סוף עידן "העבודה הערבית" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סוף עידן "העבודה הערבית"

4תגובות

>> ב-63 שנותיה של ישראל, השתרש בציבור הרגל שלפיו כוח העבודה הערבי הוא נחות. לשכות התעסוקה והמעסיקים העדיפו ומעדיפים לראות את האזרחים הערבים מאיישים עבודות כמו בינוי, מזון ואירוח, תעשייה וחקלאות. "עבודה ערבית", אתם יודעים.

סקר של נציבות שיוויון הזדמנויות בעבודה והמחלקה הכלכלית במשרד התמ"ת שפורסם באחרונה, מגלה כי ערבים עדיין סובלים מאפליה בשוק העבודה. המעסיקים שנטלו חלק בסקר הביעו התנגדות נמרצת לאפליה, אך באותה נשימה סירבו לכך שהמדינה תתערב ותחייב אותם להעסיק עובדים מופלים. בפועל, כך משמרים המעסיקים את האפליה.

האוכלוסייה הערבית בישראל מהווה כ-20% מאוכלוסיית המדינה, אך תרומתה לתמ"ג היא כ-8% בלבד. התמ"ג לנפש בקרב האוכלוסייה הערבית הוא כ-8,000 דולר, לעומת יותר מ-24 אלף דולר בקרב האוכלוסייה היהודית. ההכנסה לנפש במגזר הערבי היא כ-7,700 דולר, לעומת 19 אלף דולר בממוצע ארצי לנפש אצל היהודים. לגבי שיעור השתתפות בכוח העבודה, אפשר לראות כי הוא כ-39% בקרב הערבים לעומת כ-59% בקרב היהודים, מה שמוביל, בין היתר, לשיעור עוני גבוה כאשר יותר מחצי ממשקי הבית (54%) חיים מתחת לקו העוני.

מיותר לציין כי בני האוכלוסייה הערבית מעולם לא בחרו לעסוק בעבודות אלה מרצון, אלא "נדחפו" לשם. לעומת זאת, בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה במספר האקדמאים הערבים. אם פעם התירוץ היה "הם לא משכילים", כיום זה פשוט לא נכון. רמת ההשכלה של האוכלוסייה הערבית נמצאת במגמת עלייה בשנים האחרונות ויש אקדמאים משכילים רבים היכולים להשתלב בקלות בתפקידי מפתח בשוק העבודה, כך גם בקרב הנשים, אצלן יש עלייה ברצון לצאת ולהשתלב בעבודה. ואולם עדיין אין שינוי בשוק העבודה ובשיעורי האבטלה.

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

סקר נוסף מגלה כי רק 20% מהמדענים והמהנדסים הערבים עובדים במקצועם. מצבם של המשפטנים והכלכלנים אמנם טוב קצת יותר, כאשר 51% מצליחים להשתלב בעבודה במקצועם, אך מה עם השאר? בלית ברירה אלה פונים להוראה, מסחר ולעבודות בלתי מקצועיות.

הגיע העת לעשות מעשה. לא כנסים וסיסמאות, אלא פעולות בשטח. הבעיות ידועות והפתרונות ידועים. לאוכלוסייה הערבית נדרשת מדיניות ביצוע של אפליה מתקנת מצד הממשלה ליצירת מקומות עבודה וקליטת עשרות אלפי אקדמאים ואנשי מקצוע מובטלים.

אקדמאי יהודי מובטל יכעס על המדינה, אך מצב דומה אצל אקדמאי ערבי יביא לניכור מהמדינה ומוסדותיה. כלומר, ההשלכות החברתיות-כלכליות עלולות להוביל להשלכות לאומיות. אימוץ מדיניות אפליה מתקנת תביא לכך שבני החברה הערבית ימצאו עבודה במקצוע שלהם - הכלכלה הישראלית תרוויח מיליארדים שהולכים כיום לאיבוד.

במדינות מתוקנות ידוע כי לכל אחד יש זכות למימוש עצמי בשוק העבודה, אך בישראל לצערנו זה לא מובן מאליו. שינוי תפישת עולם דורשת חינוך, ובינתיים מפסידה החברה בישראל כוח עבודה איכותי שרוצה לעבוד. התוצאה היא תסכול בקרב האקדמאים הערבים והחמצה גדולה של הון אנושי לכלכלה הישראלית. אימוץ אפליה מתקנת היא לא בגדר "טובה" לחברה הערבית, אלא "טובה" לכלכלת המדינה.

הכותב הוא ח"כ מטעם מפלגת העבודה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#