ענת לוין: "אנחנו רגילים לחיות 60 שנה בשכונה בעייתית - אנחנו מומחים לכך" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ענת לוין: "אנחנו רגילים לחיות 60 שנה בשכונה בעייתית - אנחנו מומחים לכך"

(לוס אנג'לס) רונאלד כהן בסיום כנס מילקן: "המעבר של ישראל ממדינת סטארט אפ למדינה מבוססת יותר חייב לחדש גם בתחום החברתי"

3תגובות

יומו האחרון של כנס מכון מילקן נחתם בשני מושבים שעסקו בכלכלת ישראל. בפאנל שעסק בחדשנות ובתחרותיות בכלכלת ישראל, השתתפו סר רונאלד כהן, מייסד קרן אייפקס ויו"ר ברידג'ס וקרן פורטלנד טראסט, מיזמים העוסקים בתחום השקעות חברתיות, יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ענת לוין המשנה למנכ"ל בנק הפועלים, חיים שני מנכ”ל משרד האוצר, ענת נשיץ נציגת קרן אורבימד העולמית המנהלת נכסים בהיקף של 5 מליארד דולר ומתמחה בתחומי הבריאות ומדע החיים. את הפאנל הינחה דן סנור, מחבר הספר "אומת הסטארט אפ" בפני אולם כמעט מלא - הישג לא רע בהתייחס לכך שהפאנל נערך בסוף היום.

TheMarker

לשאלתו של סנור, מה היתרונות בטווח הארוך של ישראל השיב יוג'ין קנדל: "אנחנו הופכים לאומה בוגרת יותר. אומנם מקווים להישאר אומת הסטארט אפ אולם עלינו להסתכל קדימה. בפעם ראשונה המדינה החלה מתכננת לטווח ארוך ושאלה היכן היא רוצה להיות בעתיד מבחינה כלכלית. מנכ"ל משרד האוצר ואני קיבלנו מנדט לבדוק היכן נרצה להיות בעוד 15 שנה, מה המטרות שנרצה להשיג. מאחר שהממשלה מעורבת בכלכלה בהיקף נרחב, אנחנו רוצים למקד את המאמצים כדי למנוע תחרות עם המגזר העסקי.

"בתחום התחרות, למשל, ברור שאחד התחומים הוא שיפור הפרודוקטיביות. בתחום החינוך, גיבשנו תוכניות קצרות וארוכות טווח לגבי שילוב תיכוניים עם אוניברסיטאות, חינוך פיננסי, הבאת מרכזי מצוינות לאונירסיטאות ועוד”. נושאים נוספים שעל הפרק הם התמודדות עם גילויי הגז וסכנת 'המחלה ההולנדית', הירידה במס החברות ועוד.

מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, הוסיף כי “לא נוכל להכתיב למשק מה יהיה הדבר הגדול הבא אבל החלטנו על מספר תחומים שלא מחייבים השקעות גדולות במיוחד שבהם יש לנו יתרון יחסי". לדברי שני, אחד התחומים הוא השקעה במדעי החיים שגם תאפשר להחזיר מדענים ישראלים שנמצאים בחו"ל:  "יש 1,000 ישראלים בעלי תואר דוקטור שחיים בארה"ב והם ישמחו לחזור לארץ".

נשיץ הצביעה על פוטנציאל נוסף של מנהלים ישראלים שנמצאים בחו"ל ומתמחים בתחום הביומד שישמחו לחזור לארץ אך הדגישה כי הדבר מחייב הגדלת היקף ההון המושקע בתעשייה: "קרנות מציעות בישראל כ-70 מיליון דולר לכ-1,000 חברות. בישראל מוקמות כל שנה כ-70-50 חברות והמשמעות היא שאין מספיק כסף לפתח תרופות עד הסוף. אנחנו מקווים כי שהצורך ימלאו קרנות זרות שיגיעו מחו"ל".

אפלבאום תומר

ענת לוין הצביעה על כך שישראל ניצבת בפני אתגר נוסף: לשכנע את המשקיעים הזרים לחזור ולהשקיע בישראל: "כשמסתכלים על השקעות זרות באג"ח ישראלי, רואים שהמשקיעים הזרים לא משקיעים כאן כמעט. ישראל מציעה ריבית טובה, כ-5.3%,  שהם מקום טוב באמצע בריבית בעולם, וזאת גם לא בעיית מטבע שכן השקל הוא מטבע בינלאומי. לכן אם אנחנו רוצים משקיעים זרים אנחנו צריכים יותר נזילות ושיפור הטכנולוגיה של ההשקעה" .

