הקנאות הסביבתית של הירוקים - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקנאות הסביבתית של הירוקים

בפרשת פלמחים מחתה מפלגת הירוקים נגד פגיעה סביבתית זניחה

2תגובות

>> בית המשפט המינהלי בתל אביב דחה בימים אלה עתירה של מפלגת הירוקים נגד תוכנית להרחבת קיבוץ פלמחים, הכוללת גם הרחבת ארבעה מבנים המצויים במרחק של פחות מ-100 מטרים מקו החוף. פסק הדין של השופטת מרים סוקולוב עלול להיתפש כמכה לארגונים הסביבתיים - ומי שיגרמו לתפישה הזו, יש להניח, הם הארגונים הסביבתיים עצמם, שבמקרה הזה כמו במקרים אחרים גורמים נזק לעניין הסביבתי.

מדובר בתוכנית להרחבה המתחייבת הן מהגידול הטבעי בקיבוץ והן מההחלטה להעביר אליו 30 משפחות של מפונים מהיישוב אלי סיני שבגוש קטיף. התוכנית נועדה לענות על מצוקות קשות של שתי קבוצות: הקיבוץ פלמחים והמפונים. קיבוץ פלמחים מוגבל מבחינה תכנונית מכל עבר: מכיוון אחד, בחוף ים שאסורה הבנייה במרחק 100 מטר ממנו; מכיוון אחר, בבסיס צבאי; ומכיוונים נוספים, בנתונים גיאולוגיים שלא מאפשרים בנייה. במציאות זו נוצר קושי ממשי בתכנון פתרונות דיור לחברי הקיבוץ. מפוני אלי סיני מתגוררים כמעט שש שנים בדיור "זמני" בתנאים לא-תנאים, לאחר שבסמוך להתנתקות הסכים הקיבוץ לבקשת המדינה שהמפונים ייקלטו בו, אבל הליכי התכנון התארכו והלכו והסתבכו.

מיטב המתכננים ומוסדות התכנון ניסו להתמודד עם הנתונים הסביבתיים הבעייתיים, כמו גם עם הצורך לעדכן את מצבם של מבני המגורים הישנים בקיבוץ, והגיעו לפתרון שהיה בו "חיסרון" אחד: ארבע יחידות מבני מגורים, שקיימות כבר עשרות שנים ומתגוררים בהן חברי קיבוץ בקו של 100 מטרים מחוף הים, יוכלו להתרחב מעט.

בקו ה-100 מטרים חלים כללים מחמירים יותר באשר לבנייה, הן לפי החוק והן לפי תוכנית המתאר הארצית, תמ"א 13. אלא שאותו חוק מכיר בכך שלצד החשיבות בשמירה על הסביבה החופית, ייתכנו מקרים שבהם יהיה צורך לחרוג באופן צנוע מעיקרון זה כדי לשרת את האינטרס הציבורי ולהגן על הזכויות הסביבתיות והתכנוניות של תושבים . לכן, קבע החוק כי הוועדה לשמירת הסביבה החופית (ולחו"ף), הפועלת ליד המועצה הארצית לתכנון ובנייה, תהיה מוסמכת לאשר סטייה מעיקרון זה, באופן שהפגיעה בו תהיה מזערית ככל האפשר ולא תעלה על הנדרש. ולחו"ף נדרשת דרך שגרה לעסוק בבנייה בתחום ה-100 מטרים, בין אם במרקמים עירוניים כמו בתל אביב, ובין אם ביישובים קטנים יותר, שאינם בגדר שטח פתוח ובלתי מפותח.

כך קרה בפרשת פלמחים. אל מול בעיה חריפה הנמשכת שנים, של ציבור משפחות בקיבוץ וציבור משפחות של מפוני אלי סיני, החליטה הוועדה לאשר סטייה קלה מקו 100 המטרים, תוך שהיא מבטיחה לצדה יתרונות סביבתיים משמעותיים, כמו הקמת טיילת לאורך החוף וצמצום שטח הקיבוץ להקמת פארק יער חופי לציבור הרחב. אלא שלשיטת מפלגת הירוקים, כמו גם ארגונים אחרים במאבקים סביבתיים שונים, שום פגיעה בסביבה לעולם אינה מידתית. כשהמחוקק קבע הוראות לשמירה על הסביבה החופית, סברו הירוקים שמקרים חריגים לעולם לא יתקיימו, וכי שיקול הדעת שניתן למוסדות התכנון הוא דבר מיותר. לטענתם, לא יכולה להיות שום הצדקה לסטייה מעיקרון זה.

אכן, כל זכויות האדם הן יחסיות, כפי שקבע בית המשפט העליון אין ספור פעמים. חופש הביטוי הוא זכות נעלה, שרק במקרים קיצוניים יש צורך להגבילה. כך גם החירות, הקניין, הפרטיות וכל זכויות האדם. אבל, לשיטת הירוקים, בפרשה זו האינטרס הסביבתי הצר תמיד נעלה על כל שיקול אחר, ולעולם אין לחרוג ממנו בשום תנאי. ההתעקשות שבכל דיון העניין הסביבתי חייב לגבור על כל שיקול אחר, ממאיסה אותו על אנשים שצריכים לדאוג לזכויותיהם, לעתים גם במחיר פגיעה סביבתית קלה שבקלות.

במובן זה קנאות סביבתית אינה שונה מקנאות דתית או קנאות פוליטית. בפרשת פלמחים קראה מפלגת הירוקים קריאות "זאב, זאב" אל מול פגיעה סביבתית זניחה, שנופחה והופרזה הרבה מעבר למידותיה במטרה ליצור התנגשות ערכית שלא היתה קיימת.

המהפכה הירוקה של 20 השנים האחרונות רשמה הישגים רבים, חשובים ומוצדקים. ההגנה על הסביבה החופית היא אחד מהם. אבל ההישגים האלה עלולים לרדת לטמיון, אם לא תהיה נכונות מצד הארגונים הסביבתיים להכיר בכך שהעולם מורכב, ושלעתים יש צורך לאזן בין שיקולים שונים ולמצוא פתרונות שטובים גם לטבע וגם לבני האדם.

הכותב הוא עורך דין ממשרד אגמון ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#