"הפחד להפסיד בדיבה משחק לידי הפוליטיקאים" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הפחד להפסיד בדיבה משחק לידי הפוליטיקאים"

תגובות

>> האם תביעות הדיבה הן כלי חיוני המאפשר לאישי ציבור למנוע הפצת מידע שקרי לגביהם, או שהן נהפכו לכלי חיוני שבו משתמשים פוליטיקאים כדי להשתיק את התקשורת ולמנוע תחקירים נגדם? הדעות חלוקות בנוגע לתשובה לשאלה.

השר לשיפור השירות לאזרח, מיכאל איתן (הליכוד), שמספר כי ניהל בעצמו תביעת דיבה נגד "ידיעות אחרונות", תומך בשימוש בכלי הדיבה: "אני מברך פוליטיקאים המגישים תביעת דיבה ברגע שהם מרגישים ששמם הטוב נפגע. "העיתונות חייבת לדעת שיש גורם מאזן, כפי שחברי הכנסת צריכים לדעת שיש גורם מאזן. העיתונאים צריכים לדעת שאם יכתבו דברים בחוסר מקצועיות תוך פגיעה בכוונה בשמם הטוב של פוליטיקאים - יש בית משפט שיתערב".

העיתונאי לשעבר ח"כ דניאל בן סימון (העבודה) סבור מנגד כי "תביעת הדיבה היא הנשק האולטימטיבי של הפוליטיקאי לדכא את כוחה של התקשורת". בן סימון חווה על בשרו תביעת דיבה מצד ראש עיריית ערד, ד"ר מוטי בריל, בעקבות כתבה שפירסם בעיתון "הארץ" ב-2004. "בכתבה על ערד אמר בריל שהעיר נפלה כי העולים החדשים מחבר העמים השתלטו עליה. לאחר שהכתבה פורסמה הוא הגיש תביעה נגדי, שהתבררה במשך שש שנים. לפני כשלושה חודשים הודיעו לי שזכינו בתביעה".

לדברי בן סימון, "הגשת תביעת דיבה נגד עיתונאי יוצרת פחד מסוים אצל העיתונאי, מכיוון שאין לו דבר חוץ מהעיתון שלו. אין לו נכסים לעמוד מול המעצמה שמולו - כלומר הפוליטיקאי. הפחד להפסיד ולשלם הרבה כסף קיים תמיד אצל העיתונאי, וזה משחק לידיהם של הפוליטיקאים. זה נועד להרתיע ולהפחיד - אפילו אם אתה צודק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#