שיא בהתחייבויות המדינה לפנסיה: 524 מיליארד ש' - בעיקר למערכת הביטחון - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שיא בהתחייבויות המדינה לפנסיה: 524 מיליארד ש' - בעיקר למערכת הביטחון

התחייבויות המדינה בגין פנסיה תקציבית לעובדי מערכת הביטחון זינקו בכ-15% בשנה החולפת ל-235 מיליארד שקל

תגובות

>> התחייבויות המדינה לעובדיה בגין הפנסיה התקציבית הסתכמו בסוף 2010 בשיא של 524 מיליארד שקל, עלייה של 15.2% לעומת 2009 - כך עולה מהדו"ח הכספי של הממשלה ל-2010 שפירסם החשב הכללי במשרד האוצר, שוקי אורן, יחד עם החשבונאי הראשי של אגף החשב הכללי באוצר, יוסי איצקוביץ.

מרבית התחייבויות המדינה בגין הפנסיה התקציבית הן לעובדי מערכת הביטחון: 235 מיליארד שקל, לעומת 205 מיליארד בסוף 2009 - זינוק של כ-15%. ההתחייבויות הפנסיוניות של המדינה ל-45 אלף גמלאי ההוראה מסתכמות ב-128 מיליארד שקל (120 מיליארד שקל ב-2009), בעוד ההתחייבויות ל-44 אלף גמלאי המדינה מסתכמות ב-75 מיליארד שקל (65 מיליארד שקל ב-2009) ול-14 אלף גמלאי המשטרה ושירות בתי הסוהר ב-73 מיליארד שקל (70 מיליארד שקל ב-2009).

לפי הדו"ח, התחייבויות המדינה ב-2010 הסתכמו ב-1.74 טריליון שקל - עלייה של 7.8% לעומת 2009. נכסי המדינה הסתכמו ב-449.1 מיליארד שקל.

סעיף מרכזי בהתחייבויות הוא ההתחייבויות האקטואריות של המדינה בגין הפנסיה התקציבית של עובדיה, שמופרשת מקופת המדינה - שהגיעו ל-524 מיליארד שקל. המדינה נמצאת בהליך של מעבר מפנסיה תקציבית לצוברת (שבה גם העובד מפריש כספים). לפי הדו"ח, הפנסיה התקציבית של שירות המדינה תסתיים ב-2035, לאחר שכל גמלאי המדינה יהיו בפנסיה צוברת.

מילרוד מוטי

הדו"ח השנתי של החשכ"ל הוא אחד המסמכים החשובים ביותר שהאוצר מפרסם. הוא מתפרסם לפי חוק מדי שנה, לא יאוחר מסוף אפריל, ומתייחס לשנה הקודמת. הדו"ח שפורסם אתמול חסר נתונים רבים, כולל ערך כל קרקעות המדינה - שייכללו ככל הנראה בדו"ח הבא.

בנוסף להתחייבויות הממשלה לפנסיה תקציבית לעובדיה, בכלל התחייבויות הממשלה בסוף השנה שעברה בולט מאוד סעיף חובות הממשלה, התחייבויות בגין מלוות פנים וחוץ לזמן ארוך - שהגיעו ל-526 מיליארד שקל. סעיף בולט נוסף הוא הרזרבות של הממשלה לאירועי ביטוח, בעיקר הביטוח הלאומי - 361 מיליארד שקל. לממשלה גם התחייבויות לתמיכה בקרנות הפנסיה הוותיקות. עלות סעיף זה בשנה שעברה היתה 95 מיליארד שקל.

פורצים את המסגרת

מפילוח הוצאות הממשלה לפי מהות השימוש עולה כי ההוצאות לגמלאות הביטוח הלאומי הסתכמו ב-2010 ב-99.8 מיליארד שקל (88.5 מיליארד שקל ב-2009). בתחום ההוצאות לביטחון נרשם זינוק ל-94.9 מיליארד שקל, לעומת 81 מיליארד שקל ב-2009. ההוצאות לבריאות הסתכמו ב-43.8 מיליארד שקל (40.3 מיליארד שקל ב-2009), ולחינוך 41.9 מיליארד (38.5 מיליארד ש' ב-2009).

