40% מהשקעות הקופות הפנסיוניות באג"ח ומניות זורמות לחברות של 5 טייקונים - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

40% מהשקעות הקופות הפנסיוניות באג"ח ומניות זורמות לחברות של 5 טייקונים

החשש: מנהלי הגופים המוסדיים מוטים בהשקעותיהם לטובת הקבוצות העסקיות הגדולות במשק

18תגובות

819 מיליארד שקל - כספי החיסכון הפנסיוני של הציבור בישראל - מנוהלים בעבורו בנאמנות על ידי מנהלי קופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוחי החיים. בעבור הנאמנות שלהם גובים מנהלי החיסכון הפנסיוני דמי ניהול בשיעור של עד 2% מהחיסכון של הציבור, ומה הם נותנים לו בתמורה?

טס שפלן, עודד הירש, מוטי קמחי

כלל לא בטוח שכספי הציבור אכן מנוהלים בנאמנות הראויה, בשל חשש של ניגודי עניינים בניהול כספי הציבור בידי הגופים המוסדיים. האיום הפוטנציאלי הכבד ביותר על החיסכון של הציבור, כתוצאה מניגודי עניינים של הגופים המוסדיים, מצוי בהשקעות עצמן. משמע, היכן משקיעים המוסדיים את כספי הציבור, ומדוע.

עיקר החשש נובע מהריכוזיות הגבוהה של המשק הישראלי, ומהמידה שבה הריכוזיות הזו משפיעה על שיקול הדעת של מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים. החשש הוא כי מנהלי הגופים המוסדיים מוטים בהשקעותיהם לטובת הקבוצות העסקיות הגדולות במשק - הידועים גם בכינוי הפירמידות או הטייקונים - וכי כאשר מגיעה קבוצה עסקית גדולה כזו לגייס הון, המוסדיים יתקשו להגיד לה לא.

TheMarker

איזה מנהל השקעות יסרב להשקיע באי.די.בי, קבוצת דלק, החברה לישראל או אפריקה ישראל, בזוכרו כי אלה הן הקבוצות העסקיות החזקות במשק, המקושרות ביותר, וגם מי שמציעות את ההיצע הגדול ביותר של תפקידים בכירים? בעגת שוק ההון התופעה הזאת מכונה "החיילים עוברים לדום", והכוונה היא שהגופים המוסדיים - המנהלים את כספו של הציבור - עומדים תמיד לשירות הגופים העסקיים החזקים במשק.

לחשש כי הגופים העסקיים החזקים נהנים מנגישות קלה במיוחד לאשראי דרך שוק ההון הישראלי יש שתי השלכות קשות. האחת, הדבר משפיע לרעה על רמת הריכוזיות במשק, ומטה את התחרות העסקית לטובת החזקים על חשבון החלשים. אם הגופים החזקים מגייסים יותר אשראי ויותר בקלות, הרי שפחות אשראי נותר פנוי לעסקים הבינוניים, ומחליש עוד יותר את מצבם של העסקים הבינוניים. השני, הדבר עלול להשפיע לרעה על יציבות החיסכון הפנסיוני.

הסדר החוב של אפריקה ישראל כבר המחיש את הסיכון שבריכוזיות אשראי למספר גופים בודדים גדולים. מי שיבחן את המאזנים של כמה מהקבוצות העסקיות הגדולות האחרות, יגלה גם אצלן שיעור חוב גבוה ומטריד - ועדיין, אותן קבוצות ממשיכות לגייס חוב בקלות, על חשבון כספי הציבור.

בימים אלה, כאשר ועדה בראשות מנכ"ל משרד רה"מ ומנכ"ל האוצר בוחנת את רמת הריכוזיות בישראל, ביקשנו מהמפקח על הביטוח באוצר נתונים על ריכוזיות האשראי של הגופים המוסדיים. כמו המפקח על הבנקים, המגביל את היקף האשראי שבנק יכול להעמיד ללווה בודד (או לקבוצת לווים) ל-15% מההון של הבנק, גם המפקח על הביטוח מגביל את היקף האשראי של גוף מוסדי ללווה בודד. ההגבלה היתה עד לאחרונה 15% מהנכסים של אותו גוף מוסדי, והיא הופחתה באחרונה ל-10%.

