האם הממשל בארה"ב נוהג בסלחנות כלפי הבנקים? - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם הממשל בארה"ב נוהג בסלחנות כלפי הבנקים?

תגובות

כבר מתחילתו של המשבר הפיננסי האחרון, תגובותיו השרירתיות של הממשל האמריקאי הונעו בעיקר על ידי רצון עז להחזיר את הסטטוס קוו בוול סטריט לקדמותו בהקדם האפשרי.

הדעה הרווחת היתה שככל שהבנקים הגדולים שישרדו יקדימו לעמוד שוב על רגליהם ויחזרו לספק את השמן שמאפשר לגלגלי הקפיטליזם לנוע, כך גם הכלכלה שמחוץ למנהטן תתאושש מהר יותר מהמשבר, החברות ינקטו צעדים הדרושים לגיוס עובדים חדשים - ובכך יופחת ושיעור האבטלה, שעלה ל-10%, ולהשקעות בציוד ובמפעלים חדשים.

לא רק שהתיאוריה של הממשל הוכחה כשגויה - האבטלה מסרבת לרדת, והחברות ממשיכות לאגור כספים במקום לבזבז 2 טריליון דולר במזומן ששוכבים במאזניהם המשולבים - הממשל גם הפסיד הזדמנות של פעם ב-100 שנים לשנות את הנורמות בוול סטריט, שלרגע קצר הוצנעה ושעדיין זקוקה נואשות לרפורמה משמעותית. מדובר ביותר מחרפה עבור הממשלה. מדובר בהוכחה לעומק ההשפעה של וול סטריט על קובעי המדיניות בוושינגטון.

לדוגמה, למרות כל ההבטחות, הרפורמה הפיננסית בת 2,200 העמודים - שאושרה ביולי 2010 ונועדה לאלץ את וול סטריט לתקן את התנהגותה הרעה - לא התקרבה אפילו למימוש מטרתה כמובן, ורק חיזקה את מערכת היחסים ההדדית וארוכת השנים בין וושינגטון לוול סטריט.

היו בטוחים, שעה שאתם קוראים את הטור הזה, שהלוביסטים של וול סטריט עסוקים בהתחנפות לרגולטורים ברשות ניירות ערך (SEC) ולאלו שבבנק הפדרלי ובתאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות (FDIC), כדי לוודא שהרגולציות שעדיין נכתבות לאור אישורה של הרפורמה ייכתבו לפי טעמם. למרות ה"הייפ" לו זכה, החוק אינו אלא ניצחון נוסף עבור הכוחות הנחושים להחזיר את יחסי וול סטריט-וושינגטון לסטטוס קוו.

שלא באופן מפתיע, החברות בוול סטריט מאושרות עד הגג מתוצאה זאת. על אף שהעסקים לא בדיוק פורחים בוול סטריט בימים אלה - אפילו וול סטריט אינה חסינה בפני הטלטלה במזרח התיכון והאסון ביפאן - הם בהחלט בריאים, אם כי למרבה השמחה הם פחות פורחים בכל הנוגע למסחר בניירות ערך אקזוטיים ושנויים במחלוקת שסייעו לגרום למשבר הפיננסי.

בעקבות קריסתן של חברות כמו בר סטרנס, ליהמן ברדרס, ואקוביה ו-וושינגטון מיוצ'ואל, התחרות בקרב המוסדות הפיננסיים ששרדו קטנה הרבה יותר, למרבה שמחתם. שווקי האג"ח והמניות התאוששו כמעט לחלוטין מהמשבר הפיננסי, והחברות מנצלות את הריביות הנמוכות באופן מלאכותי כדי להנפיק איגרות חוב חדשות בשווי של מיליארדי דולרים בריביות שלא היה ניתן להעלות על הדעת אפילו בעבר.

