בדיקת TheMarker: הפרטת מערכת הבריאות - מסוכנת - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בדיקת TheMarker: הפרטת מערכת הבריאות - מסוכנת

הכנסת שירותי רפואה פרטיים עלולה לגרום לליקויים במתן חיסונים לילדים וליחס מחפיר לקשישים ניצולי שואה

4תגובות

>> חולה "פרטי" שוכב ליד חולה "רגיל" באותו חדר בבית החולים, וזוכה ליחס VIP מועדף - זהו הסיוט הגדול של כל מי שמתנגד להכנסת השר"פ (שירותי רפואה פרטיים) לבתי החולים הציבוריים. הרעיון הוותיק הזה קם לתחייה בשבוע שעבר ועלה לכותרות במלוא העוצמה, לאחר פרסומים על דיל המסתמן בין ראש הממשלה למשרד הבריאות להכנסת השר"פ לבתי החולים בתמורה להתגמשות הרופאים בדרישות השכר שלהם.

ההיגיון פשוט: הרופאים יעבדו יותר בבתי החולים, יוכלו להרוויח שם שכר נאה, והמימון יגיע ממקור חיצוני - ביטוחי הבריאות, ולא מתקציב המדינה. כך זה נהנה - וזה לא חסר.

אלא שרבים לא מתלהבים, בלשון המעטה, מהרעיון. "הנהגת שר"פ בבתי חולים ציבוריים תהיה ההפרטה הקשה והמסוכנת ביותר בתולדות המדינה", אמרה ל-TheMarker ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), בתגובה ליוזמה. "האמירה כאילו ברגע שיהיה שר"פ כולם יוכלו להשתתף בו באמצעות הביטוח המשלים היא מטופשת, מכיוון שקופות החולים לא יוכלו לעמוד בכך, ואז נראה פתאום שיש ביטוח משלים זהב, משלים יהלומים ומשלים לעשירים בלבד. אסור להיכנע לכך".

גם קואליציה יוצאת דופן של גורמים במערכת שותפה להתנגדות לשר"פ: שירותי בריאות כללית (שבבעלותה שבעה בתי חולים כלליים), ארגוני זכויות אדם, פוליטיקאים ואולי המפתיע מכולם - משרד האוצר, הדוגל ומוביל הפרטות במערכת הציבורית.

התומכים בהכנסת השר"פ לבתי החולים הציבוריים, כמו ההסתדרות הרפואית, מנכ"ל משרד הבריאות ומנהלי בתי חולים ציבוריים, מתעקשים כי הם דוגלים בשוויון, מתנגדים להפרטה ובסך הכל רוצים לחזק את מערכת הבריאות הציבורית ולמנוע זליגה של רופאים וניתוחים למערכת הפרטית. ואולם פרופ' גבי בן-נון מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, מסביר כי הפעלת השר"פ היא הפרטה לכל דבר. "ניתן לאפיין שני סוגי הפרטה", הוא אומר. "הראשון הוא הפרטה של אספקת השירותים כאשר ספקי השירותים הם גורמים פרטיים שהמניע ההתנהגותי המרכזי שלהם הוא מקסום רווחים. הסוג השני הוא הפרטת המימון - כמו בשר"פ: במקום שהשירות ימומן בכספים ציבוריים כמו כספי המסים, עוברים לתשלומים ישירים מכיסם של האזרחים".

בן-נון, המתנגד נחרצות לשר"פ, מציג תסריט פסימי שלפיו "זה יגרום לעלייה בשיעור המימון הפרטי במערכת הבריאות, שכבר כיום הוא מהגבוהים בעולם המערבי, ויחזק את הקשר בין כסף לקבלת שירותים".

