" חשש ליציבות הפיננסית של ישראל - אם מחירי הדירות יירדו בחדות" - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

" חשש ליציבות הפיננסית של ישראל - אם מחירי הדירות יירדו בחדות"

בדיוני הריבית שנערכו בסוף מארס דחה נגיד בנק ישראל הצעה לצעדים נוספים לצינון שוק הדיור, והסתפק בהעלאת הריבית ב-0.5%

תגובות

>> המפקח על הבנקים דודו זקן הביע חשש ליציבות הפיננסית של ישראל אם בעתיד יירדו מחירי הדירות בחדות. אירוע כזה, שסיכוייו להתממש נמוכים יחסית, עשוי לקרות נוכח הגידול הניכר בהיקפי המשכנתאות והאפשרות שרבים מרוכשי הדירות שנטלו אשראי בהיקף גדול לא יעמדו בהחזרים.

אתמול פירסם בנק ישראל פרטים על דיוני הריבית שנערכו בסוף מארס, שבסיומם הוכרע על העלאת הריבית באפריל ב-0.5% ל-3.0%, ובהם השתתף זקן. לרוב המפקח על הבנקים אינו משתתף בדיוני הריבית של הבנק. נראה כי הפעם זומן לישיבה כדי להעלות את החשש שלו ליציבות הפיננסית. בבנק ישראל סירבו להתייחס לדברים.

בדיון תמכו שניים מחברי הנהלת הבנק בהעלאת ריבית של 0.25% בלבד. במקביל, הם הציעו להפעיל צעד מאקרו-יציבותי לבלימת המשך העליות במחירי הדירות. שני חברי הנהלה אחרים תמכו בהעלאת ריבית של 0.5% ובבחינת הצורך והעיתוי המתאים לצעד המאקרו-יציבותי. בסיום הדיון החליט הנגיד שלא לבצע את הצעד המאקרו-יציבותי באפריל ולהסתפק בהעלאת ריבית של 0.5%, וכל ארבעת חברי ההנהלה תמכו בהחלטתו.

הצעד המאקרו-יציבותי שעלה לדיון נועד לצמצם את הסיכונים בשוק המשכנתאות. בדיון העלו המשתתפים את עניין ההגבלה הנוספת באשראי לדיור וכן נושא העלאת ריבית על משכנתאות בחלק מהמסלולים, בהמשך לצעדים מאקרו-יציבותיים של המפקח על הבנקים הקודם, רוני חזקיהו, במאי ובאוקטובר.

החלטת בנק ישראל לפרסם בדו"ח הריבית שלו לאפריל ביוזמתו את נושא הפעלת צעד מאקרו-יציבותי נועדה כנראה לרמוז כי הבנק עשוי להשתמש בכלי זה בעתיד. בנק ישראל לא פירט בהודעתו באיזה צעד מאקרו-יציבותי דובר בישיבה בסוף מארס.

שכר הדירה ימשיך לעלות

שיעורי הריבית על המשכנתאות הוסיפו לעלות במארס, בכל האפיקים. בין השאר על רקע העלאת הריבית על ידי בנק ישראל. לדברי בנק ישראל, העליות במחירי הדירות נמשכו בדצמבר-ינואר בקצב חודשי של 0.9%. הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות ממשיך להיות גבוה, וב-12 החודשים האחרונים הוא הגיע ל-16.3%, לאחר שבחודש שקדם נרשמה בנתון זה עלייה של 17.5%.

מדד מחירי הדיור, המתבסס בעיקר על חוזי שכירות מתחדשים ונכלל במדד המחירים לצרכן, עלה בפברואר ב-0.4%. ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד זה ב-6.5%. חטיבת המחקר של בנק ישראל ציינה בדיונים כי להערכתה, האינפלציה ב-2011 תהיה גבוהה מהגבול העליון של יעד הממשלה (3.0%), תוך העלאה הדרגתית של הריבית עד לכ-3.9% בעוד שנה. להערכתה, השכר הנומינלי במשק צפוי לעלות ב-4.9% השנה ובעוד 4.5% ב-2012.

