חיים כץ שוקל: דמי הביטוח הלאומי יעלו אוטומטית כדי לכסות את הגירעון - כל כותרות היום - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חיים כץ שוקל: דמי הביטוח הלאומי יעלו אוטומטית כדי לכסות את הגירעון

שר העבודה והרווחה הציג היום תחזית מעודכנת שלפיה הרזרבות של הביטוח הלאומי יאזלו כבר ב-2037 ■ הוא מציע לנתק את התלות של הביטוח הלאומי בתקציב המדינה – מה שעשוי להעביר לציבור נטל של אלפי שקלים בשנה לאדם

112תגובות
קשישים ברחוב
אורן זיו

שר העבודה והרווחה, חיים כץ, שוקל להנהיג העלאה אוטומטית של דמי הביטוח הלאומי הנגבים מהציבור, בהתאם לצורך ולמצבו הכספי של המוסד לביטוח לאומי, כדי לסייע בהתמודדות עם האתגרים הפיננסיים העומדים בפניו.

בסקירה שהציג היום (א') לשרי הליכוד, הזהיר כץ כי המוסד לביטוח לאומי ייכנס לגירעון שוטף כבר בעוד ארבע שנים, ב-2022, ולא ב-2026 כפי שהיה צפוי עד כה. עוד טען, כי הרזרבות הכספיות שלו יאזלו בעוד פחות מ-20 שנה, ולא ב-2045, כפי שגרסה התחזית האקטוארית האחרונה שפורסמה. התחזית של כץ לקוחה, לדבריו, מדו"ח אקטוארי חדש שהוכן לבקשתו.

כץ מציע כמה צעדים לטיפול בגירעון האקטוארי, ובהם "עדכון" של דמי הביטוח הלאומי, כדבריו, שנועד לנתק את התלות של המוסד לביטוח לאומי בתשלומים מתקציב המדינה. משמעות ההצעה אינה טריוויאלית: מלבד הכספים הנגבים מעובדים וממעסיקים כדמי ביטוח לאומי, משרד האוצר צפוי להעביר למוסד לביטוח לאומי ב-2019, לפי התקציב שאושר הכנסת, לא פחות מ-46.5 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, 31 מיליארד שקל מוגדרים "השתתפות המדינה בגבייה". מימונם בגבייה ישירה מהציבור, ולא דרך תקציב המדינה, יעביר אל כתפי ציבור נטל השקול להגדלת דמי הביטוח בכ-3,400 שקל בשנה (כ-275 שקל בחודש) בממוצע לכל תושב בישראל, לרבות ילדים – אלא אם הביטוח הלאומי ימצא מקורות נוספים להגדלת הכנסותיו.

רזרבת ההון

משמעות הגירעון השוטף שאליו עומד להיכנס הביטוח הלאומי היא שההוצאות השוטפות – קצבאות וגמלאות - יהיו גדולות מההכנסות השוטפות של הביטוח הלאומי, הנובעות מגביית דמי ביטוח מהציבור וכן מהשתתפות של תקציב המדינה, הקבועה בחוק. הגירעון השוטף יחייב את המוסד לביטוח לאומי להתחיל להשתמש בקרן הביטוח הלאומי – רזרבת ההון שלו – כדי לשלם קצבאות.

רזרבה זו מורכבת בפועל מאג"ח שהנפיקה הממשלה לביטוח הלאומי כנגד עודפי גבייה שהעביר לה. אם הביטוח הלאומי יתחיל כבר בשנים הקרובות לפרוע אג"ח כאלה כדי לסגור את הגירעון שלו, הוא יטיל בכך על הממשלה נטל מימוני – שיחייב אותה לגייס כספים, להעלות מסים או לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים שלה.

לפי הנתונים שהציג כץ, השימוש בקרן הביטוח הלאומי יוביל לכך שהכספים בה יאזלו כבר ב-2037 – במקום 2045, לפי התחזית האחרונה שפורסמה. כלומר, בעוד פחות מ-20 שנה, המוסד לביטוח לאומי לא יוכל לעמוד במלוא ההתחייבויות שלו לתשלום קצבאות וגמלאות לציבור. מצב כזה ידרוש תוספת תקציב, העלאה של דמי הביטוח, קיצוץ בקצבאות, או שילוב של שלושתם. המוסד לביטוח לאומי שילם ב-2017 קצבאות וגמלאות בסכום של כ-82 מיליארד שקל.