מוטי קמחי

תמיכה מפתיעה מקבלים בן-נון ויחימוביץ' מלא אחר מאשר חסיד ההפרטה הגדול, ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לפני כמה שבועות, במהלך ישיבת ממשלה, הודיע נתניהו כי הוא ישקול להחזיר את ההוסטלים לטיפול בקשישים ניצולי שואה חולי נפש לידי המדינה. ההצהרה הזאת נמסרה בעקבות דו"חות של משרד הבריאות, שמצאו ליקויים קשים בעבודתה של האגודה לבריאות הציבור המפעילה את ההוסטלים. האגודה היא עמותה שהוקמה בשנות ה-70 על ידי משרד הבריאות, בעיקר במטרה לספק שירותי כוח אדם בתחומים שלא הוקצו להם תקנים במדינה. אמנם העמותה אינה פועלת למטרות רווח, אך היא גוף פרטי והעברת השירותים אליה נחשבת להפרטה לכל דבר.

כמה ימים לאחר מכן פסל שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, את זכייתה של חברת נטלי במכרז להפעלת שירותי בריאות התלמיד (אחיות בתי הספר). הנימוק: "יש ספק אם שירות מעין זה צריך להיות מופרט מטבעו".

אם אכן יופעל השר"פ, הוא יהיה, אולי, כדברי יחימוביץ', "ההפרטה הגדולה בתולדות המדינה", אבל כבר כיום מופרטים חלקים גדולים וחשובים ממערכת הבריאות. מסקירה של תופעת ההפרטה עולה כי ברוב המקרים ההפרטה הרת אסון: היא פוגעת הן במקבלי השירות - הציבור - והן בעובדי המוסדות המופרטים.

שירותי בריאות התלמיד: "הילדים נפגעים"

עדי (שם בדוי), אחות ותיקה מהצפון, זוכרת היטב את ימיה כאחות בית ספר מן המניין. "הייתי אחראית על שלושה בתי ספר, ומכיוון שאני גם אחות טיפת חלב הכרתי את כל הילדים ואת המשפחות שלהם מגיל אפס", היא משחזרת. "ילדים והורים ידעו תמיד שיש להם כתובת לפנות אליה, ואם לילד היתה בעיה - הייתי מלווה אותו ואת המשפחה בכל שלבי הבדיקה והטיפול".

כיום, היא מספרת, אלה רק זיכרונות רחוקים. לפני חמש שנים החליטה המדינה להפריט את שירותי בריאות התלמיד שניתנו עד אז על ידי אחיות בית הספר. ההפרטה, מספרת עדי, שינתה באופן דרמטי את אופי עבודתה ואת רמת השירות שהיא מסוגלת להעניק לילדים: "כיום אני אחראית על 15 בתי ספר, ובנוסף עוזרת לאחיות אחרות לחסן בבתי ספר נוספים. התוצאה היא שאנחנו קורסות תחת העומס ולא מסוגלות להעניק שירות ראוי. הכל נמדד לפי כמות והספקים - כמה שיותר מהר, כמה שיותר חיסונים. זה סרט נע, ומי שנפגע אלה התלמידים. אם אנחנו לא מספיקות לחסן את כל הילדים ביום חיסון - האחריות עוברת להורים - ואז או שהם דואגים להביא את הילד להתחסן בבית ספר אחר, או שהילד פשוט לא יקבל חיסון".

מה שעדי מספרת מדויק מאוד. שירותי בריאות התלמיד, הכוללים את תחום החיסונים, בדיקות רפואיות שגרתיות כמו ראייה ושמיעה, בדיקות אומדן גדילה ובדיקת סינון לשחפת, הם הדוגמה הבולטת והנרחבת ביותר להפרטה במערכת הבריאות בשנים האחרונות. הפרטתם ב-2006 לוותה במחאה ציבורית גדולה מצד אחיות, רופאים, ארגוני זכויות אדם, פוליטיקאים והורים, שרבים מהם אומרים כיום, לנוכח התוצאות בשטח - "אמרנו לכם".

ב-2008 פירסם משרד הבריאות דו"ח חמור שלפיו תחת האגודה לבריאות הציבור עשו האחיות שימוש בציוד פג תוקף, ביצעו בדיקות שמיעה וראייה בתנאים לא מתאימים, שיעורי החיסונים שהשיגו נמוכים מהנדרש, וגם ההיקף הכספי של השירות נמצא בירידה למרות גידול במספר התלמידים.

