אפקט כחלון משפיע גם על רכבת ישראל - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אפקט כחלון משפיע גם על רכבת ישראל

תגובות

1. נפתח המרוץ לפריימריס בליכוד

קשה היה לעקוב אחר מספר הפעמים שבהן חזר אתמול שר התחבורה והדגיש את "אחריותו המיניסטריאלית", כזרז להכרזתו הדרמטית על האולטימטום לרכבת. נוכח שורת התקלות והתאונות בפעילות הרכבות, ייתכן שישראל כץ החל לחוש בקרקע הבוערת תחת רגליו.

די היה בכשל רגעי במערכת הבלימה האוטומטית של הרכבת לפני כשבוע, והתנגשות הרכבות דרומית לנתניה היתה מסתיימת במספר דו-ספרתי של הרוגים.

בתור שר שביקר במשרדי רכבת ישראל רק פעם אחת מאז שמונה לתפקידו, מחזיק במשרדו אגף פיקוח על הרכבת שאיש לא מכיר ונרתע עד כה מקידום כל רפורמה שהיא בתחום סמכותו - סביר היה שראשו של כץ היה מותז ראשון בוועדת חקירה ממלכתית שהיתה קמה במקרה של אסון כזה.

אלא דווקא משום שלושת הנתונים הנ"ל על פעילותו, סביר היה שכץ יסתפק בכינוס מסיבת עיתונאים למטרות כסת"ח בלבד: יכריז על כינונה של "ועדה מקצועית לבחינת היבטי הבטיחות ברכבת ישראל", ויקבע כי זו תגיש את המלצותיה עד לאחר הבחירות הבאות לכנסת.

כץ לא בחר בדרך קלה ופתלתלה זו - אלא החליט להטיל את מלוא כובד משקלו על רפורמה תשתיתית, צרכנית ובטיחותית. רפורמה כזאת היא מחויבת המציאות - אך גם פותחת חזית מול ההסתדרות ומול ועד פוליטי וכוחני, ואולי גם דנה ציבור של כ-100 אלף נוסעים מדי יום לסבל של ממש.

רפורמת שוק הסלולר שהוביל חבר מפלגתו של כץ משה כחלון, ורפורמת מיסוי רווחי הגז והנפט שהוביל חבר מפלגה אחר, יובל שטייניץ - עשו את שלהן. אם אתה לא מהפכן - אתה לא קיים. רפורמה על שמך תהיה כנראה לפריט החובה הבא בפריימריס בתנועה.

2. איפה המקל?

אלא שהכתרת מהלכיהם האמיצים של שרי האוצר והתקשורת כהצלחה, נעשתה רק לאחר שיישמו את המהלכים שהובילו - ולא על סמך הצהרות, שאפילו לא הועלו אתמול על נייר. עם כל הכבוד לצעד המפתיע שנקט, עדיין בחר אתמול כץ בניסוח מעורפל ליעדים שאליהם כיוון.

כץ הותיר את שאלת מתווה הרפורמה ועוצמתה פתוחה. הוא קבע אולטימטום להצגת מתווה לשינוי מבני - אך לא ליישומו. את מלאכת המשא ומתן הפקיד בידי הנהלת חברת הרכבת - ולא גייס את עצמו, או את בכירי משרדו, למשימה הקשה.

לא חוכמה לסגור את מערך הרכבות ולהפקיר את הציבור לתחבורה ציבורית לא יעילה. הלחץ הציבורי הרי יכופף בנקל ממשלה חלשה שכזו. האומץ היה עשוי להיות טמון בנפנוף במקל כבר כעת. למשל, בהכרזה כי בתום ארבעת החודשים שהקציב כץ, תבוצע הרפורמה חד-צדדית, באמצעות סגירת חברת רכבת ישראל לצמיתות - והעברת פעילותה לחברה חדשה.

רק בעיתוי הנוכחי לכץ אין מה להפסיד: רצף של כמעט-אסונות שמעניק לו הבנה ציבורית, הכרזה פומבית על מסוכנות הרכבת שממנה אין דרך חזרה, אחריות מיניסטריאלית שמעמידה את עתידו הפוליטי בסכנה, ותקופה של החלפת השדרה הניהולית ברכבת שהופכת אותה לגמישה יותר לניווט.

אם יידע כץ לנצל את תנאי מציאות אלה לשם הובלת הרפורמה המיוחלת ברכבת - ישכח הציבור שלמעשה לא היתה לו כל ברירה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#