למה אין אף משורר מזרחי על השטרות החדשים? - מדורים - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה אין אף משורר מזרחי על השטרות החדשים?

58תגובות

"הממונה על התקציבים צריך להגן על הקופה הציבורית, וכאשר קראתי שהממונה אמר שנגמרה תקופת הקיצוצים והגיעה עת התוספות, הזדעזעתי, כי בעקבות ההצהרה הזו כל ראשי הוועדים הבינו שהם צריכים להשתתף בחגיגה וכך נפגע כושר התחרות של המשק" - כך אמר רם בלינקוב, לשעבר הממונה על התקציבים, במפגש כלכלי שנערך ביום שישי האחרון מטעם ארגון קתדרה.

בלינקוב התכוון בדבריו לראיון שנתן הממונה על התקציבים, אודי ניסן, שהחליף אותו בתפקיד. במפגש, שעסק בשאלה "מי אחראי לצמיחה הנוכחית ומי נהנה ממנה", השתתפו גם פרופ' אבי בן בסט, לשעבר מנכ"ל האוצר, וחיים אורון, לשעבר שר החקלאות וחבר ועדת הכספים.

בלינקוב אמר כי "יש בתקשורת תשבחות עצמיות בקשר לצמיחה, כאילו הממשלה הנוכחית היא זו שהביאה את הצמיחה. אלה טענות נלעגות, כי הצמיחה היא תוצר של תהליכים רב שנתיים שהחלו מזמן, ולא שום דבר שקשור להחלטות הממשלה מהקדנציה הנוכחית".

בלינקוב הזכיר כמה תהליכים היסטוריים שתרמו לצמיחה הנוכחית, כמו, למשל, תוכנית החשיפה, העלייה הגדולה מבריה"מ לשעבר בסוף שנות ה-80, הקטנת גודל הממשלה, הרפורמה במס בתחילת שנות ה-2000 והרפורמה בקרנות הפנסיה, שהוציאה את הקרנות לשוק ההון וכך איפשרה הגדלה משמעותית של האפשרות ללקיחת אשראי חוץ-בנקאי.

לא רק שבלינקוב לא נותן קרדיט לשר האוצר, יובל שטייניץ, בגין הצמיחה הנוכחית, אלא שהוא אף הביע דאגה לגבי המשמעות של הסכמי השכר הנחתמים באחרונה במשק, ש"מזכירים לי את הסכמי השכר ב-93'-94', שגרמו להאטה ולמיתון במשק ב-97'-99', וזה מצב מאיים מאוד, כי תוספות השכר הגבוהות שניתנו אז במגזר הציבורי חילחלו למגזר העסקי ופגעו ביכולתו להתחרות - וכך נפגעה הצמיחה". בלינקוב הוסיף כי "הכלכלה העולמית לא יציבה, ולכן עלינו לרדת במהירות לרמת חוב של 60%".

בן בסט אמר שאנחנו מפריזים מעט בהסתכלות על ההישגים הכלכליים שלנו: "אל לנו להתבשם מההישגים של העשור האחרון, הם לא היו מרשימים כל כך. קצב הצמיחה בעשור האחרון היה רק 3.1% בשנה בממוצע, עם תנודות חדות שבאו כתוצאה ממשבר ההיי-טק בתחילת התקופה, האינתיפאדה השנייה והמשבר העולמי ב-2008. כך שבממוצע התוצר לנפש עלה רק ב-1.2% בשנה לעומת 1.0% לנפש במדינות OECD, לא הפרש גדול".

בן בסט הדגיש בדבריו את חשיבות ההשקעה בחינוך, כדי לייצור צמיחה. הוא אמר ששנות הלימוד הראשונות הן המשמעותיות ביותר מבחינת יצירת פוטנציאל עבודה וצמיחה, אבל אף שזה קריטי, אנחנו נמצאים בתהליך של ירידה בהוצאה הממוצעת לתלמיד כאחוז מהתוצר לנפש, וזאת כאשר במדינות OECD יש דווקא עלייה. לכל זאת, הוא טען, יש להוסיף את חוסר היעילות של מערכת החינוך.

אורון יצא נגד הדיכוטומיה שלפיה "הכלכלנים" הם שאחראים על הצמיחה ואילו "החברתיים" עוסקים בחלוקת פירותיה. הוא אמר ששר האוצר לשעבר, אברהם שוחט, העיד פעם על עצמו שהוא קפיטליסט בצמיחה אך סוציאליסט בחלוקה. לדעת אורון "אין חיה כזו" (והאמת היא שהוא צודק), "כי התחומים קשורים עמוק אחד בשני ולכל החלטה בתחום אחד יש השפעה על התחום השני, ולכן הממשלה צריכה לראות את הצמיחה והחלוקה כשני צדדים של אותו מטבע".

