בעקבות ההצלחה: צה"ל יזמין עוד ארבע סוללות "כיפת ברזל" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעקבות ההצלחה: צה"ל יזמין עוד ארבע סוללות "כיפת ברזל"

הערכות: עד 2015 יופעלו עשר מערכות כאלה; עלות כל סוללה היא 60-80 מיליון דולר

10תגובות

>> מערכת הביטחון מזמינה בימים אלה עוד ארבע מערכות של כיפת ברזל מרפא"ל, בנוסף לשתיים שפעילות באזור אשקלון ובאר שבע. הערכה היא כי צה"ל יקבל אותן תוך כשנה וחצי. מיד עם קבלתן הן יוכנסו, במידת הצורך, לשירות מבצעי. בהמשך, בתוך שנתיים-שלוש, מתכוונת מערכת הביטחון להזמין ארבע סוללות נוספות, כך שיחד עם שתי הסוללות שפעילות כיום יעמדו לרשות הצבא ב-2014-2015 בסך הכל 10 סוללות - בכפוף ליכולת התקציבית של מערכת הביטחון.

מערכת כיפת ברזל, שנהפכה לשיחת היום בעקבות אירועי סוף השבוע בדרום, יצאה לדרך ב-2006 - אבל היתה שנויה במחלוקת. באותה שנה הנחתה מחלקת פיתוח אמצעי לחימה שבמשרד הביטחון את רפא"ל להתחיל בפיתוח של המערכת בהיקף מלא. אלא שב-2007 הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, התנגד למימון הפרויקט מתקציב מערכת הביטחון.

עלות כל סוללת כיפת ברזל היא 60-80 מיליון דולר. לעלות הסוללות יש להוסיף את עלות טילי היירוט, שמחיר כל אחד מהם נאמד ב-70-80 אלף דולר. עלות של כל גראד או קסאם, לעומת זאת, היא כמה מאות דולרים.

TheMarker

מנכ"ל משרד הביטחון דאז, פנחס בוכריס, תמך בפיתוח המערכת ופעל בעניין בנחרצות. מי שהכריע במחלוקת בין בוכריס לאשכנזי היה שר הביטחון, אהוד ברק. הובטח אז כי המערכת תצליח ליירט 90% מטילי הקסאם.

בסוף 2007 אישרה הממשלה סכום מיוחד של 811 מיליון שקל מתקציב הביטחון, שיועד לפיתוח מערכת כיפת ברזל. סכום זה הופנה לפיתוח שתי מערכות כיפת ברזל, הפעילות כיום באשקלון ובבאר שבע.

לפני כשנה החליטה ארה"ב לסייע במימון המערכת. נשיא ארה"ב, ברק אובמה, ביקש מהקונגרס הקצבה מיוחדת של 205 מיליון דולר לפרויקט כיפת הברזל. מדובר בסיוע מיוחד, מעבר לסיוע האמריקאי השנתי לתקציב הביטחון של ישראל - שמסתכם בכ-3 מיליארד דולר. עד כה לא קיבלה ישראל את 205 מיליון הדולרים, ואלה מיועדים לפיתוח ארבע סוללות כיפת ברזל החדשות - שאותן הוחלט להזמין מרפא"ל בימים האחרונים.

"בלי להיכנס לפרטים על עלויות המערכת, אני יכול רק לומר שמדובר במחיר נוח יחסית למערכת הגנ"א (הגנה אווירית) לעומת מחירי מערכות אחרות", אמר אתמול לובה דרורי, סמנכ"ל בכיר לשיווק ברפא"ל. "המערכת תוכננה לטפל בכמות גדולה של איומים, ומתומחרת כך שגם אם לקוח משתמש בכמויות גדולות של טילים, עדיין יש למערכת הגיון כלכלי".

מייצאים את הכיפה

ההצלחה של המערכת ביירוט הטילים והרקטות שנורו לעבר ישראל בימים האחרונים הפתיעה גם את התעשייה הביטחונית הישראלית, והסבה הרבה קורת רוח ליצרנית הראשית - רפא"ל. החברה מתכוונת לשווק את הפרויקט למדינות נוספות.

המערכת תוצג בתערוכה הביטחונית האזורית שתיפתח השבוע בברזיל. "אני יוצא לקדם את מכירות רפא"ל בכל דרום אמריקה", אמר דרורי. "יש אישורי יצוא ביטחוני של כיפת ברזל לכמה מדינות. נציג את כל הקונצפט של ההגנ"א של רפא"ל, שכולל שכבות שונות - מכיפת ברזל ליירוט מטווח אפס, עד שכבת יירוט לטווח רחוק של מערכת קלע דוד, שמפותחת בשיתוף בין רפאל לרית'און האמריקאית ותהיה מוכנה, כך אנחנו מקווים, ב-2014, או קודם".

