שיתוף פעולה אזורי יצמצם התלות בנפט - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שיתוף פעולה אזורי יצמצם התלות בנפט

תגובות

>> בהחלטה שהתקבלה בסוף ינואר השנה הציבה ממשלת ישראל יעד לאומי לפיתוח טכנולוגיות שמקטינות את השימוש העולמי בנפט לתחבורה. במקביל, שוב מחירי הנפט הרקיעו שחקים ללא שום הגיון שקשור להיצע וביקוש, ונושא התלות במקורות נפט עלה לכותרות בעוצמה מחודשת. בנאום השנתי על מצב האומה אמר נשיא ארה"ב, ברק אובמה: "באמצעות יותר מחקר ותמריצים אנו מסוגלים לשבור את תלותנו בנפט עם ביו-דלקים, ולהיות המדינה הראשונה עם מיליון מכונית חשמליות בכבישים ב-2015".

בארה"ב צמצום התלות בנפט אינו נושא למחלוקת בין שתי המפלגות. בדצמבר 2007, העביר הנשיא הרפובליקני גורג' בוש חקיקה נרחבת בשם "חוק ביטחון ועצמאות אנרגיה 2007", ובה החלטות רבות שיועדו לצמצום התלות בנפט, כמו עידוד השימוש בכלי רכב יעילים יותר מבחינת צריכת הדלק וסטנדרטים לשימוש בביו-דלקים.

באותו חוק, פרק 917 מוקדש לשיתוף פעולה ארה"ב-ישראל בתחום האנרגיה המתחדשת. בעקבות חקיקה זו הותנע שיתוף פעולה בין שתי המדינות, באמצעות קרן BIRD וקרן BSF (קרנות דו-לאומיות למחקר ופיתוח, תעשייתי ואקדמי, בהתאמה).

החלטת ממשלת ישראל גם מצביעה על הפוטנציאל הכלכלי שבקידום טכנולוגיות תחליפי נפט, קובעת יעדים לחיזוק התעשיות עתירות הידע בתחום ומדגישה את החשיבות של שיתוף פעולה בינלאומי להשגת היעדים של התוכנית.

האינטרסים המשותפים של ישראל וארה"ב לצמצום התלות בנפט ברורים מבחינה גיאופוליטית וכלכלית. הדרך היעילה והמהירה לקידום שיתוף הפעולה היא מיצוי והעצמה של מסגרות שיתוף הפעולה הקיימות, תוך הקצאת תקציבים בשתי המדינות. אך מתברר שלנושא צמצום התלות בנפט יש גם פוטנציאל להידוק הקשרים בין ישראל וירדן. הסכם השלום בין שתי המדינות הינו נכס אסטרטגי לאזור כולו, ואסור לקחת את היחסים היציבים כמשהו מובן מאליו. יש לפעול לקידום שיתוף פעולה בין שתי המדינות, בכל תחום אפשרי, ובעיקר בתחום הכלכלי.

כלכלת ירדן תלויה מאד ביבוא נפט. ב-2010 עלויות היבוא של נפט עלו ב-31% והיוו כ-12% מהתל"ג בירדן. לעלייה זו היה אפקט אינפלציוני משמעותי. מצד שני, ממשלת ירדן נזהרת מלהעלות את מחירי הדלק בגלל ההתרחשויות באזור. לכן, גם בירדן יש עניין בקידום תחליפים לנפט.

יש בירדן שאומרים, שעליית מחירי הנפט עשויה להוביל לתגבור ההשקעות החיצוניות ממדינות מייצאות נפט. אך גם אם יהיו השקעות כאלה, השפעתן תהיה בטווח הארוך ולא יפצו על עליית הוצאות מיידיות מיבוא נפט יקר.

ישראל, ירדן וארה"ב מקיימות שיתוף פעולה משולש במסגרת תכנית TRIDE למחקר ופיתוח תעשייתיים. במסגרת זו חברות מישראל, מירדן ומארה"ב משתפות פעולה לפיתוח מוצרים בעלי פוטנציאל לשיווק מקומי וגלובלי. לדוגמה, מבוצע פרויקט לאיתור וניתוח מקורות חומרי גלם אורגניים לייצור ביודיזל. השותף הירדני הוא המכון הלאומי למחקר באנרגיה.

ירדן, כמו ישראל, מעוניינת בפיתוח התעשייה שלה ושיפור מצב התעסוקה. לשתי המדינות אינטרס לשיתוף פעולה כלכלי מוגבר, שלצערנו מתקיים כיום באופן מוגבל יחסית. שלוש המדינות - ארה"ב, ישראל וירדן - שואפות לצמצום התלות במקורות נפט ולפיתוח תחליפים. כך בשיתוף פעולה משולש, ארה"ב תקדם גם את נושא צמצום התלות בנפט וגם תסייע בשמירה וחיזוק הקשר האסטרטגי החיוני בין ישראל לירדן.

הכותב הוא מנכ"ל קרן BIRD וקרן TRIDE



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#