אורון הוסיף כי כיום אנחנו "נמצאים בפערים שמסכנים את עצם קיום החברה, וגם הפערים בין המרכז לפריפריה מופרזים. צריך לתת פחות לרעננה ויותר לרהט ולבאר שבע - בחינוך ובבריאות".

מחקרים מטעם

באחרונה מונתה קרנית פלוג לתפקיד המשנה לנגיד בנק ישראל. בכותרות העיתונים הודגש שמדובר ב"אשה ראשונה בתפקיד", אך לי נראה שיותר חשוב זה לבדוק את השקפת עולמו של כל מי שמחזיק בתפקיד חשוב זה.

לפני כמה ימים ביקשתי מנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שימצא לי מחקר אחד של מחלקת המחקר בבנק שדן בהשפעת השכר המופרז במונופולים הממשלתיים הגדולים, כמו חברת החשמל, רשות שדות התעופה ונמלי הים - על המשק. לכך יש השפעות רבות, כמו, למשל, פגיעה ביכולת התחרות של ישראל, כלומר פגיעה ביצוא ובייצור תחליפי יבוא.

אמרתי לפישר שאין סיכוי למצוא מחקרים כאלה, כי בבית מזכוכית לא זורקים אבנים, וכאשר בנק ישראל הוא גם מונופול ממשלתי, וגם בו יש שכר גבוה ומופרז, לא ייערכו מחקרים כאלה במחלקת המחקר.

פישר הבטיח לבדוק, וביקש מפלוג שעד לאחרונה היתה מנהלת מחלקת המחקר, למצוא מחקרים כאלה. כעבור כמה ימים קיבלתי רשימה של 13 מחקרים שלא קשורים כלל למה ששאלתי. הסיבה ברורה: אין מחקרים רגישים כאלה.

מחלקת המחקר בבנק ישראל לא מאמינה בהתייעלות המגזר הציבורי. היא דוחפת לעוד הוצאות ממשלה ועוד העלאות מסים. זה אופייני למי שמחובר כל חייו לעטיני המגזר הציבורי. במחלקת המחקר פשוט לא מבינים מה זה צמצום כוח אדם תוך כדי שיפור השירות. המחלקה בראשות פלוג התנגדה אפילו לתוכנית הכלכלית של נתניהו מ-2003, תוכנית שהצילה את המשק והביאה אותו לצמיחה מהירה. גם כיום היא מתנגדת להורדת מסים וצמצום במגזר הציבורי - ואלה טעויות כלכליות קשות.

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "בנק ישראל דוחה מכל וכל את הטענות לשיקולים זרים בקביעת נושאי המחקר".

חוסר רגישות מדהים

תהרגו אותי אם אני מבין את יעקב טירקל, סטנלי פישר ובנימין נתניהו. איך זה שהם החליטו לאשר הדפסת שטרות כסף חדשים עם דמויות של משוררים, אך בלי לתת שום ייצוג למשורר מזרחי?

בהתחלה הם הציעו ארבע דמויות של פוליטיקאים גברים. מיד קמה צעקה מוצדקת מצד ארגוני נשים, אנשי רוח, וגם שר האוצר התנגד. אחר כך התברר שבני בגין לא מסכים שאביו יופיע על שטר, ולכן הוציאו מהרשימה גם את מנחם בגין וגם את יצחק רבין - למען האיזון הפוליטי.

איך זה שהוועדה המייעצת לתכנון השטרות כן מבינה את חשיבות האיזון המגדרי והאיזון הפוליטי, אך לא מבינה את חשיבות האיזון העדתי? "זו שערורייה", אומר השר סילבן שלום, והוא צודק.

מדוע לא להכניס לרשימה את אבן גבירול, יהודה הלוי או שלום שבזי? הרי מדובר בנושא תרבותי וחברתי חשוב. מדובר בסמלים שיהיו אתנו ב-20 השנים הקרובות. מדובר בחינוך, כי צעירים שיראו על השטרות רק את יוצאי אשכנז, עלולים עוד לחשוב שאין תרבות ספרדית ואין משוררים ספרדים.

זו בושה שראויה לתיקון, כל עוד השטרות לא הודפסו. גם הגיע הזמן שטירקל יפנה את מקומו מראשות הוועדה. יש לו כנראה עודף גדול מדי של תפקידים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#