ברפא"ל מעריכים כי פוטנציאל המכירות של כיפת ברזל גדול, אך הוא לא ימומש בטווח הקצר - מכיוון שרוב הלקוחות הפוטנציאלים אינם חשופים לאיום של גורמי טרור על אוכלוסייה אזרחית כמו בישראל. "פוטנציאל המכירות לטווח ארוך גדול", העריך דרורי. "לכן מערכת כיפת ברזל וכל נושא הגנ"א נחשבים מנוע צמיחה משמעותי ברפא"ל", הוסיף. לדבריו, מערכת כיפת ברזל יכולה ליירט לא רק רקטות וטילים, אלא גם איומים אחרים מהאוויר, דוגמת כלי טיס בלתי מאויישים.

בול קליעה

כיפת ברזל מופעלת על ידי חיל האוויר. המערכת יודעת לזהות איום מהאוויר, ולהעריך את מיקום הפגיעה שלו. על פי הערכה זו מחליטים במערך ההגנ"א ש אם להפעיל את טיל היירוט. לדוגמה, אם המערכת מזהה טיל (קסאם, קטיושה, גראד וכן פגזי מרגמה בקוטר 120 מ"מ ותותח בקוטר 155 מ"מ) שנורה לעבר אשדוד, ולפי המהירות שלו וכיוונו צפוי לנחות בשדה פתוח, לא ישוגר לעברו טיל מיירט. מנגד, אם מקום הפגיעה יזוהה כמאוכלס, יופעל טיל מיירט בסמוך לרקטה באמצעות מרעום מיוחד, קודם שהרקטה הגיעה אל המטרה, ויפוצץ אותה במקום שבו לא צפוי נזק.

המערכת מורכבת ממכ"ם חיפוש והנחייה (תוצרת אלתא), מרכז שליטה ובקרה (תוצרת חברת אמפרסט מפתח תקוה) וטילי יירוט. טיל היירוט, המכונה טמיר, מצויד בראש ביות אלקטרו-אופטי וכמה אפשרויות תנועה - יתרון שמקנה לו כושר תמרון גבוה.

לפי נתוני רפא"ל, כיפת ברזל מסוגלת ליירט כמה רקטות הנורות מכיוונים שונים. המערכת ניידת, ואפשר להעביר אותה ממקום למקום באמצעות כלי רכב. בנוסף, המערכת מסוגלת לפעול בהצלחה בתנאי מזג אוויר שונים - ביום ובלילה. ההערכה היא כי שטח הכיסוי שלה הוא כמה עשרות ק"מ. המערכת נותנת מענה לרקטות שהטווח שלהן הוא בין 4 ק"מ ל-70 ק"מ.

"המערכת פותחה עם השכל והידע שלנו ועם המון לב והשקעה, מכיוון שידענו מה חשיבותה ומהי הדחיפות להביאה לזירה בזמן קצר", אמר דרורי. "בין תחילת הפיתוח להפעלה עברו פחות משנתיים וחצי - כאשר בדרך כלל נדרשות 10-15 שנים לפיתוח מערכות הגנ"א חדשניות ומתקדמות דומות".

על פרויקט כיפת ברזל עבדו מאות רבות של עובדים שגויסו לעבודות הפיתוח, והאורות במעבדות החברה דלקו במשך שעות רבות. העוסקים בפרויקט עבדו במשך שלוש משמרות ביממה. בני המשפחות של עובדי המחקר והפיתוח ברפא"ל סיפרו כי באותה תקופה כמעט שלא ראו את קרוביהם.

"כ-70% מהייצור הוצאו מהחברה לקבלניות משנה", אומר דרורי. "אצלנו בוצעו העבודות המורכבות והמסובכות יותר". אחת מקבלניות המשנה העיקריות היא אלתא, חברה בת של התעשייה האווירית, שיצרה את המכ"ם של המערכת.

רפא"ל סימה את 2010 עם מכירות בסך של 7 מיליארד שקל, ורווח נקי של 633 מיליון שקל. צבר ההזמנות של החברה באותה שנה הגיע ל-12.6 מיליארד שקל. החברה מתכננת להשקיע במחקר ופיתוח 6 מיליארד שקל עד 2020, כחלק מהאסטרטגיה שלה.

הקרב על התקציב

האירועים בדרום בימים האחרונים מוגדרים כפעילות שוטפת, בהתאם לדו"ח ועדת ברודט לתקציב הביטחון. הם מתוקצבים בתקציב המדינה לביטחון ל-2011. ואולם ברור כי המקרה של כיפת ברזל שונה.

במשרד הביטחון אומרים כי בתר"ש (תוכנית רב-שנתית) החדש של צה"ל ל-2013-2017 יעלה בוודאי נושא מיגון האזורים הרגישים בישראל באמצעות סוללות נוספות של כיפת ברזל. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תומך באופן מובהק בפרויקט כיפת ברזל. לכן - גם אם הדבר לא נאמר מפורשות - סביר להניח כי בישיבות הקבינט בשבועות הקרובים יעלה נושא מימון סוללות כיפת ברזל ב-2011 וב-2012, וגם בשנים שאחרי כן.

קרוב לוודאי כי מערכת הביטחון תדרוש תקציב מיוחד לעניין זה. ואולם באוצר צפויים להתנגד לתוספת. אתמול אמרו באוצר: "לא ניגרר לדיון על תקציב הביטחון בתקשורת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#