ברוש תוקף: מי שקובע את המדיניות הכלכלית לא מכר כלום חוץ מרהיטים - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ברוש תוקף: מי שקובע את המדיניות הכלכלית לא מכר כלום חוץ מרהיטים

רובי גינל, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים: "היצואנים יפסידו 3.4 מיליארד דולר גם בשער חליפין של 3.5 שקלים"

17תגובות

הפסד העסקות הכולל בשוק המקומי וביצוא ב-2011 בשער דולר ממוצע של 3.5 שקלים יסתכם ב-3.4 מיליארד דולר, כך אמר היום רובי גינל, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, בכנס החירום של התעשיינים על רקע שער הדולר הנמוך.

לדבריו, מקומות עבודה יפסידו 10,000 עובדים. ההערכות התקבלו לפני שנה, כששער הדולר היה גבוה יותר. בימים אלה שער הדולר ירד מ-3.4 שקלים. לדברי גינל, ישנה סכנה אסטרטגית שהתעשייה תצא מהארץ.

וקנין עופר

שרגא ברוש: "המנהיג הכלכלי היחיד שיש פה זה הנגיד"

בסקר אחרון שעשתה התאחדות התעשיינים ציינו 45% מהחברות כי הן יצאו לפעילות בחו"ל, 12% ציינו כי היציאה תהיה על חשבון הרחבת הפעילות בישראל. נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, הזהיר כי אם לא יהיה סיוע לתעשיינים - נוכח שער הדולר הנמוך והריבית שעולה - התעשיינים יוציאו פעילות לחו"ל, ובעוד כמה שנים תתעורר הממשלה עם גל מפוטרים גדול.

ברוש קרא לממשלה להוציא קרקע ל-100 אלף יחידות דיור, כדי שהנגיד לא יחשוש מבועת נדל"ן ולא יעלה את הריבית. כמו כן, ברוש קרא לממשלה למסות תנועות ספקולנטיות של זרים.

"שלא יגידו לנו ללכת לאסיה, אנחנו יודעים את זה", אמר ברוש. "הבעיה היא שמי שקובע את המדיניות לא מכר כלום חוץ מרהיטים בארץ". ברוש הוסיף כי "המנהיג הכלכלי היחיד שיש פה זה הנגיד".

ברוש הדגיש כי היצואנים לא מתכוונים לוותר על לקוחות כתוצאה משער הדולר והשחיקה בכושר התחרות. "אני מקווה שהממשלה תייחד ישיבה שלמה ליצוא הישראלי. אני לא מתכוון לשקוט עד שממשלת ישראל תעשה פעולות אקטיביות לטיפול בכושר היצוא הישראלי.

עמי אראל , יו"ר מכון היצוא: "מה שלא הולך בכח הולך בעוד יותר כח"

"כל יום שעובר פוגע ביצואנים ומהווה פצצת זמן מאיימת על עסקות חדשות ביצוא.  ככל שיימשך המצב, ייאלצו יצואנים לצמצם או אף לסגור קווי ייצור או להעביר קווים לחו"ל", כך אמר היום עמי אראל, יו"ר מכון היצוא, בכנס החירום של התעשיינים.

לדבריו, "יש לפעול להוצאת 30 מיליארד דולר מפה. צריך להכות בספקולנטים גם על חשבון משק חופשי למספר חודשים, כדי ליצור תנועת הון הפוכה". לדברי אראל, "כשהשקל מתחזק הוא הופך לסופר שקל. הממשלה ובנק ישראל  צריכים ליצור מצב שהמהלך יתהפך".

אראל התייחס בשיחה עם TheMarker לפער בין אזהרות התעשיינים מזה כשנה על ירידה ביצוא מול נתוני הלמ"ס, לפיהם היצוא עלה ב-6.2% ברבעון הראשון של 2011. "ראוי לזכור שהשפעת שינויי שער החליפין מגיעה בפיגור של שנה ומעלה, ולכן את השפעתו האמיתית של  התיסוף, אם יימשך, נראה רק בסוף שנת 2011" , אמר אראל. לדבריו, העלייה ביצוא ברבעון הראשון נבעה בעיקר מעלייה גבוהה ביצוא התרופות ומיקור מחירי הסחורות בעולם.