שנתיים לאחר מכן הגיע דו"ח מבקר המדינה שבו נמתחה ביקורת חריפה על האופן שבו בוצעה ההפרטה ותוצאותיה: המבקר קבע כי היא נערכה בלי עבודת מטה, בחינת חלופות או התייעצות עם מומחים, כי השיקול היחיד שהובא בחשבון היה השיקול הכספי וכי למרבה האבסורד - הפרטת השירות אפילו לא חסכה כסף למדינה, אלא עלותה היתה גבוהה יותר מאשר לפני העברת השירות לאגודה.

לפי דו"ח המבקר, העברת השירותים לגוף חיצוני נעשתה בשל הערכה של משרד האוצר שהדבר יחסוך למדינה 7 מיליון שקל בשנה. מכיוון שלא הוכנה תוכנית פעולה כלכלית ולא נעשתה בחינה כוללת של מרכיבי סל הבריאות לתלמיד ושל עלויותיהם, לא עלתה סוגיית שירותי העזרה הראשונה בעת קבלת ההחלטה על העברת השירותים לגוף חיצוני, וההערכה של משרד האוצר בדבר החיסכון הצפוי היתה לא מבוססת. בפועל נגרמה הוצאה נוספת של כ-20 מיליון שקל לשנה, משום שהיה צורך לחתום עם מד"א על הסכם לאספקת שירותי עזרה ראשונה לתלמידים. לפיכך, בסופו של דבר היתה ההוצאה על שירותי הבריאות לתלמיד לאחר העברתם לאגודה גדולה מההוצאה לפני העברתם אליה.

דרור ארצי

בעקבות הביקורות הקשות יצא משרד הבריאות במכרז לשירותי הבריאות לתלמיד, שבו זכתה נטלי. החברה החלה לספק את השירות בתחילת שנת הלימודים הנוכחית - בהיקף של 240 מיליון שקל לשלוש שנים - סכום שהיה אמור לשפר משמעותית את השירות. אלא שכאן לא הסתיימו הבעיות: במשרד הבריאות מצאו ליקויים בעבודת החברה וזימנו את ראשיה לשימוע, ובעתירה לבג"ץ התגלה כי החברה לא דיווחה אמת באשר להשכלתה של האחות הראשית שלה. בעקבות כך ביטל לפני שבועיים בג"ץ את זכייתה של נטלי במכרז, והעביר את ההכרעה בדבר זהות המפעיל החדש לבית המשפט המחוזי, תוך שהוא רומז כי אולי ראוי שהמדינה תיקח בחזרה לידיה את השירות.

פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, מודה שהמשרד אינו שבע רצון מביצועיה של נטלי: "אנחנו לא מרוצים מההספק הנוכחי של מתן החיסונים. נטלי התחילו את השנה לא טוב, ונכון להיום רק 66% מהתלמידים קיבלו השנה חיסונים. הגדרנו להם יעד - לחסן 95% עד סוף השנה".

יו"ר הסתדרות האחיות, אילנה כהן, משוכנעת שהמדינה חייבת להחזיר לידיה את השירות: "ההפרטה נכשלה כי לא משנה אם זו האגודה או נטלי, כל השיטה הזו מלכתחילה פסולה. אי אפשר לתת שירות כזה בשיטת הסרט הנע, כמו עופות. אלה הילדים שלנו. כמה ניסיונות אפשר לעשות עליהם? אם פעם היתה אחות אחת על 2,000-2,500 תלמידים, כיום היא על 10,000 תלמידים. מה היא יכולה לעשות בתנאים האלה? המציאות מוכיחה שנה אחר שנה שזה לא הפתרון".

כהן מזהירה: "אם יעשו שוב מכרז - נאמר לאחיות לא לעבוד שם. מותר להן לומר 'אנחנו לא מוכנות לעבוד בצורה כזו ולתת טיפול בצורה כזו'. האחיות הן מאוד מקצועיות ולא יסכימו לעבוד בסיטונות".

