברשתות תקניות, ואגף הדיג לא אכף עליהם חזרה לדיג ברשתות תקניות. יתר על כן, משרד החקלאות אף הקצה לדייגי הכנרת מענקים לרכישת רשתות בלתי תקניות לדייגים אלה.

עוד עולה מדו"ח הביקורת, שגם אוכלוסיית דגי אמנון הגליל הולכת ונכחדת מהכנרת, בין היתר בשל הדיג ברשתות בלתי תקניות. המבקר מצא שהפגיעה בדגה הייתה כפולה; הדייג ברשתות בלתי תקניות פגע בפוטנציאל הגדילה של דגי האמנון והבורי, וגם נמנעה התרבותם המינית של הדגים הללו מפני שניצודו לפני הגעתם לגיל ההתרבות, כך שאוכלוסיית הדגים המסחריים באוכלוסיית הדגה המסחרית בכנרת הידלדלה יותר ויותר.

מבקר המדינה קובע בדו"ח הביקורת כי מנהל אגף הדיג, חיים אנג'וני, היה חייב להתייעץ עם היועץ המשפטי של המשרד בעניין מידות רשתות הדיג המותרות, ומאחר שלא עשה זאת הוא נושא באחריות לא מבוטלת למצב שנוצר.

בשל סיבות אלה ואחרות, נכתב בדו"ח הביקורת, ירד שלל הדיג של אמנון הגליל ב-2008 לשפל חסר תקדים של 8 טונה, לעומת 391 טון ב-1998, וזאת בנוסף לירידה תלולה בשלל הדיג של סוגי הדגים המסחריים האחרים. בשל כך החליטה הממשלה באפריל 2010 להפסיק כליל לשנתיים שלמות את הדיג בכנרת. מבקר המדינה מציין כי בשל עתירה לבג"ץ שהגישו דייגי הכנרת כנגד החלטת הממשלה הנושא תלוי ועומד בבית המשפט העליון ועדיין לא התקבלה החלטה סופית בנושא.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#