ישראל שוחטת את תרנגולת הזהב שלה - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל שוחטת את תרנגולת הזהב שלה

תגובות

>> פעם היה איכר אוקראיני שנותרו לו בלול תרנגול גבה קומה ויפה נוצות ותרנגולת שמנמונת שהיתה מטילה שתי ביצים כל יום. יום אחד הודיעו לאיכר כי משלחת נכבדה ממוסקבה מגיעה לבקר בביתו והיא תישאר גם לארוחת ערב. האיכר טרח להכין לאורחיו סעודה מרשימה ומאחר שלא יכול היה להיפרד מהתרנגול יפה הנוצות שחט את התרנגולת, שהביצים שהטילה שימשו להאכיל את ילדיו.

דבר דומה עומד לקרות לכלכלה הישראלית. אחד מהדברים המאפיינים את המדיניות הכלכלית מאז קום המדינה הוא הקיבעון המחשבתי, הלופת אותנו בעוצמה רבה, ההיאחזות העקשנית בקונצפציות שגויות ושטחיות וההבנה המיושנת של מבנה המשק ומגמותיו.

לפי התפישות המנחות את המדיניות הכלכלית בישראל, מי שהוביל את הצמיחה בעשור האחרון היו תעשיית ההיי-טק והתעשיות מכוונות היצוא. לפי הגישה הזו, את הפעילות הכלכלית הסחירה בינלאומית יש לעודד, אפילו במחיר של ויתור על עקרונות יסוד חברתיים, ופעילות כלכלית שנועדה לשוק המקומי יש לקבל כמובנת מאליה ולהעמיס עליה תביעות ועלויות בקצב בלתי פוסק. מדיניות זו, אם תימשך, שקולה לשחיטת תרנגולת המטילה ביצי זהב.

לפי נתוני הלמ"ס מתום העשור האחרון, מגזר המסחר והשירותים מהווה 65% מהתוצר העסקי בישראל, בעוד התעשייה מהווה 24%. מתוך יותר מ-2 מיליון מועסקים במגזר העסקי, 68% עובדים במגזר המסחר והשירותים ואילו בתעשייה עובדים 21% בלבד. בכל העשור החולף הוסיפה התעשייה לא יותר מ-20 אלף מקומות עבודה, לעומת 4

27 אלף מקומות עבודה שהתווספו במגזר המסחר והשירותים - פי 21.

ד"ר קרנית פלוג, מנהלת מחלקת המחקר של בנק ישראל, הצביעה כבר ב-2006 על מהפכה מבנית במשק, והובלה של הצמיחה על ידי ענפי המסחר והשירותים. ד"ר יעקב שיינין איבחן במאמר שפירסם באחרונה כי בשלוש השנים האחרונות עלה התוצר הישראלי ב-8%, בעיקר כתוצאה מצמיחת ענפי המסחר והשירותים והצריכה הפרטית.

כל אדם, גם אם אינו כלכלן, לא יתקשה להבין שהיעד המרכזי של כל כלכלה הוא יצירת מקומות עבודה. כישלון ביצירת מקומות עבודה ברמה מספקת גורר אבטלה גבוהה, עיוותים חברתיים ופערים מדכאים. אם נרצה לבחון את מבנה המשק גם לפי התרומה ליצוא הישראלי, הרי שמתוך יצוא כולל של 76 מיליארד דולר ב-2010, התעשייה אחראית ל-54%, מגזר השירותים ל-33% ומגזר היהלומים - השייך בעיקרו לתחום המסחר - אחראי ל-12%.

הערך המוסף של יצוא השירותים הוא 70%, ואילו הערך המוסף של יצוא מוצרים הוא 52% בלבד. תרומת יצוא השירותים לשיפור מאזן התשלומים של ישראל גדולה יותר מזו של התעשייה. במהלך 20 השנים האחרונות גדל יצוא השירותים לעומת יבוא השירותים מגירעון של 353 מיליון דולר לעודף של 5.7 מיליארד דולר.

אין בכוונתי להפחית מערך התעשייה או ההיי-טק למשק, אך אי אפשר לגזור מדיניות כלכלית לפי הבנה שגויה של מבנה המשק והיעדר הבנה באשר לתרומה לכלכלה ולחברה של כל אחד ממגזריו.

אם המדיניות הכלכלית תימשך - תוך שהיא מתעלמת לחלוטין מתרומת מגזר המסחר והשירותים ואינה מהססת מלהכביד עליו באמצעות חוקי העבודה, חוקי הצרכנות, פליליזציה של תחום הניהול העסקי, חוקי הסביבה, דרישות גוברות של רשויות המס והמחנק בשוק ההון כתוצאה מעודף חקיקה ורגולציה - אנו נישאר עם תרנגול יפה נוצות וגבה קומה שיעניק שפע למיעוט בחברה, אך האבטלה ההמונית תאכל אותנו מבפנים.

הכותב הוא נשיא לשכת המסחר תל אביב ואיגוד לשכות המסחר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#