"שוק הטכנולוגיה רותח; בועה? עדיין לא" - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"שוק הטכנולוגיה רותח; בועה? עדיין לא"

הזינוק בשוויין של חברות האינטרנט האמריקאיות המובילות עורר בקרב אנליסטים דאגה מפני בועת טכנולוגיה חדשה. אבל בחינת הנתונים מוכיחה שהמציאות רחוקה מכך, אומר עורך האתר ביזנס אינסיידר, שהיה אנליסט מוביל בתקופת בועת הדוט.קום לפני כעשור

תגובות

>> הבון טון של פרשנים, אנליסטים, בלוגרים ועיתונאים באחרונה הוא לצקצק בלשונם ולהזהיר מפני התפתחות בועה טכנולוגית חדשה. האם באמת כך הם פני הדברים? כלל לא בטוח.

הנרי בלודג'ט, עורך ומנכ"ל אתר ביזנס אינסיידר, פירסם בסוף השבוע באתרו מצגת מעניינת שהציג בפני מנהלי קרן הון סיכון אינסייט פרטנרס, קרן אמריקאית שהשקיעה באחרונה בחברת הסטארט-אפ הישראלית וויקס במסגרת סבב גיוס של 40 מיליון דולר. במצגת הדגים כמה מהנחות היסוד המאפיינות בועה, מדוע הן התקיימו בשנת 2000 ולמה כעת הן לא תואמות למציאות.

כמובן, גם את דבריו הבאים של בלודג'ט צריך לקחת בערבון מוגבל. בלודג'ט היה אחד האנליסטים העולים בתקופת בועת הדוט.קום הקודמת. הוא המליץ והשקיע בעצמו במניות של חברות טכנולוגיה רק כדי לגלות בשנים לאחר מכן שטעה בענק.

מדוע בעצם התקשורת החלה לפרסם בחודשים האחרונים דיווחים על בועה אפשרית? הנה כמה סיבות לכך. הראשונה: השוויים של חברות הגיעו למספרים אסטרונומיים. פייסבוק, למשל, מוערכת בבורסות פרטיות בשווי של יותר מ-75 מיליארד דולר. שנית, ענקיות האינטרנט מציעות סכומי ענק עבור חברות טכנולוגיה. גרופון, לדוגמה, דחתה הצעה של גוגל בשווי של 6 מיליארד דולר, והתקשורת עמוסה בסיפורים של בני 20 ומשהו שמתעשרים בקלות.

ץ

מהם המאפיינים של בועה אמיתית? הנה כמה מהם: השוויים מרקיעי שחקים יחסית לנתונים הכספיים הבסיסיים; כולם "משחקים" ונמצאים בסצינת ההיי-טק, גם אנשים מתחומים אחרים שלא מבינים ושלא למדו או עסקו בטכנולוגיה; הכל נמצא בעלייה, ואנשים אומרים ש"עכשיו זה משהו שונה"; השוק ממונף בשיעור גבוה; חברות נשענות על מודלים עסקיים רעועים; אין בסיס כלכלי אמיתי שעונה על צרכים ממשיים של לקוחות; וההייפ שולט בכיפה.

מה המצב כיום? ראשית צריך לבדוק אם השוויים של החברות אכן מרקיעי שחקים ביחס ליסודות שעליהן צומחות חברות הטכנולוגיה.

בלודג'ט בדק את היחס בין השוויים להכנסות בינואר 2000 לעומת המצב כיום. לפני עשור, בתקופת בועת הדוט.קום, היחס בין ההכנסות לשווי אצל סיסקו עמד על מכפיל של 27. כיום סיסקו רושמת מכפיל של פי שניים בלבד. אמזון רושמת מכפיל של פי שניים, לעומת מכפיל של 26 בינואר 2000.

"לא מדובר בשווי שערורייתי"

בהמשך המצגת עובר בלודג'ט לנתח גם את החברות, שלטענת אנליסטים ובלוגרים קיבלו שוויים "מופרכים". פייסבוק, למשל, מוערכת בבורסות פרטיות בשווי של 75 מיליארד דולר על מכירות צפויות של 4 מיליארד דולר ב-2011. כלומר, מכפיל הכנסות של פי 20 בערך. זינגה מקבלת שווי של 10 מיליארד דולר על הכנסות של 2 מיליארד דולר ב-2011 - מכפיל הכנסות של פי חמישה. גרופון מוערכת ב-15 מיליארד דולר על הכנסות צפויות של 2 מיליארד דולר ב-2011 - מכפיל של פי שבעה. טוויטר מוערכת כיום ב-7 מיליארד דולר על הכנסות צפויות של 250 מיליון דולר ב-2011 - מכפיל של פי 28.

