גלעד ארדן: העבירו לסמכותי את אכיפת חוק צער בעלי חיים - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גלעד ארדן: העבירו לסמכותי את אכיפת חוק צער בעלי חיים

17 שנה חלפו מאז אושר חוק צער בעלי חיים בישראל, אבל משרד החקלאות לא ניסח עד היום תקנות שיעניקו לו תוקף

105תגובות

>> על 11 אלף אפרוחים בני יומם בישראל נגזר מדי יום מוות אכזרי במיוחד: הם מושלכים חיים לתוך מכונה מיוחדת שמועכת וגורסת אותם. בשיטה זו מומתים בישראל מדי שנה 4 מיליון אפרוחים זכרים (שאינם יכולים להטיל ביצים) - ובחסות מלאה של החוק.

התקנות שקובעות כיצד ניתן להמית בעלי חיים בישראל - שעשויות להפסיק את גריסת האפרוחים היומיומית - כבר נוסחו על ידי משרד החקלאות ואושרו על ידי הכנסת ב-2002 (שמונה שנים לאחר אישור חוק צער בעלי חיים ב-1994). אך אנחת הרווחה עדיין רחוקה. כדי שהתקנות ייכנסו לתוקף, צריך ששר החקלאות יחתום עליהן. ואולם שרי החקלאות בשני העשורים האחרונים - ובעיקר השרים ישראל כץ ושלום שמחון, שכהונתם היתה הארוכה ביותר - לא חתמו על התקנות.

גם אם התקנות היו מאושרות, לא היה במשרד החקלאות מי שיטפל באכיפתן. במשך שנים הקצה המשרד עובדת אחת בלבד האחראית על הנושא, ד"ר דגנית בן-דב - ובאחרונה מונתה לה עוזרת.

ועדת זיילר, בראשות השופט בדימוס ורדי זיילר, שפירסמה מסקנותיה במארס 2010, העבירה ביקורת חריפה על העיכוב באישור התקנות ועל המשאבים האנושיים המוגבלים שהקצה המשרד: "תקנות חשובות שאמורות היו לתת תוכן נוסף לחוק מתעכבות שנים ארוכות", נכתב בדו"ח, "בעלי חיים נמצאים במצוקה אכזרית אם בשעת הובלתם, אם בכלובי הסגר ואם בהקשרים אחרים. אין מען לתלונות ואין מי שמטפל בהן". עוד ציין הדו"ח, כי בן-דב אינה מסוגלת למלא את התפקידים המוטלים עליה וכי היא "הרימה ידיים" נוכח הקשיים וחוסר הגיבוי הנדרש לה מהממונים עליה במשרד. על אף שהתפקיד אכיפתי, אין לה כוח אדם שמסוגל לטפל באכיפה - ארבעה עובדים שהיו אמורים להתמנות לנושא לא נשכרים כבר שנים.

TheMarker

החתול שומר על השמנת

התנהלות משרד החקלאות יכולה לנבוע מגרירת רגליים אופיינית, אבל מאחורי הקלעים מסתתרת בעיה גדולה בהרבה: המשרד שקוע עד צוואר בניגוד עניינים, מאחר שהוא גם זה שמייצג את האינטרסים של החקלאים בישראל - העוסקים בענף הכרוך לעתים קרובות בגרימת סבל לבעלי חיים.

למרות ניגוד העניינים, במשך עשרות שנים נותר הטיפול בצער בעלי החיים במשרד החקלאות. אבל כעת השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, דורש להעביר את תחום האחריות למשרדו. בכך, הוא מאמין, יהיה אפשר לשים קץ למצב הנוכחי. "צריך לרכז את החוק ואכיפתו במשרד אחד", אומר ארדן ל-TheMarker. "משרדים להגנת הסביבה בכל העולם עוסקים בהגנה על הסביבה, ובין היתר גם על הצומח והחי".

ארדן זועם במיוחד גם על הפקדת האחריות למניעת התעללות בחיות מחמד בידי משרד החקלאות. "זה נושא שאין לו שום קשר אליו", אומר ארדן. "בניגוד לחיות המשק, שאינטרס משרד החקלאות לגביהן ברור, מה למשרד החקלאות ולחיות מחמד? בכלל, המונח זכויות בעלי חיים מצחיק אותי. זה לא שאנחנו נלחמים פה על וילה או וולוו לכל בעל חיים. אנחנו בסך הכל מבקשים למנוע התעללות בהם. מי שמסוגל להתעלל בבעלי חיים, מסוגל להתעלל גם בבני אדם. בעלי חיים מבחינתי הם יצורים חסרי ישע בדיוק כמו תינוקות, ואין מקום כיום לדחיסת עופות בכלובים במשאיות ב-42 מעלות חום, או לכליאת כלבים בתחנות הסגר עירוניות בתאים בגודל של עשרות סנטימטרים".

