מדריכי ההעשרה בבתי הספר דורשים לקבל שכר לאורך כל השנה - כמו המורים - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדריכי ההעשרה בבתי הספר דורשים לקבל שכר לאורך כל השנה - כמו המורים

כמה עשרות מדריכים קיימו אתמול תהלוכת מחאה בשדרות רוטשילד בתל אביב, והפגינו מול משרדי חברת מרמנת לתפעול פרויקטים

18תגובות

>> אלפי המדריכים המקצועיים המעניקים שיעורי העשרה בבתי הספר במסגרת תוכנית קרן קרב החליטו להחריף את המאבק לשיפור תנאי העסקתם. הדרישה העיקרית של המדריכים היא ששכרם ישולם בעבור כל חודשי השנה - ולא רק בעבור הימים שבהם הם עובדים בפועל, המצטברים לשמונה חודשים בשנה לכל היותר.

כמה עשרות מדריכים קיימו אתמול תהלוכת מחאה בשדרות רוטשילד בתל אביב, והפגינו מול משרדי חברת מרמנת לתפעול פרויקטים, המשלמת להם את שכרם. מרמנת זכתה לפני שנה בפעם השנייה במכרז של משרד החינוך להפעלת תוכנית שיעורי ההעשרה. את מאבק העובדים לשיפור תנאי העסקתם מוביל ארגון העובדים כוח לעובדים, שאליו הצטרפו המדריכים.

"אם המורים מקבלים, ובצדק, שכר עבור כל חודשי השנה, אף שהם אינם מלמדים בבתי הספר ביולי, באוגוסט ובחגים - מדוע עובדים מיומנים המעניקים שיעורי העשרה לא יקבלו את שכרם עבור כל חודשי השנה?" תוהים בארגון.

קרוב ל-4,000 מדריכים מעניקים שיעורי העשרה לפי התוכנית של קרן קרב, בעיקר בבתי ספר יסודיים ובחטיבות ביניים בפריפריה, אם כי באחרונה התרחב הפרויקט גם לבתי ספר באזור המרכז. התחומים הנלמדים הם תיאטרון, מוסיקה, אמנות, ספורט תחרותי, תקשורת (וידיאו וטלוויזיה), מנהיגות, ארכיאולוגיה וצילום אמנותי.

המדריכים הם ברובם אקדמאים, אך אינם מחזיקים בתעודת הוראה, ולכן אינם נחשבים מורים. אופירה לוי, 37, מלמדת מנהיגות מעצבת בחטיבת הביניים של בית ספר גוונים בראש העין. "אני עובדת בהיקף של שליש משרה, בשכר של 2,000 שקל בחודש", היא אומרת. "הבעיה אינה דווקא גובה השכר, אלא העובדה שאיננו מקבלים שכר עבור ארבעה-חמישה חודשים בשנה שבהם איננו מלמדים - דבר שמביא רבים מאתנו אל פת לחם. הציבור הזדעק לנוכח שכרם העלוב של העובדים הסוציאליים, אך מצבנו גרוע בהרבה".

כדי לאזן את מצבה הכלכלי, נאלצת לוי להתפרנס גם מעבודות צדדיות, כמו גישור בין מורים לתלמידים. "יכולתי להוציא בקלות תעודת הוראה ולהיות מורה, ואז הייתי מקבלת שכר עבור 12 חודשים בשנה, אבל אני רואה בעבודתי כמדריכת העשרה שליחות. חבל שיש מי שמנצל את המסירות שלנו", היא אומרת.

מלני פלאצ'י, 38, מלמדת תקשורת בבית הספר יצחק שדה בבת ים. היקף המשרה שלה משתנה: פעם חצי משרה, ולעתים רק 20% משרה. "הבעיה אינה רק בכך שאיננו מקבלים שכר עבור כל השנה, אלא גם התנאים הסוציאליים העלובים", היא אומרת. "אני מקבלת אחזקת רכב בהיקף של 1.10 שקלים לק"מ. מערכת חינוך מתוקנת לא צריכה לסבול מצב כזה. זו זילות של יחסי מדריך-תלמיד".

במשרד החינוך הדגישו כי עובדי התוכנית מועסקים על ידי חברת מרמנת ומקבלים את שכרם ממנה לפי כללי המכרז שבו זכתה החברה. "משרד החינוך מפקח על פעילות החברה הזוכה במכרז, כדי לוודא שזו אכן מתבצעת בכפוף לכללי המכרז", נטען בתגובה.

מנהלת תפעול ארצית בקרן קרב, כרמלה רותם, מסרה: "העובדים שמלמדים תחומי העשרה אינם מורים ולא רובצת עליהם האחריות המוטלת על מורים. הם מקבלים שכר של 35 שקל בשעה לפחות, ואכן אינם מקבלים שכר בעבור שעות שבהן אינם עובדים. אין מה לעשות, אלה תנאי המכרז של משרד החינוך".

סגנית הנשיא של מרמנת, חנה ליפשיץ, מסרה בתגובה: "מדובר בעובדים העושים עבודה חשובה וערכית. אנו משלמים כחוק. בפגרת הקיץ עובדים אלה מקבלים שכר בגובה דמי אבטלה. חבל שהעובדים מטים אוזן לתעמולה של גורמים חיצוניים".

אליהו הרשקוביץ


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#