בפאנל נכח גם סר רונאלד כהן, חלוץ השקעות חברתיות בבריטניה, שהסביר כי ישראל פועלת במהירות ומתגברת על אתגרים מהסיבה הפשוטה שמאז האתגר של הקמת המדינה כל שאר האתגרים נראים פשוטים יותר. הוא הצביע על התחום הפיננסי-חברתי כאחד התחומים שבהם ישראל צריכה להיות חדשנית, לצד השגת שלום עם הפלסטינאים: "המעבר של ישראל ממדינת סטארט אפ למדינה מבוססת יותר חייב לחדש גם בתחום החברתי".

כהן סיפר על מיזם ברידג'ס ונטורס הבריטי שהקים, שגייס הון ממשקיעים ששימש לשיקום אזורים עניים: "הבטחנו למשקיעים 10%-12% אבל שילמנו 15%-20% לבסוף. זו דוגמה למצב שבו הון משפיע לטובה על אזור שלם וגם נותן תשואה טובה מאוד למשקיעים. ישראל יכולה להוביל בתחום".

תחום נוסף עליו הצביע כהן הוא "סוציאל אימפקט בונדס", המתייחס להשקעות כספי קרנות צדקה (ובמקרים אחרים גם כספי קרנות פנסיה) במיזמים חברתיים בתמורה לריבית שמשולמת על ידי המיזם. בבריטניה החל לפעול מיזם ניסיוני לפיו עמותות משקמות אסירים משוחררים, ובתמורה לעמידה ביעדים מוסכמים מקבלים תקציב מהממשלה, שאחרת היה מופנה לכליאתם של האסירים שחזרו לפשוע. האסירים מקבלים שירות טב יותר שמסייע להם להשתקם, והמדינה חוסכת כסף רב.

תומר אפלבאום

"אולי עדיף שאין 'נוקיה' ישראלית"

נושא נוסף שהנוכחים בפאנל נשאלו הוא מדוע חברות ישראליות לא צומחות לכדי חברות ענק. שני סבור כי אחת הסיבות לכך היא מחסור בקרנות מנוסות שיכולות לסייע לחברות להתפתח: “לפני שהייתי בתפקיד הנוכחי , שימשתי כמנכ"ל חברת נייס. שאלתי את עצמי למה יש לנו כל כך מעט חברות גדולות. היום מהמקום שאני נמצא בו אני חושב שאנחנו צריכים להיות מרוצים מחברות כמו טבע, אמדוקס, צ'ק פוינט וכמובן סטארט אפים, שכן בתקופה כזו נוקיה אחת גדולה זה לא יתרון במיוחד. אבל עוד כמה חברות של מאות עובדים יכולה להביא ברכה ולספק מקומות עבודה נוספים מעבר לעובדי טכנולוגיה".

קנדל הוסיף כי “אנחנו צריכים ליצור סביבה שתאפשר לבנות חברות גדולות. אנחנו נגיע לשם אם נבנה את התשתית והמערכת הנכונה".

כמה אנשים מהקהל תהו כיצד האירועים הסוערים במדינות ערב שבמזרח התיכון משפיעים על כלכלת ישראל. קנדל ענה לו כי "יש מדינה אחת שלא הושפעה מהסערות במזרח התיכון היא ישראל, בזכות הדמוקרטיה היציבה. בנוסף, יש לנו מעט מסחר וקשרים עסקיים עם השכנים, לצערנו, ולכן אין השפעה ישירה. יש לנו השפעות בטחוניות ועם זה נצטרך להתמודד. מעבר לכך אין השפעות". לוין לעומתו היתה מעט פחות דיפלומטית: “אנחנו רגילים לחיות 60 שנה בשכונה בעייתית. אנחנו מומחים לכך".

טואג אייל

בסיום הפאנל, נערך קוקטייל חגיגי ליד הבריכה. בין הנוכחים: חיים שני, יוג'ין קנדל, פרופסור גלן יאגו מנהל המרכז הישראלי של מכון מילקן, קרל קפלן מנכ"ל קרן קורת ישראל, ענת לוין משנה למנכ”ל בנק הפועלים, דידי לחמן מסר לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, איש העסקים יוסי הולנדר, ד"ר קרנית פלוג המשנה הטריה לנגיד בנק ישראל, יובל וולמן יועץ לשר האוצר, אסף ויטמן ויואב אורון ממשרד האוצר, מנכ"ל חברת משכנות שאננים אורי דרומי, דרור שטרום לשעבר הממונה על ההגבלים וכיום מנכ"ל עמותת המכון הישראלי לתכנון כלכלי, שרי רבקין מנכ"ל עמותת ידיד ואחרים, דן סינור, מחבר הספר "אומת הסטארט אפ" ואחרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#