מה כדאי לקחת - משכנתא צמודה או פריים? - מדורים - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה כדאי לקחת - משכנתא צמודה או פריים?

9תגובות

>> לפני כחצי שנה, בספטמבר 2010, המלצתי כאן לזוגות צעירים לקחת משכנתא בריבית משתנה על בסיס פריים, לפני שהמסלול יקוצץ. ואמנם, נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, החליט באחרונה שהחל ממחר אי אפשר יהיה לקחת את כל המשכנתא בריבית על בסיס פריים, אלא רק שליש ממנה.

הנגיד חושש מהעלייה בהיקף המשכנתאות ובמחירי הדירות. הוא חשש ממשבר. הוא חושש מאירוע מאקרו-כלכלי שיגרום למיתון, ואז לווים רבים לא יוכלו להחזיר את המשכנתא. כך הם ייפגעו, וגם הבנקים. לכן הוא פעל להקטנת הביקושים.

בכל מקרה, כדאי לזוג צעיר לקחת גם כיום שליש מהמשכנתא בריבית צמודה לפריים, כי מדובר בריבית נמוכה של 3.6% (פריים פחות 0.9%).

להלוואה כזו יש יתרון של אפשרות לסלק אותה ללא עמלת פירעון מוקדם. כמו כן, יתרת ההלוואה הולכת ופוחתת, כי הפירעון החודשי כולל קרן וריבית. הבעיה היחידה היא שכאשר הריבית תעלה - גם ההחזרים החודשיים יעלו בקצב מהיר, אך אפשר לחשב את השינויים מראש.

כעת נשאר לזוג הצעיר להחליט על שאר שני השלישים של המשכנתא. בפניהם עומדים שני מסלולים עיקריים: מסלול צמוד מדד ומסלול בריבית שקלית קבועה, לא צמודה לכלום.

הריבית הצמודה כיום היא 3.7% פלוס עליית המדד. אם נניח שהאינפלציה הממוצעת תהיה 2.3% ב-20 השנים הקרובות, הרי שמדובר בריבית של 6% לשנה - בממוצע. אבל ראו זה פלא, כיום אפשר לקבל הלוואה בריבית לא צמודה, גם כן בשיעור של 6%. אם כך, מה עדיף?

ראוי להניח שלאורך חיי המשכנתא, 20 שנה, נעבור כמה משברים שבהם האינפלציה תזנק. זה כבר קרה ב-2009, כאשר האינפלציה היתה 3.9%, וגם ב-2002, כאשר הגיעה ל-6.5% עקב משבר האינתיפאדה השנייה. במקרים כאלה ההלוואה הלא צמודה נשחקת במהירות, וזה לטובת הלווה. ובכלל, זו הרגשה טובה לשלם סכום קבוע שקלי, שלא תלוי בקצב האינפלציה, לא במדיניות הריבית של פישר וגם לא בשער הדולר.

המינוס היחיד של הלוואה זו הוא שההחזר החודשי בתחילת הדרך הוא גבוה יחסית. אבל לא לשכוח: הוא הולך ונשחק במשך השנים, מול האינפלציה.

לעומת זאת, ההלוואה הצמודה למדד מתחילה בהחזר חודשי נמוך יחסית, אך ההחזר הולך ועולה לפי קצב האינפלציה.

לכן, מי שיכול להתחיל עם החזר יחסית גבוה, כדאי לו לקחת משכנתא שמורכבת משליש הלוואה על בסיס פריים ושני שלישים בריבית קבועה לא צמודה. אבל אם הוא לא יכול להתחיל עם תשלומים גבוהים, אז שיילך על הנוסחה שעליה כתבו כבר חז"ל בבבא מציעא: "לעולם ישלש אדם את מעותיו", ובמקרה שלנו: שליש על בסיס פריים, שליש בריבית קבועה לא צמודה ושליש בריבית קבועה צמודה למדד.

פשיטת רגל של האגף

שר האוצר, יובל שטייניץ, לא אוהב להטיל גזירות. לכן, כאשר הלחץ להורדת מחיר הבנזין הלך וגבר, הוא הסביר בסוף השבוע שהוא ישקול בחיוב שלא להעלות את הבלו בינואר 2012 בעוד 23 אגורות.

רגע, מה קורה כאן? הרי התוספת הזו אמורה לממן את תקציב 2012. אז איך אפשר לוותר עליה כבר בתחילת השנה? היכן כל עקרונות ניהול התקציב?

האמירה של שטייניץ הזכירה לי את פרשת 23 האגורות מינואר האחרון. אז הועלה המס על הבנזין והסולר גם כן ב-23 אגורות. ואולם אז קמה צעקה ציבורית גדולה על כך שמחיר הבנזין עבר את גבול ה-7 שקלים, כאשר גם שרים וחברי כנסת מהליכוד השתתפו בחגיגה.