גם בדיון שהתקיים באחרונה במליאת הכנסת על הפרטת השירות לתלמיד שררה תמימות דעים נדירה נגד הפרטת השירות. "הפרטת שירותי בריאות התלמיד לא פחות חמורה ולא פחות מסוכנת מהפרטת בתי הסוהר", אמר ח"כ דב חנין (חדש). "כפי שבית המשפט העליון פסל הפרטה של בתי סוהר, בסופו של דבר הוא יפסול גם את ההפרטה הזו. השאלה היא למה אנחנו, כמחוקקים, לא קוראים את מה שכתוב על הקיר.

"שמעתי שנשלחו על ידי נטלי אחיות לחסן ילדים בכיתה ח' עם חיסונים שמתאימים לכיתה א'. זו רק דוגמה אחת של מה קורה כאשר המערכת אינה המערכת הציבורית, המקצועית, אלא חברה שפועלת משיקולים כלכליים. בינתיים ילדים משלמים את המחיר ונפגעים, והחברה נפגעת".

ההוסטלים לניצולי שואה חולי נפש: תנאים קשים

לפני כשנתיים החליטה הממשלה להפריט גם את ההוסטלים לטיפול בניצולי שואה חולי נפש - מוסדות הצמודים לבתי חולים פסיכיאטריים, שנוהלו עד אז בידי המדינה. ההוסטלים הועברו לאגודה לבריאות הציבור בהליך של פטור ממכרז.

ואולם, דו"חות ביקורת של משרד הבריאות בשניים מהם (פרדסיה ושער מנשה), שהוצגו באחרונה בחדשות ערוץ 2 וב"מעריב", חשפו מציאות מזעזעת על הנעשה במקום לאחר ההפרטה: מספר העובדים במשמרת פחת; מחסור בכוח אדם רפואי גורם להידרדרות במצבם הרפואי של הקשישים; תנאים קשים שבהם שוהים הקשישים, כמו ביתנים עם קירות מתקלפים ונזילות; מחסור בציוד מספק לחורף; ואפילו צמצום במזון. כל זאת, יש לזכור, בהוסטל המשרת ניצולי שואה. בכתבה ששודרה בערוץ 2 אף תועדו הקשישים במצלמה נסתרת כשאנשי הצוות מעירים אותם לרחצה ב-5:00 לפנות בוקר, בשל שיקולים של כוח אדם במשמרת.

התמונות הקשות ששודרו בטלוויזיה לא איפשרו לממשלה להתעלם מהעניין. בישיבת הממשלה התייחס לכך נתניהו מפורשות כשאמר: "זה מזעזע שמקימים קשישים ניצולי שואה ב-5:00 כדי לחסוך כסף של משמרת עובדים נוספת. לאנשים אלה מגיע יחס אנושי חם ולא נסבול פגיעה בהם. או שנחליף מיד את הזכיין, או שנחזיר הוסטלים אלה לטיפול המדינה. אני פתוח לשתי האפשרויות והנחיתי את משרד הבריאות להביא פתרונות מיידיים בעניין".

בדיון שהתקיים מאוחר יותר בכנסת בנושא, היתה שוב תמימות דעים בין הח"כים כי מדובר בהפרטה כמעט פושעת וכי חייבים להלאים בחזרה את השירות. "לא כל דבר נמדד דרך השקל", אמר השר יוסי פלד, המרכז את הטיפול בניצולי השואה. "אני מקווה שלא יהיה מכרז על חייהם ושנותיהם האחרונות של האנשים האלה, ושהמדינה תיקח זאת לטיפולה".

יחימוביץ' התייחסה לדברי נתניהו ואמרה: "בואו ננצל את חלון ההזדמנויות המדהים הזה שראש הממשלה, ראשון המפריטים וחסיד ההפרטות, לפתע ראה את האור ואמר שחייבים להחזיר זאת לאחריות המדינה. בואו נתפוס אותו במלה ונאלץ אותו להחזיר למדינה את הטיפול בניצולי השואה שהולכים ומתמעטים".

יהודה כהן, מנכ"ל האגודה לבריאות הציבור המפעילה כיום את ההוסטלים, דחה את הטענות ואמר כי "מדובר בספין תקשורתי". לטענתו, "אנו עובדים על פי הסכם עם משרד הבריאות, ועומדים בהסכם באופן מלא. אנחנו רוצים לשפר את המצב ונשמח לעשות עבודה טובה לשביעות רצון משרד הבריאות, אבל אי אפשר לדרוש ולא לתת כסף".

מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר רוני גמזו, אמר: "הביקורות שלנו הן לא ספין תקשורתי. משרד הבריאות אינו שבע רצון מהשירות שניתן. הניהול היה ועודנו לקוי". עם זאת, סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, הודה כי אף שהיה רוצה להחזיר למדינה את ניהול ההוסטלים - ידיו כבולות כי "אם האוצר לא ייתן תקנים, לא נוכל לעשות זאת".

מרכזי חלוקת מתדון: "תחנות סמים חוקיות"

הפרטה נוספת הנמצאת בימים אלה בדיון משפטי נוגעת למכרז להפעלת מרכזי חלוקת המתדון למכורים לסמים. בישראל פועלים 12 מרכזים כאלה המספקים למכורים תחליפי סם מסוג מתדון, סבוטקס וסובוקסון, בשילוב עם טיפול רב-תחומי שמתבצע באמצעות עובדים סוציאליים, רופאים ואחיות.

כיום מופעלים רוב המרכזים על ידי האגודה לבריאות הציבור. בשנה שעברה פירסם משרד הבריאות מכרז להפעלת מרכזי החלוקה, שבעקבותיו עתרו האגודה לזכויות האזרח ועמותת רופאים לזכויות אדם והתריעו על ליקויים קשים בנוסח המכרז. בין השאר, התריעו כי שיטת התגמול של הזכיינים מעודדת אותם לחסוך בטיפול, מכיוון שהם מתוגמלים בתשלום קבוע עבור כל מטופל, ללא קשר לעלות הטיפול הדרושה לו. שיטה זו, טענו הארגונים, עלולה לפגוע בתמריץ של המפעיל לספק תמיכה סוציאלית לנגמלים ולהפוך את התחנות למעין "תחנות סמים חוקיות". בנוסף נטען בעתירה כי במכרז אין לזכיין תמריץ לעודד את המטופלים להיגמל מהמתדון, וכי המכרז מתומחר נמוך מדי ואינו כולל מנגנוני פיקוח ראויים.

בעקבות העתירה הודיע משרד הבריאות כי יבטל את המכרז אך יפרסם במקומו מכרז חדש, שגם בו יוכלו להשתתף קבלנים פרטיים. בארגונים החליטו ללכת עד הסוף נגד המכרז. "במכרז החדש אמנם תוקנו הרבה עיוותים, אבל החלטנו לעתור לבג"ץ נגד עצם ההפרטה - מכיוון שלדעתנו שירות מהסוג הזה, על המורכבות והרגישות שלו, לא יכול להינתן על ידי גוף שאינו ציבורי, אלא רק על ידי המדינה או קופות החולים", אומרת עו"ד משכית בנדל, האחראית על הגנה על זכויות אדם בתהליכי הפרטה באגודה לזכויות האזרח.

בעתירה נטען, בין השאר, כי על פי המכרז יוכלו הזכיינים להביא לשלילת הבטחת ההכנסה של המטופלים, להחליט על קבלת מטופלים או על הפסקת הטיפול, להעניש אותם באמצעות "הגליה" למרכזים מרוחקים או להשעות אותם מטיפול - סנקציות חריפות שעלולות לדרדר את המכורים חזרה לסמי רחוב, תוך סכנה להידבקות במחלות, לזנות ולחשיפה לאלימות. סמכויות אלה, טוענים העותרים, אינן יכולות להימסר לידי גוף פרטי.

לדברי בנדל, "העתירה הזאת מדברת על גבולות ההפרטה. בית המשפט כבר קבע במקרה של הפרטת בתי הסוהר שיש שירותים שלא ניתן להפריט. אנחנו טוענים שבמקרים מסוימים יש גם שירותים חברתיים שאסור להפריט. במקרה הזה מדובר בשירות הקבוע בחוק הבריאות כחלק מהשירותים שהמדינה חייבת לספק לאזרחיה. מדובר באוכלוסייה מוחלשת ביותר שלא ממש מעניינת אף אחד, שאין מאחוריה כוח פוליטי או לובי, שמשרד הבריאות בעצם הוציא את השירות הזה למכרז בצורה רשלנית ביותר שמראה את החשיבות שהוא מייחס לאוכלוסייה - וחשבנו שבית המשפט צריך לקבוע היכן עובר הגבול".