TheMarker

חבר הכנסת איתן כבל (העבודה), העומד בראש שדולת ההגנה על זכויות בעלי חיים בכנסת, נרתם לסייע להעברת האחריות למשרד להגנת הסביבה: "מתכונתו הנוכחית של חוק צער בעלי חיים תחת משרד החקלאות היא בבחינת חתול השומר על השמנת. מדובר במשרד שמייצג אינטרסים כלכליים חקלאיים וזה בעייתי מאוד. בקצב הזה, רפורמות שמשרד החקלאות מקדם יסתיימו ב-2020. הפיקוח של משרד החקלאות גורם נזק קשה לבעלי חיים ברמה של הזנחה פושעת, וראוי שהכנסת תשנה זאת מיד כשתשוב מהפגרה".

גם האיש שיזם את חוק צער בעלי חיים מסתכל כיום אחורה ומביע צער על אי יישומו. "החקלאים זיהו ראשונים את הבעייתיות שתיגרם להם עם כניסת החוק לתוקף", אומר חבר הכנסת לשעבר, אברהם פורז. "אף שכוונתי היתה שהחוק יהיה בסמכות המשרד לאיכות הסביבה, נאלצתי להתפשר, והחוק הועבר לסמכותו של משרד החקלאות". פורז אף עתר ב-1999 לבג"ץ נגד שר החקלאות משום שלא התקין את תקנות החוק, אלא שב-2003 התמנה לשר הפנים וקיבל מכתב מהיועץ המשפטי לממשלה שהבהיר לו כי שר לא יכול לעתור נגד שר אחר, ופורז נאלץ למשוך את העתירה.

כיום מממן המשרד להגנת הסביבה באופן מלא יחידה להגנת הסביבה במשטרה, הכוללת 12 שוטרים שתפקידם לאכוף עבירות על חוקים סביבתיים, ובהם גם את חוק צער בעלי חיים - על אף שהעניין לא בסמכות המשרד. באחרונה פועל ארדן להוספת תקן לשני שוטרים נוספים, שיעסקו אך ורק באכיפת חוק צער בעלי חיים. "ב-2010 השקענו 5 מיליון שקל בקניית שירותים מהמשטרה וסיוע לרשויות. רק באחרונה נתנו חצי מיליון שקל לעיריית דימונה כדי לשדרג את הכלבייה העירונית, שבה חיו כלבים בתנאים מחפירים", מספר ארדן.

אגב, התדמית של ארדן כמגן בעלי החיים נסדקה בשנה האחרונה, לאחר שנפתח נגדו דף בפייסבוק שבו מחו 5,000 גולשים על החלטתו לחדש את ההיתר לירות בכלבים נטושים. ארדן מסביר כי כשנכנס לתפקיד גילה כי "פקחי רשות הטבע יורים בכלבים משוטטים כדי למנוע הפצת כלבת בלי שיש נוהלים ברורים. הודעתי שלא אחדש את הרישיונות ושהירי בכלבים יופסק". מיד לאחר מכן נשמעו טענות כי מחלת הכלבת תופץ במדינה בשל איסור הירי. ארדן חידש את רישיונות הירי ל-60 יום בלבד, ומאז הרישיונות לא חודשו עד היום.

TheMarker

החיות סובלות - והמשרד שותק

האפרוחים אינם בעלי החיים היחידים בענף החקלאות שגורלם מר. לפני כמה שבועות נחשפה בתוכנית "כלבוטק" בערוץ 2 תעשייה אכזרית במיוחד של החזקת חזירים בחזיריות בישראל למטרת רבייה ומאכל. בתוכנית תועדה כליאת חזירים במתקני ריסון שאינם מאפשרים להם לזוז. הגירוי היחידי שיש בפני חזיר בתא ריסון הוא הזנב המסולסל של החזיר שעומד מלפניו, ועל כן החזירים נוטים לכרסם את הזנבות של חבריהם ולפצוע זה את זה. לפי התחקיר, נוהגים מפעילי החזיריות לקחת חזרזירים לאחר היוולדם, לעקור את שיניהם ולקטום את זנבותיהם - כל זאת ללא הרדמה.

חיים פדלון, ראש מדור להגנת הסביבה במשטרה, ראה את התוכנית ופנה מיד למשרד החקלאות - האחראי על החזקת החזירים בישראל - וציין בפניהם כי הוא מעוניין לפתוח בחקירה פלילית נגד מפעילי החזיריות. "לצערי, במשרד החקלאות אמרו שכך מחזיקים חזירים בישראל, כי אין כיום תקנות בעניין ועל כן זה חוקי", מספר פדלון. "זה מתסכל מאוד - יש ניגוד מובנה בכך שמשרד החקלאות מפקח על חוק צער בעלי חיים במשקים".