שוק האג"ח זבל עלה לרמות שלא נרשמו מאז שיא הבועה הקודמת ב-2005-2006, כשבמקביל חלה הידרדרות באיכות האשראי ובתנאי החוזים. הערכות השווי של חברות מדיה חברתית כמו פייסבוק, גרופון וזינגה זינקו לרמות אבסורדיות שנרשמו במהלך בועת האינטרנט לפני עשור, ואף אחת מאותן חברות עוד לא הונפקה.

וכמובן יש את רכישתה של טי-מובייל USA על ידי AT&T תמורת 39 מיליארד דולר - אחת העסקות הגדולות בשנים האחרונות - שתאפשר לבנקאים שייעצו לעסקה לגרוף עמלות בסך מאות מיליוני דולרים, כמו גם לג'יי.פי מורגן צ'ייס, שהעניק הלוואת גישור בסך 20 מיליארד דולר ל-AT&T.

האם זה מה שוושינגטון קיוותה שיקרה כשהיא בחרה לחלץ את הבנקים באוקטובר 2008 ולהזרים אליהם את כספם של משלמי המסים? שהם יסייעו לחברות ענק לבצע עסקות גדולות אפילו יותר, שיפחיתו את התחרות וייתכן שגם את מספר המשרות?

לוול סטריט לא נגרמה אי נוחות בעקבות המשבר

כל זה מביא אותנו לרמה האבסורדית של השכר בוול סטריט. הבונוסים בוול סטריט ב-2010 הסתכמו בכ-150 מיליארד דולר, ראיה נוספת למופרכות של נוהלי השכר בוול סטריט.

דיווחים מבשרים על חידושה של המלחמה על עובדים מוכשרים, ועמה גם חזרתם של החוזים בסך מיליוני הדולרים. עם זאת, עדיין לא נעשה ולו צעד קטנטן לכיוון חקיקה שתאלץ את בכירי וול סטריט להיות אחראים למעשיהם, ותדרוש מהם להמר על כל הונם האישי כפי שנעשה בימים שבהם וול סטריט היתה שורה של שותפיות פרטיות. הזדמנות נוספת שלא נוצלה.

באופן אירוני, האמריקאי הבולט היחיד שעדיין קורא לרפורמה בוול סטריט - המשקיע וורן באפט - גזר רווח נאה מהשקעה בסך 5 מיליארד דולר שביצע בגולדמן סאקס בשיא המשבר, בשבוע השלישי של ספטמבר 2008, ממש לאחר שהבנק הפדרלי איפשר לגולדמן ליהפך לחברת אחזקות בנקאית. באפט הוא גם אדם שכל בנקאי או סוחר בוול סטריט ישמח לקרוא לו לקוח.

אף שמנכ"ל ג'יי.פי מורגן צ'ייס ג'יימי דימון, מנכ"ל ברקליס בוב דיאמונד וחבריהם קראו לשים קץ לתקיפת הבנקים, באפט ביקר בחריפות את התנהלותם של בכירי וול סטריט לפני המשבר, אחריו ובמהלכו. "בחצי תריסר מוסדות פיננסיים שנזקקו לסיוע במהלך המשבר, שהיו גדולים מכדי ליפול, המנהלים שהובילו אותם לצרות מלכתחילה הלכו הביתה כשהם מאוד-מאוד עשירים", אמר.

היה ניתן לצפות שלדבריו של באפט על וול סטריט תהיה השפעה רבה, אך למרבה הצער, אף שהעיתונות הכלכלית - כולל "ניו יורק טיימס" - דיווחו על היבטים רבים של ביקורו האחרון של באפט בהודו, רק ה"פייננשל טיימס" דיווח על ביקורתו החריפה על שכר הבנקאים. כנראה שהגיע הזמן לעבור הלאה. השורה התחתונה היא שלוול סטריט לא נגרמה ולו אי נוחות מזערית בעקבות המשבר. הלוואי שגם אנחנו היינו נהנים ממזל שכזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#