בתחום הביטחון, בניגוד לתחומים האחרים, נכללו בסך כל ההוצאות גם הוצאות הפנסיה התקציבית לעובדי המערכת. אם מנפים הוצאות אלה, כולל הרכיב האקטוארי, עולה כי ההוצאות לביטחון ב-2010 הסתכמו בכ-65 מיליארד שקל - כולל ההוצאות למשרד הביטחון וצה"ל, לתעשיות הביטחוניות ולשירותים החשאיים, ולא כולל הוצאות משמר הגבול. דו"ח החשכ"ל קובע כי התקציב המקורי של משרד הביטחון ב-2010 היה 53.1 מיליארד שקל, וכי התקציב על שינויו היה 65 מיליארד שקל (כולל תקציב השירותים החשאיים).

רק שליש מהמשרדים מדווחים

מאז 2004 מפרסם החשכ"ל את הדו"חות הכספיים של הממשלה בהתאם לתקינה הבינלאומית. בהקדמה לדו"ח כותב אורן כי "שקיפות היא אבן יסוד במינהל תקין ויעיל". לדבריו, "הצטרפות ישראל ל-OECD, אבן חשובה בהשתלבות ישראל בכלכלה הגלובלית, מחייבת את הממשלה לעמידה בסטנדרטים בינלאומיים מתקדמים ובכללם שקיפות ראויה ודיווחים כספים איכותיים ומהימנים". המסמך מפרט את התקציב של 44 משרדים ויחידות סמך, אך הם מהווים רק 34% מהיקף תקציב ההוצאות של כלל משרדי הממשלה - כלומר שני שלישים מהמשרדים ויחידות הסמך אינם מבוקרים.

בהקדמה מודגש כי מצבת נכסי המדינה שבדו"ח אינה מייצגת את מכלול הנכסים של המדינה - לא כלולים בדו"ח נכסים רבים ששווים רב מאוד, כמו מרבית נכסי התשתיות של המדינה, חלק מהותי מהשקעות המדינה במערכת הביטחון, כל קרקעות המדינה, כל נכסי המורשת וחלק מנכסי המדינה בחו"ל. בדו"ח מודגש כי "המידע בדבר הנכסים וההתחייבויות של הממשלה אינו מבוסס על מערכת רישום ודיווח חשבונאית כוללת".

לא רושמים קניין רוחני

בנושא הנכסים הבלתי מוחשיים (נכסי הקניין הרוחני), הדו"ח מדגיש - כמו כל הדו"חות האחרונים של החשכ"ל - כי המדינה לא עושה די כדי להגן על הקניין הרוחני שברשותה.

"מיפוי נכסי הקניין הרוחני של ממשלת ישראל אינו מלא, ואינו כולל נכסים ששוויים עשוי להיות מהותי ביותר", נכתב בדו"ח. "במרבית משרדי הממשלה קיים מידע חלקי בלבד הן במישור החשבונאי והן במישורים נוספים בגין נכסים אלה. לא ננקטים תהליכי עבודה לרישומם במערכות המידע. לכן, לא ניתן לאמוד את היקפם ואין אפשרות מעשית להציגם בדו"חות הכספיים בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים".

אין ביקורת חיצונית

בהקדמה לדו"ח מודגש כי הדו"חות אינם ערוכים במלואם על בסיס מצטבר, מאחר שחלק ממשרדי הממשלה מדווחים עדיין על בסיס מזומן. בנוסף, מידע כספי רב אינו מנוהל במסגרת מערכת רישום ודיווח חשבונאית כוללת. לפיכך, חלק לא מבוטל בדו"ח מבוסס על הערכות.

אורן מציין כי "הדו"חות הכספיים ל-2010 אינם מבוקרים. עם זאת, החשב הכללי מוביל תהליך הדרגתי של מעבר משרדי הממשלה ויחידותיה לדיווח על בסיס מצטבר ומינוי רואי חשבון חיצוניים לביצוע ביקרות ומתן חוות דעת".

ההכנסות גדלו

לפי הדו"ח, סך הכנסות המדינה ב-2010 היה 328.3 מיליארד שקל (298.9 מיליארד ב-2009). הכנסות המדינה ממסים ומאגרות הגיעו ל-244 מיליארד שקל. ההכנסות ממכירת סחורות ואספקת שירותים הסתכמו ב-55.4 מיליארד שקל.

סך כל הוצאות הממשלה בשנה שעברה היה 458.2 מיליארד שקל (396.4 מיליון שקל ב-2009). הוצאות אלה כוללות תמיכות, הקצבות והעברות בהיקף של 188.4 מיליארד שקל, ושכר עבודה והטבות לעובדים בהיקף של 145.8 מיליארד שקל.

סך כל נכסי המדינה ב-2010 הגיע ל-449.1 מיליארד שקל. 153 מיליארד מסכום זה הם נכסי תשתית אזרחיים ו-66 מיליארד נכסים וציוד צבאי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#