עזרה ראשונה לתלמיד: "יש בעיה בפיקוח"

גם נושא העזרה הראשונה לתלמיד נמצא בשנתיים האחרונות בידיים פרטיות, של חברת נטלי. מדובר בשירותי רפואת חירום לכ-1.5 מיליון תלמידים בכל מוסדות החינוך ברחבי המדינה.

"יש בעיה בנושא הפיקוח על השירות הזה", אומרת בנדל. "ביקשנו ממשרד החינוך לדעת מהי הפריסה של השירות - והתשובה היתה שנטלי היא זו שקובעת את הפריסה. ביקשנו לדעת מה כולל מערך הפיקוח על השירות שמקיף 4,500 בתי ספר - מתברר שיש אישה אחת שמפקחת על כך במשרד החינוך, וזה רק חלק קטן מעבודתה. אנחנו חושבים שזו שערורייה ושוקלים פעולה משפטית בעניין".

ד"ר דני פילק, חבר הנהלה בעמותת רופאים לזכויות אדם ובמרכז אדווה, אומר: "הבעיה המרכזית בהפרטה במערכת הבריאות היא שבעוד במערכת הציבורית הכסף הוא אמצעי לתת שירות, במערכת הפרטית השירות הוא אמצעי לעשות כסף. ברגע שהופכים שירות לעסק רווחי - אז הדרישות של השירות יוכפפו לצורך להרוויח כסף. אבל במערכת הבריאות זה לא אמור להיות כך, ולכן יש סתירה מהותית בין שתי המטרות".

משרד הבריאות: "תחושה לא טובה"

ומה אומרים במשרד הבריאות? "ההוסטלים לניצולי שואה חולי נפש ושירותי הבריאות לתלמיד מלכתחילה לא היו צריכים להגיע לניהול ותפעול שאיננו בממשלה", אומר מנכ"ל המשרד גמזו. "סגן השר יעקב ליצמן ואני משתדלים לעשות את המקסימום כדי שיינתן טיפול יעיל ואיכותי בשני השירותים המופרטים. התחושה בעניין הזה מאוד לא טובה. אנחנו לא מרוצים מהשירות שניתן ומפעילים לחץ כדי לשפר אותו. הבעתי את עמדתי וגם ליצמן הביע את עמדתו על נטלי, והחברה עושה מאמצים עילאיים כדי להצדיק את האמון שניתן בה. הממשלה הקימה בפברואר ועדה, לבקשתו של ח"כ דאז חיים אורון, כדי לבחון את שירותי הבריאות לתלמיד".

תגובת נטלי: "המחסור השורר באחיות נותן אותותיו גם בשירותי הבריאות לתלמיד. נטלי החלה לחסן את תלמידי ישראל ב-21 בנובמבר 2010, לאחר עיכובים רבים, אך בימים אלה מגדילה את התפוקה. בחודש האחרון, בזכות קמפיין גיוס מסיבי, צירפה נטלי לפרויקט כ-100 עובדים נוספים והצליחה להגיע ליותר מ-45% כיסוי. כיום מדובר על סדר גודל של כ-4,000 חיסונים ליום. בכוונת נטלי להמשיך במסע הגיוס כדי להגיע להספק מרבי עד לסוף שנת הלימודים.

"הסטנדרט לאחות הוא כ-30 חיסונים במהלך שש שעות עבודה. נטלי הציבה יעדים מקצועיים וניהוליים שנמצאו סבירים ביותר ובני ביצוע, תוך התחשבות מלאה באחיות ובתלמידי בית ספר. החברה אינה נוקטת מדיניות ענישה לעובדים שלא עומדים ביעדים, תוך התחשבות ודאגה למתן שירות מקצועי, יעיל ואיכותי לילדי ישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#