שר האוצר האמיתי של ישראל: סטנלי פישר - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שר האוצר האמיתי של ישראל: סטנלי פישר

18תגובות

>> בראיון נשכני ל-TheMarker במהלך החג, הצליח שר האוצר, יובל שטייניץ, להוציא את הרופאים משלוותם - כאשר האשים אותם בניהול של שביתה לא מוסרית. בכך שטייניץ נשא באומץ בתפקיד המסורתי של שר האוצר - זה שצריך להרגיז את כולם.

עם זאת, עם כל האומץ הציבורי האמת חייבת להיאמר כי שטייניץ אינו האיש שבאמת מנהל את כלכלת ישראל. מי שעושה זאת הוא מי שהפך את עצמו בפועל - בדיבורים ובמעשים גם יחד - ל"שר אוצר-על". זהו האיש החזק ביותר בכלכלת ישראל זה עשורים - נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר.

הכותרת הראשית של TheMarker אתמול בישרה על כוונתו של פישר להתערב שוב בשוק המשכנתאות, ולהגביל את הלוואות המשכנתא מבוססות ריבית פריים ל-40% מהיקף ההלוואה בלבד. כמה פרשנים כלכליים קבעו כי מדובר בצעד מרחיק לכת, ובהתערבות בוטה בכלכלה החופשית. הם צודקים, כמובן. למעשה, ניתן היה לתהות מכוח איזו סמכות מתערב פישר כך בשוק המשכנתאות - בנק ישראל אחראי על פי חוק על יציבות מחירים, ובמידה מסוימת גם על הצמיחה והתעסוקה במשק. מה לאלו ולשיעור הלוואות הפריים?

את התשובה לשאלה הזו פרש פישר לפני כחודש, במסגרת הרצאה שנשא על לקחי המשבר הגלובלי העולמי (Central Bank Lessons From The Global Crisis). את ההרצאה, שמופיעה במלואה באתר בנק ישראל, כדאי לקרוא בעיון - כי בה פורש פישר את מלוא משנתו לגבי תפקידו של בנק מרכזי בעידן שלאחר המשבר. בקצרה, התפקיד של בנק מרכזי, לדידו של פישר, כולל הכל. אבל ממש הכל.

כך, הזכות של בנק ישראל להתערב באופן בוטה בשוק הלוואות נדל"ן שאובה מלקח מספר שלוש - החשיבות של פיקוח מערכתי (Macroprudential). פישר מסביר שם את ההתלבטות בין הצורך להוריד ריבית, בגלל המשבר העולמי, בין הצורך להגן על המטבע מפני ייסוף, ובין הצורך להתמודד עם בועת מחירים שהתפתחה בעקבות הריבית הנמוכה. מתברר שכמעט כל המדינות שנקלעו למשבר העולמי עם מערכת בנקאות איתנה סובלות מבועת מחירים, וישראל בתוכן: "המשך עליות מחירי הנדל"ן יציבו את ישראל מעל רמת שיווי המשקל", כותב פישר, ומוסיף כי "האווירה בשוק הנדל"ן בישראל נהפכה לכמו-בועתית, כאשר צרכנים מקדימים קניית דירות לפני שהמחירים ימשיכו לעלות".

את הפתרון להתלבטות המשולשת מצא בנק ישראל בפעולה דרך הפיקוח על הבנקים. במקום למהר ולעלות ריבית, ובכך לפגוע בצמיחה של כל המשק, בנק ישראל השתמש בשליטה שלו בפיקוח על הבנקים כדי למקד את עליות הריבית רק בתחום שבו שוררת בועת מחירים - הלוואות הנדל"ן. "זה הכל בגלל הצורך להחזיר את היציבות הפיננסית המערכתית", מתרץ פישר.

את התירוץ הזה מרחיב פישר ללא גבולות. בלקח מספר ארבע, החשיבות של התמודדות עם בועות, קובע פישר כי מעתה והלאה בנקים מרכזיים ימהרו להתערב בצינון בועות מחירים - הרבה לפני שבועות המחירים משפיעות לרעה על האינפלציה - בגלל שבועות מחירים מהוות "סיכון יציבותי". מאחר שההגדרה בועת מחירים רחוקה מלהיות קבועה, המשמעות היא שפישר לוקח לעצמו חירות להתערב בשוק - על כל גווניו ורבדיו - בכל מצב שבו הוא יזהה סיכון כלשהו.

סיכון אחד כזה כבר מוגדר היטב - שער החליפין. בלקח מספר שש, חשיבות שער החליפין לכלכלות פתוחות וקטנות, קובע פישר כי שער החליפין הוא יעד מרכזי של בנק ישראל לצד יעד הריבית במשק. באותה הזדמנות מסביר פישר כי אין כל מגבלות על בנק מרכזי להגן על שער החליפין מפני תיסוף - הבנק המרכזי יכול לקנות כמה מט"ח שהוא רק יחפוץ. לגבי אלה שמבקרים את הבנק המרכזי על העלות הגבוהה של החזקת רזרבות מט"ח גדולות - פישר שולח אותם לחפש אותו בסיבוב. הוא מסביר כי העלות של החזקת הרזרבות מתקזזת בחיסכון של מניעת משברים - ולכן לא ניתן כלל לכמת את עלות הרזרבות.

לבסוף, בלקח מספר שמונה, יעד אינפלציה גמיש, מסכם פישר את עיקרי מדיניותו. לבנק ישראל, מתברר, יש מעתה שלושה תפקידים. הראשון, המסורתי, הוא שמירת האינפלציה (יעד מחירים). השני, שהחל להתבסס בעשור האחרון, הוא תמיכה בצמיחה ובתעסוקה. יעד הצמיחה והתעסוקה אמנם אמור להיות כפוף ליעד השמירה על האינפלציה, אבל מדובר בכפיפות חלשה בלבד. "בתנאי שיעד האינפלציה יישמר בטווח הבינוני - בטווח של שנה עד שלוש שנים", הוא כותב. למי שלא הבין, פישר קונה לעצמו חירות לחרוג מיעד האינפלציה לתקופה של עד שלוש שנים, במסגרת המאבק על שמירת הצמיחה של המשק.

היעד השלישי והמהפכני הוא של "תמיכה ביציבות וביעילות של המערכת הפיננסית". תחת הכותרת הזו פישר כבר ניכס לעצמו את הניהול של שוק הנדל"ן ושוק המט"ח בישראל - וידו עוד נטויה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#