המסקנה שעולה מהנתונים היא שאכן יש כמה חברות טכנולוגיה "חמות" עם שווי גבוה, אבל לטענת בלודג'ט, "לא מדובר בשווי שערורייתי". מה שכן, אם החברות לא יעמדו בתחזיות המכירות הגבוהות שהעמידו להן, המשקיעים צפויים להתרסק.

מה לגבי העובדה שבבועה כולם "משחקים"? בבועת הדוט.קום של 1999, נכנסו להשקעה גם משקיעים פרטיים חסרי הבנה בטכנולוגיה. זאת על בסיס ההנחה שכולם עושים כסף וכולם מדברים על לעשות כסף. אלה שחשדו שמשהו לא בסדר, ואלה שהעלו תהיות לגבי מיזמי אינטרנט כמו theGlobe.com או אתר pets.com, נחשבו לאלה ש"לא מבינים את זה". אף אחד לא רוצה לשמוע משהו שלילי או להודות שהפיתוח סביב חלק ניכר מהמוצרים הוא שטותי להחריד.

בנוסף, בתקופת הבועה זרם כסף מהון סיכון ללא הפסק לסטארט-אפים. בישראל קרנות הון סיכון גייסו בשנת 2000 סכום עצום של 2.8 מיליארד דולר. בעשור האחרון זאת היתה שנת שיא. בארה"ב מספר עצום של 635 קרנות הון סיכון גייסו בשנת 2000 סכום של 106 מיליארד דולר. בתקופת הבועה, לציניקנים מוסבר שהשוויים המנופחים מוצדקים, כי "יחסית לאחרים" זה "לא כל כך גבוה".

ולבסוף, בתקופת בועה, אנליסטים בני 31 נהפכים לכוכבי מדיה בינלאומיים.

האם מתוך כל אלה משהו מאפיין את התקופה הנוכחית? התשובה היא לא. מעט אנשים עושים כיום כסף. קיימת מעט התנהגות טיפשית בהשקעות בשלבים מוקדמים ובבורסות פרטיות (secondary markets), אבל באופן כללי מתייחסים אל השוורים (אלה שמאמינים שמחירי השוק יעלו) בביטול, כאסטרונאוטים שלא מחוברים למציאות.

וחוץ מזה, לא כל מיזם מצליח. רבים שוכחים שעל כל פייסבוק יש אלפי חברות אינטרנט וניו מדיה שלא מגיעות לקרסוליים שלה. מיזמים כושלים כמו מייספיס לא מתרוממים. הבאזז קיים, אבל הוא מלווה בציניות וביקורתיות. אין הייפ כללי. להפך: בזכות מיליוני הבלוגים שנוספו לרשת, השיח הוא ביקורתי ודוקר.

יזמים, חקיינים וכל השאר

באופן מסורתי השוויים מונעים בבועה טכנולוגית על ידי שלושה גורמים: יזמים, חקיינים, וכל השאר - שמגיעים בסוף החגיגה.

גל של בועה מתחיל בדרך כלל על בסיס יסודות מוצקים. יזמי בועת הדוט.קום הראשונים זיהו בצדק את טרנד האינטרנט והקימו חברות כמו נטסקייפ ואמזון. לאחר מכן מגיע גל החקיינים שמחקה את מובילי השוק. בתקופת בועת הדוט.קום, מדובר במנועי החיפוש לייקוס ואקסייט. ולבסוף, מגיעים כל השאר, שגורמים לניפוח מחירים אם העדר מתנהג בצורה לא פרופורציונלית.

גם כיום יש מה שמכונה "חברות me2". מצד שני, משקיעי הון סיכון נהפכו לבררנים ומשכילים יותר. הם נמנעים מהשקעות עדריות בחברות שכאלה.

מה עוד מניע את בועות הטכנולוגיה? בעיקר סיסמאות שחוקות ואמונות שגויות - כמו למשל "האינטרנט משנה הכל", או "אין צורך במודל עסקי ומספיק מספר רב של משתמשים/גולשים". למזלנו הטוב, נדמה שנגמלנו מכך בתקופה הנוכחית.

