שיינין: "הריכוזיות לא חריגה; רה"מ צריך להזמין אליו את נוחי דנקנר לפחות 3 פעמים בשנה" - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שיינין: "הריכוזיות לא חריגה; רה"מ צריך להזמין אליו את נוחי דנקנר לפחות 3 פעמים בשנה"

יעקב שיינין סבור כי רגולטורים צריכים לפקח באופן הדוק ורצוף על הפעילות העסקית, כמו מגדל פיקוח ■ דו"ח במימון אי.די.בי שחיברו שיינין ואפרים צדקה, והוגש השבוע לוועדת הריכוזיות, קובע כי עשר הקבוצות הגדולות במשק מחזיקות רק כ-8% מהתוצר העסקי

21תגובות

"הריכוזיות במשק אינה חריגה; עשרת הבעלים של גרעיני השליטה הגדולים במשק מקרב החברות הבורסאיות מחזיקים יחד בכ-8% בלבד מהתוצר העסקי ומעסיקים כ-5% בלבד מכלל המועסקים במשק" - כך אומר ד"ר יעקב שיינין בראיון ל-TheMarker. לדבריו, אי.די.בי מחזיק בנתח של 2% מהתוצר העסקי במשק הישראלי ומעסיק כ-1.4% מכוח העבודה בו.

שיינין, הבעלים של חברת מודלים כלכליים העוסקת במתן ייעוץ וחוות דעת לחברות במשק, חשף את הנתונים האלה מתוך מחקר בנושא הריכוזיות במשק שערך יחד עם פרופ' אפרים צדקה מאוניברסיטת תל אביב. את המחקר מימן התאגיד הגדול במשק, אי.די.בי, המנהל מאבק נגד ההמלצות האפשריות של הוועדה הממשלתית להגברת התחרות במשק. השבוע הציג אי.די.בי את הנתונים בוועדה.

אייל טואג

בראיון ציין שיינין כי קיבל פנייה מאי.די.בי לכתוב דו"ח בעניין הריכוזיות. לדבריו אמר, כפי שהוא נוהג, כי הוא זקוק לפרק זמן של שבועות ספורים כדי לערוך בדיקה מקדמית ולראות אם הוא יכול להכין דו"ח כזה. בתום מועד זה אישר שיש באפשרותו לכתוב דו"ח מלא. עוד אמר שיינין כי התנה את העבודה בכך, שאי.די.בי לא תתערב בבחירת הנושאים לכתיבה, בתכנים ובגיבוש המסקנות, וכי לא היתה התערבות כזו במהלך הכנת הדו"ח. שיינין סירב לפרט את גובה התשלום שקיבל, אך ציין כי הוא גובה תשלום גם עבור הבדיקה המקדמית, ללא קשר אם הוא כותב אחריה את הדו"ח המוזמן או לא.

נושאי הריכוזיות והפירמידות נמצאים בלב עבודתה של הוועדה הממשלתית לקידום התחרות במשק ("ועדת הריכוזיות") בראשות מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי. הוועדה הוקמה על ידי ראש הממשלה באוקטובר 2010, לאחר שדו"ח של בנק ישראל קבע כי הריכוזיות הגבוהה במשק עלולה לסכן את יציבותו. הוועדה בוחנת אפשרויות להפרדת האחזקות בתאגידים פיננסיים וריאליים, כדי למנוע עיוות בהקצאת מקורות מימון במשק לטובת חברות מקורבות ונגד חברות מתחרות.

כמו כן בוחנת הוועדה מיסוי של דיווידנדים המועברים בין חברות השייכות לקבוצות שבנויות כפירמידות, שבהן שולט בעל השליטה גם בהתנהלות חברות שנמצאות בבסיס הפירמידה אף שאחזקותיו בהן נמוכות יחסית. בנוסף בוחנת הוועדה הגבלת שליטה של גוף אחד בשיעור מסוים מכלל המשק. כלכלנים בכירים במשק העריכו בעבר כי כדי להבטיח את התחרות במשק יש להגביל את השליטה של גוף אחד ל-5% מהתוצר.

מטבע הדברים מתנגדים התאגידים הגדולים לכל ההמלצות הנבחנות, מחשש לפגיעה ישירה בהכנסותיהם ובשליטתם במשק. בימים אלה הם מציגים לוועדה משנה מפורטת שלפיה אין בעיית ריכוזיות במשק, אין פגיעה בבעלי אחזקות המיעוט בחברות, אין שכר מופרז למנהלים, המגזר העסקי מתנהל למופת ולכן אין סיבה לוועדה לקבל ולו אחת מההמלצות הנבחנות והיא למעשה מיותרת. במקביל בחודשים האחרונים שולחים התאגידים הגדולים את דו"ח שיינין וצדקה לגופים ממשלתיים בניסיון להשפיע על עבודת הוועדה.