על פי נתוני היחידה הכלכלית במכון היצוא, בחודשים פברואר -מארס עלה יצוא הסחורות ללא יהלומים בשיעור של  כ-5.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ושל כ-7% בהשוואה לחודשיים קודמים, והסתכם בכ-7.7 מיליארד דולר.  בניכוי יצוא התרופות עלה יצוא הסחורות בשיעור של 2.4% בלבד בהשוואה לחודשים המקבילים אשתקד, ובשיעור של כ- בהשוואה לחודשיים קודמים. 

קמחי מוטי

ניתוח הנתונים מצביע כי בחודשים פברואר-מארס עלה יצוא התרופות בשיעור של כ-30% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ובשיעור של כ-27% בהשוואה לחודשיים קודמים. סך יצוא התרופות הסתכם בכ-1.1 מיליארד דולר והוא מהווה כ-15% מיצוא הסחורות (ללא יהלומים) וכ-33% מיצוא היי-טק.  גידול זה מסביר חלק מהותי מהעלייה ביצוא .

אראל קרא לממשלה לבצע מיידית צעדים שהכריזה עליהם בעבר לצד צעדים נוספים נדרשים, כדי לתמוך ביצוא. לדבריו, בסוף ינואר פירסם משרד האוצר כי בכוונתו לפעול להשוואת שיעור המס המוטל על תושבי חוץ לזה של תושבי ישראל בהשקעות במק"ם, צעד שטרם יושם. בתחילת חודש אפריל הודיע שר האוצר על הרחבת ביטוח סיכוני סחר חוץ לטווח בינוני באמצעות חברות ביטוח האשראי הפרטיות. גם תוכנית זו לא אושרה עדיין בוועדת הכספים.

לצד הצעדים עליהם הכריזה כבר הממשלה קרא אראל לנקוט בצעדים נוספים, ובהם - להכיר בהשקעות בתשתית שיווקית בחו"ל כמרכיב מוכר בחוק עידוד השקעות הון, ולחדש מיידית את קרן הסיוע לפעילות שיווק בינלאומי שתסייע במענקים מותנים לפעילות המיועדת לחדירה לשווקים חדשים בתקציב של 250 מיליון שקלים. כמו כן, הקמת קרן נדונה בימים אלה בין משרד האוצר, משרד התמ"ת, מכון היצוא והתאחדות התעשיינים, להרחיב את התמיכה התקציבית ביצואנים באמצעות מכון היצוא כפי שנעשה במדינות אחרות בעולם.

"המעבר מזרחה כרוך בהשקעות כבדות. המדינה יכולה לעזור דרך חוק עידוד, וזה מותר על פי אמנות בינלאומיות", אמר אראל. "תקציב מכון היצוא הוא 12 מיליון דולר בשנה. כשאנחנו מנסים לעשות תוכניות להיכנס לשווקים חדשים, יש לנו תקציב שיווק לשנה אחת. אי אפשר לפרוץ לשוק בשנה אחת. חייבים לתת סבסוד למפעלים מיצאים, לעזור להסב קו מוצרים וצנורות שיווק למזרח".

לדבריו אראל, "מישהו צריך להחליט אם הוא בעד היצוא או בעד הספקולנטים. המספרים, אומר בזהירות מהשמועות בשוק, הם 25-30 מיליארד דולר. זה הכסף שיושב פה ועושה ספקולציה. האוצר ובנק ישראל צריכים לתת לזה מכה כדי שכיוון הזרם יתהפך, דרך מיסוי או בדרך אחרת. ביום שיווצר זרם יציאה של מט"ח, נראה את הדולר מתחזק".

