כמה שווה המאיון העליון בישראל? - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמה שווה המאיון העליון בישראל?

51תגובות

>> ג'וזף שטיגליץ, הכלכלן האמריקאי זוכה פרס נובל, זיעזע את העולם בשבוע שעבר כשהכריז כי ארה"ב אינה חסינה מפני התקוממות נוסח המזרח התיכון.

"פערי השכר בארה"ב גדולים יותר מבכל מדינות אירופה, ומתחילים להזכיר את הפערים של איראן ורוסיה", אמר שטיגליץ. "בשבועות האחרונים ראינו מיליוני בני אדם יוצאים לרחובות כדי למחות על הפערים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים במדינות כמו מצרים, תוניסיה, לוב, תימן ובחריין. אלו הן מדינות שבהן חלק מזערי של האוכלוסייה, פחות מ-1%, שולט ברוב המוחלט של ההון. במובנים רבים ארה"ב נהפכה דומה לאותם מקומות מרוחקים: לאחוזון העליון יש את הבתים המפוארים, החינוך האיכותי והרופאים הטובים. אבל יש דבר אחד שכסף לא יכול לקנות: הבנה שגורלו של האחוזון העליון קשור באופן שבו חיים 99% האחרים".

במאמר הבוטה שלו הביא שטיגליץ נתונים לגבי הפערים החברתיים בארה"ב, והזהיר כי הפערים שם גדלים בקצב מהיר. "האחוזון העליון מקבל כעת כ-25% מההכנסות השנתיות במדינה, ושולט על 40% מההון", אמר. "לפני 25 שנה הוא קיבל 12% מההכנסות, ושלט על 33% מההון".

האם האזהרה של שטיגליץ תקפה גם לגבי מדינת ישראל? לפחות בתחום אחד לא: רמת הסטטיסטיקה בישראל היא ירודה, ואינה מספקת נתונים השוואתיים טובים כמו אלה של ארה"ב. כך, אין בישראל נתונים לגבי חלוקת ההון (חלוקת העושר) בין העשירונים, ולכן אין לנו מידע לגבי ההון שמרכז האחוזון העליון בישראל בידיו.

הנתון האחד שהוא בר-השוואה הוא זה של חלוקת ההכנסות. לפי נתוני מינהל הכנסות המדינה, ב-2008 ההכנסה של האחוזון (מאיון) העליון היתה 110 אלף שקל בחודש - לעומת הכנסה ממוצעת במשק של 8,600 שקל. ההכנסה הזו היוותה 12.8% מעוגת ההכנסות הלאומית.

בהשוואה לארה"ב, שבה האחוזון העליון מחזיק ב-25% מההכנסה, מצבה של ישראל נראה טוב בהרבה - אבל ייתכן כי זו השוואה מטעה. נתוני ההכנסה בארה"ב הם מפורטים בהרבה מאלה של ישראל (בעיה נוספת ברמת הסטטיסטיקה הישראלית), ויתכן שזה מסביר חלק גדול מהפער. בכל מקרה, הנתונים של שטיגליץ התבססו על מחקר בינלאומי, שבחן לאחרונה את נתוני האחוזון העליון ב-22 מדינות במאה השנים האחרונות. לפי המחקר, בכל המדינות חלקו של המאיון העליון בסך ההכנסות גדל עם השנים. מדינות שבהן חלקו של האחוזון העליון מסך ההכנסות היה הגבוה ביותר אחרי ארה"ב היו בריטניה וקנדה, עם החזקה של 13%-14% מההכנסה הלאומית בידי אחוזון זה. ישראל, כפי שניתן לראות, קרובה מאד לרף הזה.

זאת ועוד, גם בישראל יש החרפה ניכרת בפערים החברתיים לאורך השנים: האחוזון העליון מגדיל במהירות את חלקו בהכנסה הלאומית. נתוני ההשוואה המוקדמים ביותר בישראל הם של מינהל הכנסות המדינה מ-1988. באותה שנה הכנסתו של האחוזון העליון הסתכמה ב-19.6 אלף שקל בחודש, לעומת הכנסה ממוצעת במשק של 1,900 שקל (הנתונים אינם מתואמים לאינפלציה). ב-20 השנים שחלפו מאז, גדלה ההכנסה הממוצעת פי 4.5, ואילו הכנסתו של האחוזון העליון גדלה פי 5.6 - כלומר, האחוזון העליון שיפר את מצבו היחסי ב-24% לעומת הממוצע.

במונחים של חלקו בהכנסה, החזיק האחוזון העליון בסוף שנות ה-80 בכ-8.5%-10.5% מההכנסה. כיום הוא מחזיק ב-12.8% מההכנסה הלאומית. המשמעות היא שהנתח של האחוזון העליון בהכנסה הלאומית גדל בתוך 20 שנה ב-25%-50% - גידול עצום בריכוז הכוח והעושר בידי האחוזון העליון.

המחקר המקיף, שהישווה את מצבו של האחוזון העליון ב-22 מדינות מובילות, מצא קשר ישיר בין מידת העושר שמרכז האחוזון הזה ובין הפרוגרסיביות של מערכת המס. במדינות אירופה, בהן יש מיסוי פרוגרסיבי יחסית, חלקו של האחוזון העליון בהכנסה הלאומית הוא קטן בהרבה: 5.4% בהולנד, 6.3% בשבדיה, 8.7% בצרפת ו-9.2% ביפן.

למעשה, המחקר משייך את הזינוק הפראי בפערים בארה"ב למדיניות הפחתת המסים הנהוגה שם מאז ימי נשיאותו של רונלד רייגן. גם בישראל ניתן למצוא הסבר דומה. ב-1988 היה שיעור מס הכנסה המירבי (שולי) בישראל 48%. באותה שנה, לפי נתוני מינהל הכנסות המדינה, שילמו את המס הזה 7.7% מהמפרנסים. ב-2008 שיעור המס השולי המירבי היה 46% - כמעט ללא שינוי. אבל שיעור משלמי המס המירבי עמד על 1.6% בלבד, קצת יותר מהאחוזון העליון בלבד.

כיום, כדי להגיע לסף המס המירבי בישראל צריך להשתכר פי חמישה מהשכר הממוצע. במרבית מדינות אירופה משלם את המס המירבי כל מי שמשתכר בין פעם אחת לשלוש פעמים השכר הממוצע שם.

המסקנה היא שהקטנת הפערים, ובעיקר הקטנת הזינוק העצום בחלקו של האחוזון העליון בהכנסה הלאומית, עוברים דרך הגדלת המיסוי הישיר. זאת מדיניות הפוכה לחלוטין מזו שראש הממשלה, בנימין נתניהו, נוקט בה - של המשך הפחתת מס הכנסה, במיוחד ברמות הגבוהות שלו. מדיניות כזו רק תשפר עוד את מצבו של האחוזון העליון, וכנראה תדרדר את ישראל עוד צעד לקראת סכנת התקוממות חברתית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#