שלום בלי שוחד

אורי וייס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

>> חברות אמריקאיות היו רגילות לתת שוחד בפעילותם במזרח הרחוק. האמריקאים הבינו שזה פוגע באנשי העסקים שלהם, מכיוון שזה יוצר ביניהם תחרות שיחוד שכל האמריקאים היו מעדיפים לבטלה, ולפיכך הם אסרו בחוק על אותו מתן שוחד. בכך הם למעשה התקרטלו.

כעת, צץ במצרים חשד שישראל וטייקוניה שיחדו את בניו של הנשיא לשעבר, חוסני מובארק, בעסקת מכירת הגז לישראל. החשד הזה מזיק ליחסים בין ישראל למצרים. הוא מצייר תמונה מזיקה שגם הסכם השלום הוא מעין עסקת שלמונים עם הרודנות המצרית - אתם תבגדו באינטרס של העם שלכם, תיתנו לישראלים ולאמריקאים שלום, ובתמורה ארה"ב תבטיח את השלטון שלכם.

יש להטעים כי לעתים הבעיה הזו - שהמלכים מקדמים את האינטרס האישי שלהם, יכולה דווקא לקדם את השלום. מי שהבין זאת היה הפוליטיקאי האוסטרי קלמנס מטרניך, שבקונגרס וינה במאה ה-19 עיצב סדר אירופי המושתת, בין היתר, על אינטרס משותף של שליטים בלתי דמוקרטים לשמר את שלטונם - שליטים יאמינו שחוסר נכונות לחתום על האמנות או הפרתן בדמות יציאה למלחמה עלולים להתסיס מהפכנות דמוקרטית, והסדר יישמר.

ואולם בסדר החדש המתהווה במצרים, השיחוד יפגע בשלום. העם לפלגיו תובע אי-שחיתות. המהומות בתוניסיה פרצו לאחר התאבדותו של רוכל שאנשי שלטון התעמרו בו, משום שסירב לשלם להם דמי חסות. המאבק בשחיתות הוא אבן מסד של המהפכות הערביות. לכן אסור שהשלום עם ישראל יצויר כמנוף למושחתים. גם כשברשות הפלסטינית אש"ף צויר כמושחת, בין היתר, בגלל עסקות פרטיות מושחתות של אנשיו עם ישראלים, התוצאה היתה זינוק החמאס.

לכן ישראל צריכה להוכיח לעם המצרי שהיא מתכוונת לבלום כל ניסיון שיחוד של הפקידים המצרים בידי אנשיה, ושהיחסים עם ישראל אינם חלק מן השחיתות. ישראל צריכה ליצור התחייבות אמינה לאי-שיחוד. לכן, ישראל צריכה לקבוע איסור בעל שיניים על שיחוד גורמים במצרים.

הכותב הוא דוקטורנט ומרצה למשפטים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker