פרשת ביביטורס: נתניהו תובע 5.5 מיליון שקל; מעורב בפרשה: "הוא יעשה הכל כדי להימנע מחקירה" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרשת ביביטורס: נתניהו תובע 5.5 מיליון שקל; מעורב בפרשה: "הוא יעשה הכל כדי להימנע מחקירה"

ראש הממשלה 3 תביעות דיבה נגד ערוץ 10 ו"מעריב"; בעשור האחרון הגיש נתניהו עוד 4 תביעות; עורך דינו: "זו הדיבה החמורה ביותר מאז שנות ה-50"

4תגובות

>> קל לדמיין כיצד נראית לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו בימים אלה, כשדנים בה כיצד להתמודד עם סדרת התחקירים המביכה על נסיעותיו של נתניהו ברחבי העולם. אין הרבה חיוכים שם. "הם רודפים אותנו", "אף ראש ממשלה לא סבל כך מהתקשורת" ו"זה אישי", אומרים היועצים, המקורבים וראש הממשלה זה לזה ומטכסים עצה.

סדרת התחקירים של העיתונאי רביב דרוקר בתוכנית "המקור" בערוץ 10 היתה אחת המכות הקשות שניחתו על נתניהו בקריירה הפוליטית שלו. מה לא היה שם: בילויים ברחבי העולם על חשבון גופים שונים ובעלי הון, רשימה שמית של התורמים לפעילותו הציבורית ובעיקר סימן שאלה גדול סביב אופן התנהלותם של ראש הממשלה ורעייתו שרה.

בתחקיר הראשון עסק דרוקר בנסיעות נתניהו מסביב לעולם וברשימת התורמים והידידים העשירים שלו. בתחקיר השני נרשמה עליית מדרגה ונרמז כי ייתכן שיש משמעות פלילית להתנהלות נתניהו. "בקבלות ובחשבוניות על נסיעותיו של נתניהו ומשפחתו לחו"ל בלטה עובדה מטרידה: שתי חשבוניות על אותה טיסה של נתניהו שמועברות לתשלום לשני גופים שונים. לכאורה, בדיוק אותו מימון כפול שגברת נתניהו טוענת שלא היה", אמר דרוקר.

אנשי לשכתו של ראש הממשלה עשו כל שביכולתם כדי לגמד את הממצאים ולטעון שאין בהם ממש ובכל מקרה אין בהם פסול. נתניהו עצמו שלף את הנשק הכבד ביותר העומד לרשותו: תביעת דיבה. בשבועיים האחרונים הוא הגיש לא פחות משלוש תביעות - שתיים נגד ערוץ 10 בסך מיליון שקל ו-3.5 מיליון שקל, ואחת נגד "מעריב" בסך מיליון שקל.

"דיבה חמורה"

התביעה נגד ערוץ 10 עסקה בתחקיר של הערוץ, שהתמקד בסוגיית התורמים לנתניהו. בכתב התביעה, שהוגש לפני כשבועיים, נטען כי רשימת התורמים שהוצגה בתוכנית אינה נכונה וכי אין לה בסיס. "הנתבעים לא נתנו לעובדות לבלבל אותם ומיהרו לפרסם את הידיעות הדיבתיות והמכפישות.בהסתמך על נייר עלום שבו נופפו", נכתב.

התביעה נגד "מעריב" עסקה בכתבה שפורסמה בסוף מארס תחת הכותרת "60 אלף לארוחת ערב" ועסקה באחת מנסיעותיו של נתניהו לחו"ל. לטענת התביעה, מהכתבה עלה רושם כי שווייה של ארוחת ערב של נתניהו ורעייתו היה 60 אלף (בידיעה לא נכתב אם מדובר בשקלים או בדולרים), בעוד ש"נתניהו ורעייתו לא ערכו מעולם ארוחות ערב ששווין מתקרב לשווי המצוין בכותרת הכתבה". בנוסף, התייחסה התביעה לקריקטורה שפורסמה בעיתון, שבה נראה נתניהו צועד עם מזוודה במסלול הירוק בשדה התעופה, כשמתיקו נופלות חבילות של שטרות.

את תביעת הדיבה הגדולה, בסך 3.5 מיליון שקל, הגיש נתניהו השבוע. התביעה, שהוצגו בה 13 סעיפים מרכזיים, הוגשה נגד ערוץ 10, והתייחסה לשני התחקירים שפירסם הערוץ. בתביעה נטען כי הערוץ הוציא את דיבת נתניהו רעה בתחקיריו. "כל התחקיר מתחילה ועד תום הוא דיבתי, כולל העניין שכביכול נתניהו עבר עבירות אתיות", אומר ל-TheMarker עורך דינו של ראש הממשלה דוד שמרון.

"פירטנו מתוך הדיבה 13 סעיפים של דיבה מובהקת שתהיה לעיני בית המשפט", מוסיף שמרון. באחד מסעיפי התביעה מצוין כי בתחקיר נטען כי שני ארגונים, המרכז הרפואי אשדוד וארגון Heritage, שילמו על טיסה אחת של נתניהו לארה"ב לגיוס תרומות לבית החולים באשדוד. התביעה מבקשת להסביר כי שני הארגונים האלה הם ארגון אחד שיש לו שני שמות, כי הארגון מימן את נסיעת נתניהו וכי אכן הוצאו שתי חשבוניות, אך אחת מהן הוצאה בטעות ובוטלה.

סעיף אחר מתייחס באופן פרטני לאחד האנשים המופיעים ברשימה ש"המקור" הציג כרשימת ידידיו של נתניהו - אייל עופר, בנו של המיליארדר סמי עופר. בתוכנית ערוץ 10 נטען כי עופר מקושר לנתניהו וכי במקביל המדינה העניקה הטבות שונות לעסקי משפחתו של עופר - בתי הזיקוק וכיל. אל תביעת הדיבה של נתניהו נגד הערוץ צורף מכתב של עופר שבו כתב כי מעולם לא מימן טיסה או שהות של נתניהו בחו"ל.

התביעה עוסקת גם בסוגיית הכביסה המלוכלכת של שרה נתניהו. בתוכנית "המקור" נטען כי "גברת נתניהו נוהגת להביא כביסה מלוכלכת מישראל לניקוי במלון בחו"ל". בתביעה טוען ראש הממשלה כי כל הבגדים שמביאה אתה רעייתו לנסיעותיה משמשים אותה באותן נסיעות. כך, סעיף אחר סעיף, מנסה התביעה למוטט את תחקירו של דרוקר - ומגבה את טענותיה בתצהירים של המעורבים ובמסמכים נלווים.

דרוקר: עומד מאחורי התחקיר

דרוקר, מצדו, לא נרתע מהתביעה ואומר כי הוא עומד מאחורי הדברים: "ביצענו תחקיר של שנתיים. אנחנו מרגישים שלמים ונתמודד בבית המשפט עם כל פרט ופרט".

בסביבת נתניהו ממהרים להזכיר כי דרוקר כבר נחל הפסדים בשתי תביעות דיבה שהוגשו נגדו. האחת של יו"ר הכנסת לשעבר, דן תיכון, לאחר שדרוקר פירסם בגל"צ ב-1999 כי תיכון יזם פטור ממס לח"כים הלוקחים עמם ציוד ממשרדיהם בכנסת לאחר פרישתם. לתיכון נקבע פיצוי בסך 300 אלף שקל. ההפסד השני היה בתביעה בעקבות ידיעה של דרוקר בערוץ 10 ב-2007 על כך שיו"ר ארגון המורים, רן ארז, רקח מזימה להדיח את שרת החינוך, לימור לבנת. בית המשפט פסק פיצויים של 35 אלף שקל - לאחר שקבע כי הדברים שיוחסו לארז נאמרו על ידו, אך אופן הצגת הדברים בערוץ 10 היה בבחינת דיבה.