גם במקרה של החזירונים, משרד החקלאות גרר רגליים באופן מעורר תמיהה. ב-2003 ניסח משרד החקלאות תקנות להחזקת חזירים, שביום שבו ייכנסו לתוקף אמורות לשפר את התנאים שבהם הם מוחזקים. אלא שמאז עבר זמן רב, והתקנות הוקפאו על ידי המשרד. רק באחרונה, כשעמותת אנונימוס, הפועלת להגנת בעלי חיים, איימה בהגשת בג"ץ נגד משרד החקלאות בעניין, הודיע המשרד כי הוא מקדם רפורמה בענף.

TheMarker

הדוגמאות עוד רבות: תרנגולות המפסיקות להטיל ביצים מומתות באמצעות זריקתן לתוך בור גדול ומחיצתן. במשך שנים ניסה אבי פנקס, מייסד העמותה למען חיות משק, לקדם חקיקה שתחייב המתה מהירה וקלה יחסית שלהם במכונת חשמל. לאחר שידור תחקיר בנושא ב-2001 נוצר לחץ ציבורי על משרד החקלאות וזה ניסח לבסוף תקנות כאלה ב-2002. אבל גם במקרה הזה, שרי החקלאות לא חתמו מעולם על התקנות, ואלה מעלות אבק כבר תשע שנים על שולחנם של השרים המתחלפים.

קשים ביותר גם חייהן של התרנגולות המטילות, המוחזקות בכלובי הסוללה שבהם לכל תרנגולת מוקצה שטח קטנטן - 440 סמ"ר בלבד - הנהוגים במרבית הלולים בישראל. בשל אכזריותם, האיחוד האירופי אוסר את השימוש בהם על פי חוק ועבר למתכונת של לולי מעוף - לולים ללא כלובים שבהם יכולות התרנגולות לנוע בחופשיות. באחרונה מתחזקת מגמה זו גם בארה"ב.

ובישראל? זה 17 שנה שלא נוסחו תקנות הקובעות באילו תנאים יש להחזיק תרנגולות מטילות. לפני ארבע שנים, בעקבות התפרצות שפעת העופות, הודיע שר החקלאות לשעבר, שלום שמחון, כי הוא יוזם רפורמה בענף הלולים. אלא שהרפורמה, כך מתברר, מיטיבה רק במקצת את מצב התרנגולות: מרחב המחיה שלהן יגדל מ-440 סמ"ר ל-550 סמ"ר בלבד - גידול בשטח של שטר כסף בלבד - בעוד שבאיחוד האירופי נקבע כבר לפני עשור כי מ-2012 מרחב המחייה של התרנגולות לא יפחת מ-750 סמ"ר. על פי הרפורמה בישראל, רק ב-2022, יחויבו הלולים בישראל להגיע לתקן האירופי המחייב מרחב של 750 סמ"ר לתרנגולת.

לגבי עלות הקמת הלולים החדשים, מנתוני חברות המקימות לולים, בהן חברת אגריגו, עולה כי עלות הקמת לול מעוף היא 124 שקל לתרנגולת, לעומת 127 שקל לתרנגולת בלול כלובים של 550 סמ"ר ו158- שקל לתרנגולת בלול של 750 סמ"ר. במשרד החקלאות טוענים כי הקמת לולי מעוף יקרה יותר מלולי כלובים.

TheMarker

"משרד החקלאים"

באופן נדיר, גיבשו ארגוני בעלי החיים והלולנים קואליציה נגד הרפורמה - כל אחד מסיבתו. הלולנים טוענים כי הרפורמה תביא להשתלטות המשקים הגדולים על הענף ולאיבוד פרנסתם, ואילו הארגונים טוענים כי אין די בתקנות הנוכחיות. הארגונים אף עתרו לבג"ץ נגד הרפורמה, בדרישה שלא לאשרה עד אשר יתקין משרד החקלאות את התקנות כנדרש ממנו בחוק. העתירה התקבלה - ובית המשפט העליון הוציא צו ביניים לרפורמה כל עוד לא התקין תקנות.

השר ארדן תמך בבג"ץ: "גיליתי שמדובר בכלובים אכזריים לא בהרבה מאלה שקיימים כיום, והודענו לבית המשפט העליון שאנו דורשים את המינימום הנהוג באירופה", אמר. מאז הוצא צו הביניים מנסה משרד החקלאות לאשר שוב ושוב טיוטת תקנות - המעגנות למעשה את התנאים המוצעים ברפורמה - בוועדת החינוך של הכנסת, המופקדת על הנושא, אך ללא הצלחה.