נראה כי חלק מהטקטיקה של הגופים העסקיים המתנגדים לוועדה הוא לנסות להסיט את תשומת הלב לבעיות אחרות, כביכול בוערות יותר. לקבוע כי בעיית הריכוזיות אינה הבעיה המהותית ביותר במשק ולכן על הממשלה לעסוק בבעיות יותר קריטיות. גם שיינין אינו פוסח על אותה טקטיקה. בראיון ל-TheMarker הסביר כי יש דברים יותר דחופים לטיפול.

אתה באמת לא מודאג מבעיית הריכוזיות במשק?

"אני מודאג מזה שאנחנו לא משקיעים מספיק במשק, וכתוצאה מכך כושר הייצור יורד. בשנות ה-90 השקענו בתחומים כמו תעשייה, תשתיות ומחשבים 16% מהתוצר, לא כולל השקעות בבנייה למגורים. היום אנחנו משקיעים 12%. ההצלחה של היום נובעת מכך שאנחנו נהנים מפירות ההשקעה של שנות ה-90. אנחנו לא משקיעים מספיק בעשר השנים האחרונות, ולא נהיה מסוגלים להתחרות בקוריאה ובמדינות אחרות במזרח שיש להן טכנולוגיות חדישות. היום אנחנו לא רואים את ההבדל, אבל מחר בבוקר זה ייצא. ההיי-טק והאלקטרוניקה כבר לא קטר ולא דוחפים אותנו לשום מקום. התחום צומח ב-4% בשנה בלבד בשנים האחרונות. התוכנה די תקועה מ-2007. הסוס הזדקן, ואין סוס שמחליף אותו. זה צריך להדליק נורה אדומה.

"יש לנו פוטנציאל אדיר ויכולת חדשנות חריגה, אבל אין מי שמשקיע. פעם הממשלה היתה דוחפת השקעות, היום היא לא עושה את זה. כולם דואגים לרווחיות של הטווח הקצר. יש בעיה גדולה בשער החליפין שיוצר מצב שלא כדאי להשקיע ולייצר, אלא לייבא. הנזק ייראה בטווח יותר רחוק. כשאני מסתכל היום על המשק הישראלי ככלכלן, אני מוטרד יותר מזה שאין מספיק השקעות. הדרך היחידה לגייס השקעות היא דרך שוק ההון. ככל שיהיו יותר השקעות והמשק יהיה מפותח יותר, הריכוזיות תרד. אני לא חושב שריכוזיות זה דבר חיובי, אבל הדרך להקטין אותה היא להגדיל את הכלכלה".

שלטון לא מנוכר

איך רצוי להגדיל את הכלכלה - באמצעות השקעות מבחוץ, או המשך צמיחת התאגידים במשק?

"ככל שהכלכלה גדלה, התאגידים מתפצלים. פעם חברת דלק היתה חלק מאי.די.בי. אחר כך גיל אגמון לקח מדלק את דלק רכב, וכך תוך 10 שנים קיבלנו שלוש חברות נפרדות. ככל שיהיו יותר השקעות והן יהיו מוצלחות יותר, זה יביא לפיצולים. ההצלחה הכי גדולה היא חברת טבע, שהיתה משפחתית ואיבדה את גרעין השליטה".

אתה רואה תהליך כזה קורה באי.די.בי? בכל מקרה זה יכול להתרחש עוד 20 שנה, ובינתיים עלולה להימשך הפגיעה בבעלי מניות המיעוט.

"יכול להיות. אולי זה ייקח 20 שנה, אבל למה זה צריך להיות אכפת לי?"

אולי כי בינתיים בעלי השליטה בה מכניסים לתוכה חברה מפסידה כמו ישראייר, מחלצים עצמם מחובות ומעבירים את ההפסדים לבעלי המניות הנוספים מהציבור, שזה אתה ואני באמצעות הפנסיה שלנו?

"אי אפשר ללכת על חברה גדולה כמו אי.די.בי ולקחת נקודה כל כך קטנה כמו ישראייר. צריך להסתכל על כל התמונה. חברות האחזקה במשק יש להן חשיבות בכך שהן נותנות מסה קריטית. אם זה לא יתרון לגודל זה יתרון למגוון".

אולי בנוסף לבעיית הריכוזיות, זה יוצר מצב מסוכן של "גדול מכדי ליפול"?

"ממש לא. מי היה פה כזה? זה היה בארה"ב, שם נפלה AIG וכמעט סיטי".

מה דעתך על ההשפעה שיש לתאגידים הגדולים על הפוליטיקאים והרגולטורים ועל ניצול כוחם לפגוע בתחרות באמצעות קשרים אלה?

"מה שקרה בגז ובסלולר מראה שלבעלי הון אין השפעה על הפוליטיקאים - שהרי הממשלה לקחה 60% מרווחי הגז, הכניסה שני מפעילים חדשים לתחום הסלולר והפחיתה את דמי הקישוריות. גם בתחום הבנקים נראה שלא צריך להכניס תחרות. בבנק ישראל קיים המפקח על הבנקים. בנק ישראל מושפע מאילי ההון או ממה שהכי טוב לכלכלה? הוא רואה את היציבות של הבנקים כדבר חשוב לא פחות מהריכוזיות".