"זה מעניין שנגד דרוקר הוגשו תביעות דיבה שבהן התובעים זכו", אומר שמרון. "זה מחייב את דרוקר ואת מעסיקיו, אנשי ערוץ 10, בחשבון נפש. אני למד שיש כאן נטייה לסדרתיות".

"זה הכי לגיטימי לעשות את זה", אומר דרוקר על ניסיונות שמרון להזכיר את הפסדיו המשפטיים. "מי שיקרא את פסק הדין בפרשת ארז יראה שנקבע כי דיברתי אמת, והיתה בעיה בפרזנטציה. אנחנו גם מערערים על ההחלטה. בפרשת תיכון נקבע שלא הצלחנו להוכיח את אמיתות הדברים. זה לא כיף להיזכר בזה. גם בקריירה רצופת ההישגים של נתניהו היו כישלונות, כמו חוות דעת ציבורית בפרשת המתנות וחוות דעת בפרשת בר און-חברון. אני מניח שכל צד ינסה להביא את המגרעות של השני לבית המשפט".

בכתב התביעה נטען שמתנהל מסע הכפשה מכוון נגד נתניהו, ושהתחקיר שלך הוא חלק ממנו.

"אני דווקא שמעתי מצד משפחת נתניהו שאני כתב הגון. יכול להיות שהם שינו את דעתם. הרקורד שלי מלמד שעשיתי תחקירים גם על קצוות אחרים של הקשת הפוליטית, ולא פעם אמרתי דברים בעד נתניהו. ההתנהלות שלו ושל אשתו והנסיעות לחו"ל, זה דבר מאוד בעייתי, וניסיתי לחשוף את זה כפי שכל עיתונאי היה עושה".

"אין לנתניהו מה להפסיד"

"היתה כאן דיבה חמורה מאוד", אומר שמרון על הפרסומים בערוץ 10. "אלה שתי כתבות תחקיר שכולן, מתחילתן ועד סופן, דיבה. לא היתה דיבה חמורה כל כך בישראל מאז שנות ה-50", הוא אומר ומשווה את הפרשה לתביעת הדיבה במשפט קסטנר. "לא מדובר בצעד טקטי", טוען שמרון, "הדרך להגיב למתקפה כזו היא רק בתביעת דיבה לפי חוק איסור לשון הרע".

יש הסבורים שההחלטה לתבוע היא צעד שנוקט ראש הממשלה במטרה להתמודד עם הפגיעה בדעת הקהל ועם החשש מפני פתיחת חקירה פלילית - ולאו דווקא מתוך כוונה לקבל פיצויים. בכיר המעורב בפרשה אומר: "החשש הגדול ביותר של נתניהו עכשיו זה שהתחקיר הזה יביא לפתיחת חקירת משטרה נגדו. הוא יעשה הכל כדי שהיועץ המשפטי לממשלה לא יחליט לפתוח בחקירה. גם אם התחקיר אינו נכון, נתניהו יודע שאי אפשר לדעת איך נגמרת חקירה". גורם אחר המכיר את פרטי המקרה מסכים: "נתניהו כאילו אומר ליועץ המשפטי: 'לא רק שאין פה משהו פלילי, אלא אני הולך להיכנס חזק בערוץ 10, ולא כדאי לך להתבזות בנושא הזה'".

"לנתניהו אין מה להפסיד במקרה הזה", אומר היועץ האסטרטגי בני כהן, שותף במשרד ייעוץ תקשורת רימון-כהן-שינקמן (שותפו, רוני רימון, היה יועץ של נתניהו בבחירות האחרונות), שעבד גם עם ראש הממשלה יצחק רבין ב-1994-1995. "יש פוליטיקאים שהם יקירי המערכת וחלק מהעיתונים תמיד יכתבו עליהם דברים טובים", אומר כהן. "לעומת זאת, לא תמצא בתקשורת, ולו בפינצטה - למעט ב'ישראל היום' - מלה טובה על ביבי ושרה נתניהו. כל מה שנתניהו יעשה - החל בפגישה עם ג'סטין ביבר ועד נסיעה לחו"ל - יתקפו אותו ואת אשתו".

"אין לי ספק שזה נשק טקטי", אומר שלום קיטל על ההחלטה להגיש את תביעת הדיבה. קיטל מכיר את שני צדי המתרס: התקשורתי - מתוקף היותו מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2 לשעבר, והפוליטי - לאחר שכיהן בעבר כיועצו של אהוד ברק. "אני לא מכיר את התיק ולא נכנס לעובדות, אבל על בסיס מקרים שאירעו בעבר אפשר לקבוע כי פעמים רבות מדובר בצעד של הסחת דעת הקהל. לפעמים גם לוקחים פרט קטן מתוך התחקיר שיש בו חולשה, וכך מטילים צל כבד על כל העניין".

השתמשת בטקטיקה הזאת כשייעצת לברק?

"אני לא זוכר מקרה כזה. כמו שידוע לכל, ברק הוא די מושמץ. אני זוכר הרבה מקרים שהוא התרעם וביקש להגיב ולתקן, והיו מקרים שהוא כעס, אבל לא היה מקרה שעמדה על הפרק באופן מעשי תביעת דיבה".

שבע התביעות של נתניהו

פוליטיקאים רבים בישראל הגישו תביעות דיבה, אבל אין ספק כי ראש הממשלה ורעייתו הם הטוענים לכתר בתחום. עד כה הגישו בני הזוג שבע תביעות דיבה נגד כלי תקשורת, בסכום כולל של כ-10 מיליון שקל.

זה התחיל ב-2001, בתביעה של 250 אלף שקל נגד המקומון "כל העיר" מקבוצת שוקן, המופץ בירושלים. התביעה הוגשה בגין שתי ידיעות שפורסמו במדור הרכילות של העיתון ועסקו באשת ראש הממשלה. בעיתון נכתב אז כי נתניהו זכתה ל"מסאז'ים ופינוקים" על חשבון המארחים בזמן שהצטרפה לבעלה למסע הרצאות בקנדה, וכי הוציאה אלפי דולרים בחנות יוקרתית של פראדה.

"הציגו אותי בתור נהנתנית על חשבון המארחים, כתבו שהייתי בחנות בשם פראדה שבה לא הייתי בחיי וכל זה מבלי לדבר אתי או מבלי שאי פעם ראו את פני. זה זדון ורשע בהתגלמותו", אמרה נתניהו בעדותה אז. בתביעה הזאת ניצחה נתניהו, וגרפה פיצויים של 90 אלף שקל.

ב-2008, לאחר הפרסומים בתקשורת על תביעה לפיצויים מצד העוזרת של משפחת נתניהו, ליליאן פרץ, הגישה שוב שרה נתניהו תביעת דיבה נגד העיתון "מעריב", הפעם בסך מיליון שקל.

נתניהו טענה בתביעתה כי "מעריב" פירסם שתי ידיעות שקריות לגביה. באחת נטען כי היא ביקשה לעצמה חנייה פרטית על חשבון החניות העומדות לרשות הציבור. נתניהו טענה מנגד כי הבקשה נבעה משיקולי ביטחון של השב"כ. בידיעה שנייה טען העיתון כי לבנימין נתניהו יש "זיכרון קצר" - לאחר שצוטט כאומר שבזמן כהונתו הראשונה כראש ממשלה הסתיימה שביתת סטודנטים בתוך כמה ימים, בעוד שהשביתה הסתיימה לאחר 44 יום. נתניהו טענה אז כי בעלה לא אמר את הדברים.