"מאז שנחקק חוק צער בעלי חיים לא הותקנו תקנות החזקת בעלי חיים במשקים", אומר עורך הדין מיכאל ספרד שייצג את הארגונים בעתירה נגד משרד החקלאות: "העובדה הזאת בלבד היא הוכחה לכך שמשרד החקלאות לא עומד במשימה שהטיל עליו המחוקק".

TheMarker

לדברי ספרד, "יש כיום הפרות של חוק צער בעלי חיים באופן סיטוני. היוזמה להעביר את החוק לסמכות המשרד להגנת הסביבה חשובה, אבל אסור שהיא תסתיים בחיות מחמד - כי חיות מחמד הן מיעוט שבמיעוט, והן נתונות פחות להתעללות. הבעיה הקשה נמצאת בחיות המשק".

"הגיע הזמן להעביר את הסמכויות משר החקלאות לשר להגנת הסביבה", אומר פורז. "משרד החקלאות הוא משרד החקלאים, ומטרת החקלאים היא למקסם את הרווח שלהם. הגדלת הכלובים של התרנגולות לא תפגע בחקלאים, וצריכה לקרות גם אם המחיר לצרכן יעלה בכמה אגורות. לא הכל זה כסף. חברה צריכה לנהוג לפי אמות מידה מוסריות. אי אפשר לא לכבד חוק שאוסר להתעלל בבעלי חיים כי הוא שולל החזקה של מיליוני בעלי חיים בתנאים קשים בענף החקלאות".

שרת החקלאות: "במשרד ממשלתי לפעמים דברים תקועים"

>> שרת החקלאות, אורית נוקד, אינה סבורה שיש ניגוד עניינים בפעילות משרד החקלאות בתחום צער בעלי חיים: "במצב שבו מרבית העבירות מתבצעות במגזר החקלאי, הגיוני שהמשרד שיהיה אמון על הנושא הוא המשרד שאחראי על החקלאים. אנחנו יכולים לאכוף את החוקים החלים עליהם".

TheMarker

לגבי העיכוב בניסוח התקנות ואישורן אומרת נוקד: "במשרד ממשלתי דברים לפעמים תקועים ואיני יודעת מה הסיבה במקרה זה. בגדול, אני אשמח לחתום על התקנות אחרי שאלמד אותן, ואני לומדת מהר". לגבי הרפורמה אמרה נוקד: "עוד לא גיבשתי דעה סופית וייתכן שיהיו בה שינויים".

ממשרד החקלאות נמסר: "המשרד מקיים פעילות ענפה בכל הקשור לרווחת בעלי חיים, הן ברמת הפיקוח, האכיפה, החקיקה והתקינה, והן ברמת קידום רפורמות. לשם כך, פועלת מחלקת צער בעלי חיים, הכוללת שתי בעלות תפקיד במשרה מלאה - ד"ר דגנית בן-דב וד"ר נירית צפורי. בנוסף אליהן, פועלות רבות מיחידות המשרד לקידום חוק צער בעלי חיים, בהן יחידת הפיצו"ח (פיקוח צומח וחי) המונה 76 מפקחים.

אפלבאום תומר

"באשר להתקנת התקנות, המשרד שוקד על התקנתן בתהליך מתמשך, תוך קידום טיוטות התקנות הדחופות יותר. התקנת תקנות איכותיות היא עבודה מורכבת שכרוכה בה אחריות רבה, ולכן היא לוקחת זמן. עוד שוקד המשרד בימים אלה על התקנת תקנות החזקת חזירים. תקנות אלה יותקנו במסגרת קידום רפורמה בענף החזירים".

בנוגע לרפורמה בענף הלול נמסר מהמשרד: "מבנה הלולים שייבנו במסגרת הרפורמה ייקבע בהתאם לסטנדרטים הנהוגים בעולם ובהתחשב בעקרונות רווחת בעלי חיים. באשר לעלויות הקמת לולי מעוף, מנתוני תחשיב משרד החקלאות עולה כי ככל שהתאים גדולים יותר, כך עלות הקמת הלול גדולה יותר".

מלשכת שר החקלאות לשעבר, שלום שמחון, נמסר בנוגע לעיכוב בחתימה על התקנות למניעת סבל בהמתה: "מנהל השירותים הווטרינריים המליץ לא לחתום כי הנוסח לא היה מספק דיו. שמחון מעולם לא עיכב תקנות הנוגעות לצער בעלי חיים". מלשכת השר ישראל כץ נמסר כי "אינו מכיר את הנושא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#