לקראת סיום המצגת שואל בלודג'ט אם אכן רמת המינופים כעת דומה למצב ששרר בבועת הדוט.קום. אז המצב היה ש-100 חברות יצאו להנפקה בגיוסים של 50 עד 500 מיליון דולר, כשמיליוני דולרים מוצאים על יועצים, בנקים, שכר דירה וכדומה. אבל כיום המצב הוא ששוק ההנפקות "חסום". חברות צריכות הכנסות של 80 מיליון דולר ומעלה כדי להתחיל לחשוב על הנפקה מוצלחת.

מה בכל זאת מדאיג את בלודג'ט? הריבית בארה"ב קרובה ל-0%, וממשל אובמה מציע תמריצים במיליארדים כדי להניע את הכלכלה. שיעורי ריבית נמוכים יכולים להוביל לגידול בהון הזמין לגיוסים, כך שיש מינופים אבל הם אינם שייכים ספציפית למגזר הטכנולוגי.

בנוסף, ההכנסות של ממשל אובמה קטנות לעומת ההוצאות, חלק נרחב מהוצאות הממשלתיות קשור לקצבאות ומענקים, ויחס החוב-תוצר הוא גבוה מאוד. "בועה טכנולוגית או לא, אם השוק יתרסק מניות הטכנולוגיה ייפגעו", מסכם בלודג'ט.

הקרנות הישראליות קופצות את ידן

מה בישראל? האם המצב בסצינת הסטארט-אפים הישראלית מעיד על בועה טכנולוגית? התשובה במלה אחת: לא. נכון, השוויים של חברות הסטארט-אפ שלפיהם מתבצעים סבבי הגיוס נמצאים בקו עלייה. אבל זה הליך טבעי ותיקון של המצב לאחר המשבר הכלכלי של 2008-2009.

כל מה שבלודג'ט מתאר כמעט שלא קיים בסצינה המקומית. הכסף שמושקע בסטארט-אפים ניתן במשורה. הקרנות הישראליות קופצות את ידן, כי הן מבינות שהליך הגיוס של קרן המשך לא יהיה קל ולכן מנסות למקסם את ההשקעות החדשות וההשקעות בפורפוליו הקיים.

בנוסף לא שומעים כאן סיסמאות עדריות. אין בון טון לגבי תחומי השקעה מסוימים. למעשה, בלא מעט קרנות מעדיפים המנהלים לברוח מהמיינסטרים ולזהות אילו תחומי נישה נותרו פנויים ליזמות הישראלית - בעיקר פתרונות נישה מבוססי פלטפורמות ומערכות טכנולוגיה מורכבות ועמוקות.

גם לא כולם במשחק. סצינת האנג'לים הישראלית נהפכה מקצועית. היהלומנים, הקבלנים והפיננסיירים פינו את מקומם, או לפחות נהפכו לחלק קטן בעוגת המשקיעים האנג'לים. מתפתחים והולכים מודלים של קרנות Seed ואנג'לים, שלצד המימון עובדים עם היזמים בפועל על הקמת החברות. התוצאה היא שחברות me2 ישראליות כמעט שלא זוכות להשקעות ממשקיעים מקצועיים - מה שלא היה קיים בבועה.

לקחי הבועה נלמדים גם בצד של היזמים. יותר חברות אינטרנט ישראליות מבינות שהליך הפיתוח כיום של שירותי רשת אמור להיות הליך קצר של חודשיים-שלושה, ולאחר מכן יציאה לשוק במהירות, קבלת משוב, והמשך עבודה על המוצר באופן יומיומי. זאת לצד ההבנה שיש לנטוש או לשנות כיוון במוצרים שלא זוכים לפופולריות (Traction) בתוך זמן קצר.

מכיוון שיש כיום הרבה יותר משקיעי הון סיכון מקצועיים שכבר חוו את לקחי הבועה הקודמת, אפשר להניח שהמשקיעים הישראלים מקפידים על חברות "רזות", בוודאי בהשוואה לחברות אמריקאיות. הם גם מקפידים יותר על ביצוע השקעות חכמות לאחר דיו-דיליג'נס מקיף ולא נכנעים לאופנות ארעיות.

המסקנה הנכונה להיום: סצינת הסטארט-אפים וההון סיכון הישראלית של 2011 רחוקה שנות אור מהלכי הרוח שהובילו את הבועה הקודמת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#