להבדיל מהבנקים, בהן ההגבלות נועדו להבטיח כי הבנק לא יהיה בסכנת קריסה כתוצאה מנפילה של לווה גדול, אצל הגופים המוסדיים אין סכנה של קריסה. תיק החיסכון הרי שייך לציבור, ולא לגוף המוסדי. מטרת ההגבלה של המפקח על הביטוח היא להבטיח כי לא ייגרמו הפסדים כבדים מדי לחוסכים, כתוצאה מהשקעה ריכוזית מדי של תיק החיסכון.

לפחות את המטרה הזו המפקח משיג. בדיקה שערך הפיקוח על הביטוח העלתה כי אף גוף מוסדי אינו משקיע יותר מ-5% מנכסיו בלווה יחיד (או קבוצת לווים, כלומר קבוצה עסקית). במונחים ענפיים, אין אף קבוצה עסקית שמרכזת יותר מ-2.3% מהאשראי שהעמיד החיסכון הפנסיוני. כאשר מצרפים לכך השקעה גם במניות - הקבוצה הגדולה ביותר מרכזת 3.4% מנכסי החיסכון הפנסיוני, משמע מושקעים בה 27.7 מיליארד שקל מכספי החיסכון הפנסיוני.

לכאורה, החשש הוסר: אין סכנה של ספיגת הפסדים כבדים בחיסכון הפנסיוני של הציבור כתוצאה מריכוזיות ההשקעה, וגם אין אינדקציה לריכוזיות השקעה. רק שזוהי בחינה מטעה. צריך לזכור כי הרוב המוחלט של החיסכון הפנסיוני מושקע בנכסים נזילים, מט"ח איגרות חוב ממשלתיות ואיגרות חוב ייעודיות. רק חלק קטן מהתיק מושקע בחברות - אג"ח של חברות או מניות.

כאשר בוחנים את ריכוזיות ההשקעה ביחס לתיק האג"ח והמניות של הגופים המוסדיים, הנתונים של המפקח על הביטוח מגלים תמונה הפוכה. מתברר כי קבוצה עסקית אחת מרכזת בידיה 12.8% מסך תיק האשראי של המוסדיים. חמש הקבוצות העסקיות הגדולות מחזיקות בידיהן 35% מתיק האשראי הפנסיוני, עשר הקבוצות הגדולות מרכזות 48% מהתיק. משמע, מחצית מתיק האשראי של שוק ההון זורם לכיסהן של עשר הקבוצות העסקיות הגדולות במשק בלבד.

כאשר מוסיפים לכך את ההשקעה במניות, מתברר כי קבוצה עסקית גדולה אחת מרכזת אליה השקעה של 11.4% מסך השקעות של הגופים הפנסיוניים במניות ובאג"ח חברות גם יחד. חמש הקבוצות הגדולות מרכזות אליהן 40% מהתיק החופשי של המוסדיים. עשר הקבוצות הגדולות מרכזות 50% מתיק ההשקעות בחברות.

ללא ספק, אלו הם נתוני ריכוזיות גבוהים מאוד. הסכנה של פגיעה משמעותית בחיסכון הפנסיוני, כתוצאה מקריסה של גוף עסקי גדול, היא אמנם פחותה - אבל זאת רק בגלל שתיק החיסכון הפנסיוני מושקע ברובו באיגרות חוב ממשלתיות.

הסכנה של פגיעה משמעותית בתחרות במשק, בגלל נגישות גבוהה מאוד של הקבוצות החזקות לאשראי בשוק ההון - ככל הנראה, על חשבון הנגישות של קבוצות עסקיות קטנות יותר - היא ממשית וקיימת. מתוך סך ההשקעה של הציבור בחברות פרטיות - 50% מושקע בעשר קבוצות עסקיות גדולות, וכל אלפי החברות האחרות במשק נאלצות לחלוק את ה-50% הנותרים. החיילים אכן עוברים לדום.

אז הנה, הנתונים על קיומה של ריכוזיות אשראי גבוהה מאוד בשוק ההון הם שרירים וקיימים. לתשומת לבה של ועדת הריכוזיות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#