לדבריו, "הכסף של כולנו אצל המוסדיים וכולנו צריכים להיות חרדים לשמור על הפנסיה. המעבר להשקעות בחו"ל, צריך לעבור מעל מחסום פער המטבע. אם אתה משקיע במדינה זרה, לקחת סיכון של חשיפת מטבע. המדינה יודעת לעזור, ליצור כלים לפיהם לקרנות ולקופות יהיה יותר קל להשקיע בחו"ל. זה טוב גם מבחינה מעשית. זה ביזור השקעות. אם הבעיה היא לשלם בשקלים, שהממשלה במחילה מכבודה תמצא רשת ביטחון שתאפשר להם להשקיע מבלי לחטוף את כל הנזק. זה באחריות הממשלה וזה לא יפגע בשיקול הדעת של הקופות והקרנות".
 

יאיר שמיר, יו"ר התעשייה האווירית: "למשרד האוצר אין זמן לעסוק ביצוא"

יאיר שמיר, יו"ר התעשיה האווירית, אמר כי "כל משרד האוצר עוסק בריכוזיות במשק, אין להם זמן לעסוק ביצוא. הם לא שמים עלינו. זה לא מעניין אותם. לא יודע מה כן. עד שנעלה לירושלים עם העובדים שלנו לא יקרה כלום". לדבריו, "יש להם בעיות ביצוע. הממשלה מקבלת החלטות והפקידות לא מבצעת. כל פקיד עושה מה שהוא רוצה ואין להם כח. ואני אומר לכם, הבחירות מתקרבות - זה הזמן ללחוץ".

יהודה זיסאפל: "המצב בארץ בלתי אפשרי; אנו פותחים אלפי משרות בחו"ל"

יהודה זיסאפל, נשיא איגוד תעשיות ההיי-טק, אמר כי "יש בארץ מחסור במהנדסים שמספרם לא גדל, בנוסף לבעיית הדולר". לדבריו, "אנחנו פותחים אלפי משרות של פיתוח בחו"ל כל שנה. זה החל במשבר הקודם. אנחנו יותר רווחיים וגדלים על פי הנתונים, אבל המצב בו ההיי-טק עוזב את הארץ יותר ויותר הוא לא טוב לישראל".

לדבריו, הנתונים הרבה פעמים לא מסבירים מה שקורה ואת המגמות האמיתיות. "צריך להעמיק ולראות מגמות שליליות שקורות בתעשייה. זה לא דברים שקל להחזיר אותם", אמר זיסאפל. "אנחנו במצב בלתי אפשרי. התשומות עולות, שכר עבודה עולה, דלק וארנונה עולים. מצד שני, יש לנו אפשרות לעזוב את הארץ וזה דבר שצריך לטפל בו מיידית".
 

שלום שמחון: להגיע לעסקת חבילה על פיתרון בעיית היצוא

שלום שמחון, שר התמ"ת, אמר כי לא הגיע כדי להיות שק חבטות. "אנחנו בתקופת משבר ואני מקווה שהממשלה לא תתעלם מזה". לדבריו, "כשיש משבר, הציפייה היא לחלוקה באחריות בין הממשלה ליצואנים, ואני חושב שזו תביעה צודקת. גם שר האוצר מבין שיש משבר".

שמחון אמר כי "אין זמן יותר מתאים לטפל במשבר מאשר עכשיו. זה הזמן ליצור עסקת חבילה שתביא פיתרון למשבר". לדבריו, "אי אפשר להקפיא את שער החליפין, אבל חלק מהפיתרונות שנאמרו - אפשרויות להקל על יצואנים באמצעות תוכניות ממשלתיות - הם בידנו. לחלקן אני לא צריך את שר האוצר".

שמחון אמר כי "אני מתחייב לפנות לראש הממשלה להגיע לדיון בממשלה - שאתם תהיו שותפים לו. התאחדות התעשיינים ומשרד התמ"ת ידברו בקול אחד על מה הם שדורשים מהממשלה. אני מוכן לייצר תוכנית סיוע במגבלות משרד התמ"ת להקל על יצואנים בטווח הקרוב. זה לא ביטוח שער".

לדברי שמחון, "באתי לחזק אתכם. המאבק שלכם צודק. יש לנו עסק עם חבורה אחראית שמבינה את צרכי המשק. אם נהיה מאוזנים ונמצא פיתרון נכון נוכל לשווק אותו גם לראש הממשלה, שהוא השר הכלכלי הבכיר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#