להערכת חטיבת המחקר של בנק ישראל, מחירי שכר הדירה ימשיכו לעלות השנה ויתרמו לקצב אינפלציה גבוה. כמו כן, ייסוף עתידי צפוי למתן מעט את האינפלציה. להערכת החטיבה, הסיכונים העיקריים לפעילות הריאלית ולאינפלציה בישראל הם ההתרחשויות בכלכלה העולמית ובכלל זה העלייה במחירי הסחורות והנפט, ההתפתחויות בשוק הדיור והתממשותם של סיכונים גיאו-פוליטיים.

בנק ישראל מציין כי ניכרת עלייה בסביבת האינפלציה. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים הסתכמה ב-4.2% - יותר מהגבול העליון של תחום יעד האינפלציה, 3.0%, ואילו ב-6 החודשים האחרונים קצב עליית המחירים היה גבוה אף יותר. בין הגורמים שתרמו לאינפלציה נמצאים סעיף הדיור, מחירי המזון והאנרגיה - גורמים הצפויים להמשיך ולהוות איום אינפלציוני גם במהלך השנה הקרובה.

צעדים מתונים

במאי הופעלו צעדים לצמצום האשראי לדיור והקטנת סיכוני האשראי לבנקים. על הלוואות חדשות לדיור בשיעורי מימון של יותר מ-60% משווי הנכס הוטלה הקצאת הון נוספת. באוקטובר נדרשה הקצאת הון גבוהה יותר על הלוואות משכנתא בסכום של יותר מ-800 אלף שקל בריבית משתנה אם שיעור המימון גבוה מ-60%. בבנק ישראל ציינו מאוחר יותר כי שני צעדים אלה בשוק המשכנתאות היו מתונים יחסית ונועדו, בין היתר, להגביר את מודעות הציבור לסיכונים הטמונים במסלולי המשכנתאות השונים.

פרוטקול ישיבת בנק ישראל על דיוני הריבית בסוף מארס קובע כי השיקולים העיקריים להעלאת הריבית ב-0.5% ולא ב-0.25% היו רמתה הגבוהה של האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים; הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה ואף לטווח ארוך יותר; מחירי הדירות שממשיכים לעלות; והצמיחה המהירה של המשק בחודשים האחרונים, ובכלל זה של היצוא. התומכים בהעלאה של 0.5% העריכו שצעד כזה יתרום לצמצום הביקושים למשכנתאות בריבית הצמודה לריבית הפריים ובכך להקטנת הסיכונים בתחום זה.

התומכים בהעלאת ריבית בשיעור 0.25% ובביצוע צעד מאקרו-יציבותי בתחום האשראי לדיור גרסו כי חלק ניכר מהלחצים האינפלציוניים הם תוצאה של התרחבות האשראי לדיור. לדבריהם, פעילות ממוקדת בתחום זה תאפשר להקטין את קצב עליית בריבית, בעיקר נוכח הסיכונים להתאוששות הצמיחה בעולם. הם הצביעו גם על ההשפעה השלילית של העלאה גבוהה בריבית על שער החליפין ועל היצוא.

לדעת בנק ישראל, העלאת הריבית ב-0.5% עקבית עם התהליך של החזרת הריבית לסביבה של ריבית נורמלית, ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד של הממשלה (1.0%-3.0%) ובד בבד לתמוך בהמשך הצמיחה. בדיון הודגש כי יתרת האשראי לדיור התרחבה ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר 2011 ב-12.2%, כי היקף המשכנתאות החדשות שניתנו בפברואר עלה ב-0.7%, לאחר ירידה של 14.3% בינואר, וכי היקף המשכנתאות שניתנו ב-12 החודשים האחרונים ממשיך להיות גבוה - כ-50 מיליארדי שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#