עשר שאלות שברננקי לא ענה עליהן - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עשר שאלות שברננקי לא ענה עליהן

תגובות

>> יו"ר הבנק הפדרלי בן ברננקי ענה ביום רביעי לשאלות עיתונאים במשך 45 דקות. תשובותיו היו ישירות, מלאות עד כמה שהן יכולות להיות (בהתחשב בקפריזות של התחזיות הכלכליות), ולעתים אף פורצות דרך. כך למדנו, למשל, שכאשר הבנק הפדרלי מתחייב לריבית נמוכה למשך "פרק זמן ארוך", הכוונה היא "למשך שתי הפגישות הבאות". "אנחנו לא יודעים בוודאות", הוסיף ברננקי. הרבה סוגיות נותרו ללא מענה, וחלקן אף לא נשאל.

בהתחשב בחשיבות הגדולה שייחס ברננקי לשבירת המסורת בעריכת מסיבת העיתונאים לראשונה זה 98 שנה, התגובה המיידית היתה דוממת. כדור הארץ עדיין מסתובב סביב צירו, הבורסה בניו יורק נפתחה אתמול כמתוכנן, ונדמה שאלוהי השווקים היו שלמים עם התוצאה.

ב-1994 אמנם הסיר הבנק הפדרלי את כל המגננות והחל להודיע על שינויים במדיניות. אך אפילו אז הוא התחבא מאחורי שפה קבועה שסיפקה לו פתח מילוט רחב. אם הנכונות של ברננקי לכמת את "פרק הזמן הממושך", ביטוי שנהפך לקבוע בכל הודעות הבנק הפדרלי בשנתיים האחרונות, היא סימן לפתיחות חדשה, מסיבת העיתונאים של יום רביעי היא התחלה טובה. ואולם ישנן שאלות רבות שלא הופנו לברננקי:

1. מתי הבנק הפדרלי מתכנן להתחיל להעלות את הריבית ו/או להתחיל לצמצם את מאזניו? והנה שאלת המשך: מהו הניחוש הטוב ביותר שלכם לגבי המועד שבו זה יקרה?

2. עד לאן צריך שיעור האבטלה בארה"ב לרדת לפני שתחושו בנוח להעלות את הריבית מבלי להסתכן בזעם הקונגרס על כך שבגדתם במנדט הכפול שלכם לשאוף ליציבות מחירים ולתעסוקה מקסימלית?

3. ואם כבר מדברים על הקונגרס, איך אתה סובל את המונולוגים של חברי הוועדות בעדויות בקונגרס שמוצגים כשאלות, מבלי לומר "קפוץ לי"?

4. מה מדיר שינה מעיניך: החשש לדפלציה או בועת הצבעונים? ואני לא מתכוונת למצב הגינה שלך.

5. קודמך, אלן גרינספאן, התגאה ביכולת העמימות שלו. כיום, השקיפות באופנה. האם אומנות הבנקאות המרכזית השתנתה מספיק בשני העשורים האחרונים על מנת להצדיק שינוי של 180 מעלות בבנק הפדרלי?

6. הבנק הפדרלי הוריד את הריבית לשפל של 0%-0.25% בדצמבר 2008. ריבית אפסית נראתה הולמת בתקופה שבה הכלכלה דיממה משרות, שוקי האשראי היו קפואים, הבנקים היו על סף פשיטת רגל ופאניקה שררה באוויר. אם ריבית אפסית התאימה אז, כיצד ניתן להצדיק אותה עכשיו?

7. בנאומך המצוטט רבות מ-2002, "דפלציה: כיצד להבטיח ש'זה' לא יקרה כאן", הסברת שלבנק הפדרלי יש "טכנולוגיה שמכונה בית דפוס, המאפשרת לו לייצר כמה דולרים שהוא רוצה כמעט בלי עלות". בדצמבר 2010, אמרת בתוכנית "60 דקות", שהבנק לא מדפיס כסף. נמק ובאר.

8. המונח של "תקופה ממושכת" בהודעות הבנק הפדרלי על הריבית הנמוכה נועד לשמש כעוגן לריביות בשוק. כיצד אתה מצפה להסיר אותו ולרמוז לתהליך ארוך של נורמליזציה מבלי לטלטל את השווקים? האם יש לכם כלכלנים, או אטימולוגים, שעובדים על העניין הזה?

9. דולר אחד כיום יכול לקנות רק 45 סנט מהשירותים והמוצרים שהוא רכש בתחילת שנות ה-80 לפי הלשכה לסטטיסטיקה. האם תוכל להסביר מדוע, בתקופה שבה המחירים כביכול יציבים, הדולר איבד מחצית מכוח הקנייה?

כשענה על השאלות שכן הופנו אליו, שב ברננקי ואמר כי הוא מאמין שההאצה הנוכחית באינפלציה היא רק זמנית, כתוצאה מעליית מחירי האנרגיה והמזון, ולא כתוצאה מהמדיניות המוניטרית האגרסיבית של הבנק הפדרלי. מה שמוביל אותי לשאלה אחת אחרונה: מה אם אתה טועה?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#