הדו"ח האקטוארי האחרון שפירסם המוסד לביטוח לאומי ראה אור לפני שנה וחצי, ומתבסס על נתוני 2013. החוק מחייב את האקטואר של המוסד לביטוח הלאומי בהגשת דו"ח כזה מדי שלוש שנים. כץ היה אמור להציג הבוקר (א') סקירה על מצבו הפיננסי של הביטוח הלאומי בפני ישיבת הממשלה, אבל לפי הודעת משרדו, הסקירה נדחתה לספטמבר.

ביטוח לאומי חיפה
איציק בן מלכי

הגבהת החומות בין תקציב המדינה לקופת הביטוח הלאומי

כץ מנה בפני עמיתיו השרים "שורה של צעדים מיידיים שיש לקדם בדחיפות כדי למנוע קריסה של הביטוח הלאומי", לפי הודעת משרדו. שלא במפתיע, צעדים אלה אינם כוללים את העלאת גיל הפרישה – הנחשבת סוגייה נפיצה מבחינה פוליטית.

במקום זאת, כץ הציע כמה צעדים, ובראשם ביטול ההסכם בין הביטוח הלאומי למשרד האוצר – שלפיו הביטוח הלאומי מעביר לניהול הממשלה את עודפי ההכנסות שלו, בסך 20-25 מיליארד שקל בשנה. כנגד העברות אלה נרשם בדו"חות המוסד לביטוח לאומי נכס, שהסתכם בסוף 2016 ביותר מ-223 מיליארד שקל. על מחצית מכספי היתרות משלם משרד האוצר ריבית גבוהה, אך על המחצית השנייה משולמת כיום ריבית נמוכה מאוד.

כץ מתח ביקורת על התלות של הביטוח הלאומי בתקציב המדינה. לפי משרד הרווחה, משרד האוצר מקצה כיום לביטוח הלאומי כ־27 מיליארד שקל בשנה, ו"זוהי התלות הגבוהה ביותר שהיתה לביטוח הלאומי בתקציב המדינה. כמו כן, השתתפות זו עתידה לגדול בתוך עשור ותגיע ב-2030 לכ-50 מיליארד שקל. העלייה בהסתמכות על תקציב המדינה לתשלום ההתחייבויות הביטוחיות השוטפות היא מגמה מסוכנת שעשויה להוביל לחוסר יציבות".

לפי נתוני המוסד לביטוח הלאומי, לצד השתתפות מתקציב המדינה בסך 27.4 מיליארד שקל ב-2017, נגבו מהציבור דמי ביטוח לאומי בסך 46.8 מיליארד שקל. כמו כן היו למוסד לביטוח לאומי הכנסות מריבית על השקעות ומפיצויים מצדדים שלישיים בסך 7.9 מיליארד שקל ו-0.8 מיליארד שקל, בהתאמה.

כץ מבקש למעשה להגביה את החומות בין תקציב המדינה לקופת הביטוח הלאומי. עם זאת, המוסד לביטוח לאומי אינו שולט בהכנסותיו – הנקבעות על פי חוק; וגם לא בהוצאותיו – התלויות בקצבאות המוגדרות בחוק, וכן במגמות דמוגרפיות, כמו הזדקנות האוכלוסייה. לפיכך, בהנחה שגם אם קופת הביטוח הלאומי תתרוקן, המדינה לא תתנער ממחויבותה לשלם קצבאות לציבור, קשה יהיה ליצור הפרדה קשיחה בין תקציב הביטוח הלאומי לתקציב המדינה. ראיה נוספת לכך היא הצעד הבא שהציע כץ לשרים: לקבוע כי המדינה תחויב להעניק לביטוח הלאומי שיפוי מלא בגין מבוטחים הנהנים מהטבות בתשלום דמי ביטוח.

הגירעון האקטוארי שמציג הביטוח הלאומי רגיש מאוד לשינויים בגורמים כמו גיל הפרישה, גובה הקצבאות וסך הגבייה מהציבור. למרות התנודתיות הרבה בגורמים אלה, חישוב הגירעון האקטוארי מאפשר להציג בפני הציבור ומקבלי ההחלטות מושג כללי על עלויותיה העתידיות של רשת הביטחון הסוציאלית בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#