זה היה יותר מדי עבור ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והוא החל למצמץ. בדיוק אז חזר שטייניץ מחו"ל והודיע לראש הממשלה שאין רזרבות בתקציב, ואף הכריז שהוא מתנגד לביטול תוספת הבלו על הדלק, כי "ממשלה לא תוכל לחלק סובסידיות או הנחות במסים בכל פעם שמוצרים מתייקרים".

אלא שמלים לחוד ומעשים לחוד. לאחר כמה ימים של לחץ נשבר שטייניץ והסכים לביטול תוספת המס. במסיבת עיתונאים חגיגית שכונסה במיוחד לאירוע, הודיע נתניהו על ביטול התוספת בת 23 האגורות. כדי לממן את ההקלה החליטה הממשלה לוותר על הורדת מס ההכנסה לשלוש המדרגות העליונות בינואר 2012. ואולם כאן נוצרה בעיה, כי אי אפשר להקל ב-2011 ולגבות את המחיר ב-2012.

אך זה עוד לא הכל, כי מתברר שאף אחד לא חולם אפילו לבצע את החלטת הממשלה בקשר להקפאת הורדת מס ההכנסה לשלוש המדרגות העליונות. יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, לא מביא את הנושא להצבעה ואף אחד גם לא לוחץ עליו. בינתיים נמצא פתרון אחר: מתברר שהרבעון הראשון של 2011 הסתיים בעודף גביית מסים, ולכן, אומרים באוצר, הבעיה נפתרה מעצמה. לא צריך לקצץ כלום.

זו כמובן דרך פסולה. כך לא מנהלים תקציב. כך יוצרים מצב שהחלטה היא רק בגדר המלצה לא מחייבת, בעוד שניהול תקציבי נכון אומר שלא נותנים כלום עד שלא לוקחים מהצד השני במקביל.

באותה החלטת ממשלה נקבע גם להעלות את סבסוד התחבורה הציבורית ב-300 מיליון שקל. כדי לממן זאת, הוחלט לבצע קיצוץ רוחבי קטן במשרדי הממשלה. אבל שוב: הסבסוד מתרחש, אך הקיצוץ לא. לגפני לא בוער - והאוצר שותק. זו פשיטת רגל של אגף התקציבים. ראש האגף, אודי ניסן, חייב להתעשת.

פוגעים בתלמידים

מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, הוא ממש לא בסדר. באחרונה הוא הוציא הוראה שלפיה החל משנת הלימודים הבאה, יחויבו כל תלמידי כיתות י' ללמוד את אחד ממקצועות המדע וגם לגשת לבחינת בגרות במקצוע זה, ברמה המינימלית - יחידה אחת.

בית הספר יוכל לבחור בין פיסיקה, ביולוגיה או כימיה, כדי להתאים את תחומי הלימוד של תלמידי ישראל למבחנים הבינלאומיים, כך שלא נמשיך להתייצב במקומות האחרונים.

ואולם תלמידי ישראל זועמים. מה פתאום מחייבים אותם ללמוד מדעים? הרי הם באו לבית הספר כדי ללמוד כמה שפחות. יו"ר מועצת התלמידים בבאר שבע, טימור מיכאלי, הפליא להסביר שלא ייתכן "שמדינה שדוגלת בערכים דמוקרטיים תעביר מסר שלילי שכזה לתלמידים, כי כך היא מצמצמת בפניהם את האופציות להתפתח בתחומי לימוד אחרים", כי הרי אי אפשר ללמוד ביולוגיה וגם ספרות.

מיכאלי הוסיף ואמר שמדובר ב"דיקטטורה מוחלטת של משרד החינוך", כי מה פתאום שהתלמידים ילמדו משהו על חוקי ניוטון או על ייצור כלורופיל. ובכלל, מה פתאום השושני הזה מחליט החלטות מבלי לקבל קודם את אישורו של מיכאלי מבאר שבע? הוא לא יודע מהי דמוקרטיה?

יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, אשר אלון, לא נשאר מאחור. הוא אומר ש"חיזוק ידע במקום אחד, בתחום המדעים, יוצר חוסר ידע במקום אחר". הוא לא מעלה על דעתו שאפשר ללמוד גם כימיה וגם סוציולוגיה.

אז לידיעתו, פעם, לפני שנות דור, כל תלמידי התיכון היו צריכים ללמוד בכיתה י' גם פיסיקה, גם כימיה וגם ביולוגיה - ורק לאחר מכן התפצלו למגמות בכיתות י"א. אז אולי זו היתה דיקטטורה איומה, אך התוצאות במבחנים הבינלאומיים היו מצוינות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#