"מעריב" ניסה לטעון, בין השאר, כי לא מדובר בפגיעה בשמה הטוב של משפחת נתניהו, מאחר שבין כה המשפחה אינה נהנית משם טוב. התביעה הסתיימה בפשרה: בנוגע לידיעה על מקום החנייה נקבע כי העיתון יתנצל על הפרסום וישלם אגרת תביעה בסך כ-12 אלף שקל.

באותה שנה הגיש בנימין נתניהו עצמו - אז חבר כנסת מן השורה - תביעת דיבה נגד ערוץ 10 בסך 2 מיליון שקל לאחר תחקיר קודם של דרוקר. בתחקיר נטען כי נתניהו נסע ל"מסע תענוגות" בלונדון בתקופת מלחמת לבנון השנייה במימון "גורם עלום שם", כדברי התביעה. נתניהו טען כי בנסיעתו עסק בהסברה ואת הוצאותיו שילם מכיסו. המימון לטיסה, לפי תביעת הדיבה של נתניהו, הגיע מארגון הבונדס והקהילות היהודיות בבריטניה. לפני כהונתו השנייה משך נתניהו את התביעה.

הדם הרע בין "מעריב" למשפחת נתניהו המשיך לזרום גם ב-2010. בתחילת השנה הגישה שרה נתניהו תביעת דיבה נגד העיתון בסך מיליון שקל בגין ידיעה שעסקה בפיטורי הגנן בבית ראש הממשלה. לפי הידיעה, נתניהו התנהלה באופן חסר התחשבות כשפיטרה את הגנן בן ה-70, שהוא גם אב שכול. נתניהו טענה בתביעתה כי הידיעה שקרית וכי "הגנן מעולם לא פוטר". התביעה עדיין לא הוכרעה.

התחזית: פשרה

נתניהו אינו היחיד שהשתמש בנשק הדיבה נגד אמצעי תקשורת - קדמו לו פוליטיקאים רבים. אחת המפורסמות היא תביעתו של אריאל שרון נגד כתב "הארץ" עוזי בנזימן, שכתב ב-1991 כי "בגין ידע ששרון רימה אותו" באירועי מלחמת לבנון הראשונה. בתי המשפט המחוזי והעליון דחו את התביעה.

גם ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, ניהל קרב של תביעות דיבה הדדיות נגד עיתון "כל העיר" מקבוצת שוקן - שבחלקן זכה. פוליטיקאים אחרים, בהם ראובן ריבלין, לימור לבנת ופוליטיקאים ברמה המוניציפלית בחרו גם הם במישור המשפטי כדי להיאבק על שמם הטוב.

בדרך כלל, מגישי תביעות הדיבה ממהרים לנקוב בסכומים גבוהים בשורת הנזק - ולו כדי להדגיש את חומרת העניין, ואולי כדי לזכות בכותרות משמעותיות יותר. הסכום ההתחלתי שבו נוקטים בפעמים רבות הוא מיליון שקל, אבל בסופו של דבר, הסכומים הנפסקים בתביעות שמתקבלות מסתכמים בדרך כלל ב-50-100 אלף שקל, למעט מקרים חריגים.

השאלה הגדולה ביותר כעת היא אם נתניהו יילך עד הסוף בתביעותיו הנוכחיות, או שבעוד שנה או שנתיים יתברר כי הוא לוקח צעד לאחור. ניהול של משפט מסוג זה כרוך - מעבר להוצאה הכספית לשכר עורכי דין - גם בחשיפה אישית של פרטים שעלולים לצוץ במשפט ובמתן עדות אישית שבה עלולים ראש הממשלה ורעייתו להתבקש לענות על שאלות מביכות.

"ההיסטוריה מראה שבמקרים רבים התובע מושך את התביעה", אומר קיטל. "יש דברים שאיש ציבור לא רוצה שייחשפו במהלך תביעה". מקורבים אחרים לפרשה משוכנעים כי התביעות של נתניהו נגד ערוץ 10 יסתיימו הפעם בפשרה, שבה כלי התקשורת יתבקשו להתנצל על כמה פרטים שלא הצליחו להוכיח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#