היום, במקרה או שלא, יש שני שרים שאינם חוששים מאילי ההון, שר האוצר ושר התקשורת שהובילו מהלכים בממשלה. אבל אלה חריגים בנוף הפוליטי. מי ערב לנו שלא נחזור לאחור?

"אנחנו רואים את התהליכים שקורים בממשל. אלה דוגמאות מכוננות. אני לא מתווכח על מה שהיה בעבר. מעניין אותי יותר מה יהיה מהיום והלאה, איך אנחנו הולכים קדימה. לא אכפת לי שאנשי עסקים ידברו עם השלטון, העיקר שזה יהיה שקוף. שנדע שדיברו.

"חשוב שזה לא יהיה במחשכים. כן הייתי רוצה שראש הממשלה ושר אוצר יזמינו אנשים שיש להם יכולת להשקיע ולפתח. ברגע שזה נעשה מסודר, ויושב העוזר וכלכלן מאותו משרד - אני לא רואה בעיה. אני לא רוצה שהשלטון יהיה מנוכר. לא חייבים לקבל כל מה שאומר איש העסקים, אבל רצוי לשמוע את דעתו ובלבד שיביא את נקודת המבט שלו. יפריע לי אם יהיה נתק בין השלטון להון ולאנשים בכלל.

"ראש הממשלה צריך להזמין את נוחי אליו למשרד לפחות פעמיים שלוש בשנה. או את עידן עופר. איך הוא יקבל התרשמות מהגופים הגדולים במשק מה קורה להם? קשה להם או לא? האם יש בעיה של שער חליפין? עדיף שישמע על הבעיות מכלי ראשון. הפגישה יכולה להיות עם קבוצת אנשי עסקים, אבל שישקפו את מצבם ולא ידברו בכלליות. אחר כך אפשר לפרסם את העקרונות של הדברים שעליהם דיברו".

מה דעתך על הדיון בהפרדת האחזקות הפיננסית מהתאגידים הריאליים, כדי למנוע מצב של מימון חברה באותה קבוצה בניגוד לשיקולים כלכליים, או אי מימון חברה מתחרה?

"אני לא רואה הבדל גדול בין אחזקות פיננסיות לריאליות. יש רק דבר אחד. מה שקרה בשנים אחרונות זה, שחברות ביטוח הפכו מחברות שעוסקות בביטוח לגוף שמנהל כספי ציבור. מצד אחד הן מנהלות כספי ציבור ומצד אחר מנפיקות אג"ח לתאגידים. זה הקשר שיכול להיות בעייתי. כמו שבבנקים פתרו את זה עם מגבלות, אני לא רואה סיבה שזה לא ייפתר כך בביטוח. ברוב התחום הפיננסי יש הפרדה מהריאלי. רק בכלל ביטוח מקבוצת אי.די.בי ובפניקס מקבוצת דלק יש לבעלי השליטה גם אחזקות ריאליות.

"הפנסיה שלי נמצאת בכלל ביטוח, ואחד הפחדים שלי הוא שימכרו אותה לגוף כמו קרן השקעות, שאולי תיעלם יום אחד. ואז, מי יהיה אחראי על הפנסיה שלי? יותר מפריע לי שגוף לא מוכר ישתלט על כלל ביטוח ומחר בבוקר ייעלם עם הכסף שלי.

"לא הייתי משנה מלה"

"את בעיית ניגוד העניינים בין גוף שמנפיק אג"ח לתאגיד ריאלי באותה קבוצה ניתן לפתור באמצעות ממשל תאגידי חזק יותר, שיקבע, למשל, כמה אג"חים של תאגיד יכולה להחזיק חברה קשורה.

"אי אפשר לנהל שדה תעופה בלי מגדל פיקוח. כך זה ממשל תאגידי. כל הזמן צריכים להיות ערניים. אני רוצה רגולטור שיהיה מגדל פיקוח און ליין, מכיוון שאם לא אפקח כל החששות שהועלו בשיחה עלולים להתממש. ב-2008 הוכח כי היעדר רגולציה מביא לקטסטרופה. אני בעד מערכת רגולציה שהיא קשה ולא מסואבת. עדיפה רגולציה על פיצול חברות".

לא סקרתם תחום שלם חדש בהגבלים עסקיים, שוק רב ממשקי - מצב שבו מתאפשרת הרתעה הדדית בין אילי הון שפועלים בכמה תחומים במקביל, ולכן התחרות ביניהם פחותה. מדוע?

"התייחסנו לזה בעקיפין, בשאלה אם יש קואליציות במשק. אמרנו שבמשק שלנו אילי ההון מתחרים זה בזה ואי אפשר לומר שהם עושים קואליציות. אנחנו שוק קטן, וברוב המקרים הם פועלים זה נגד זה".

אם הוועדה לקידום התחרות היתה מבקשת ממך לכתוב דו"ח בנושא ולא אי.די.בי, היית מגיש לה אותה עבודה?

"הייתי מגיש לה אותו דבר. לא הייתי משנה מלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#