הנגב לא צריך רכבת, אלא איכות חיים - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנגב לא צריך רכבת, אלא איכות חיים

תגובות

>> לפני שנה, בשבוע שבו התכנסה ועידת הנגב השנייה, ילדתי את בני הבכור בבית החולים סורוקה בבאר שבע. והנה - הילד כבר בן שנה, ובהצהרות דבר לא השתנה. בנימין נתניהו שוב מדבר על רכבת לאילת, סילבן שלום שוב מדבר על משיכת אוכלוסיות חזקות לנגב, כולם מדברים על עיר הבה"דים, ובנגב לא השתנה דבר.

הצפיפות בחדר היולדות בסורוקה עדיין בלתי נסבלת, ויולדות עם צירים מחכות במסדרון שעות ארוכות. כך גם הצפיפות במיון ילדים, במיון הכללי וברוב המחלקות בבית החולים. לפי מחקר של מרכז המידע של הכנסת מ-2008, הדרום מפגר בשירותי הבריאות בכל מדד אפשרי. למשל, שיעור מיטות אשפוז ל-1,000 נפש, בכל סוגי האשפוז, הוא הנמוך ביותר בישראל. בתחום אשפוז השיקום, שיעור המיטות בדרום נמוך ב-80% מהממוצע הארצי, ואין אף הוספיס אחד לחולים סופניים. בנוסף, בדרום יש מחסור חמור ברופאים בתחום התפתחות הילד, אנדוקרינולוגיה ילדים, ונוירולוגיה ילדים.

החזון של נתניהו לפיתוח הנגב הוא עצירת זרם המסתננים ובניית רכבת לאילת. נדמה כי אפילו בהבטחות השווא כבר הפסיקו להתאמץ. "זרם המסתננים" אולי מטריד את תושבי הנגב, אך הוא בוודאי לא הבעיה המרכזית שלהם. הבעיות האמיתיות נמצאות בתחומי החיים המכריעים לגבי השאלה היכן אנשים בוחרים לחיות - תעסוקה, חינוך, בריאות, איכות חיים.

בכל התחומים האלה המדינה לא רק שאינה מעדיפה את הנגב - היא מפלה אותו. את התוצאות ניתן לראות באשכולות הכלכליים חברתיים שבהם נמצאים רוב יישובי הנגב - הנמוכים ביותר - בשיעור העומדים בבחינות הבגרות ובשיעור ההשקעות בתשתיות בנגב.

אין טעם לדבר על הבאת אוכלוסייה חזקה לנגב מבלי לשאול: במה יעבדו? איזה חינוך יעניקו לילדיהם? לאיזו רמה של שירותי בריאות יזכו? האם יזכו לאיכות חיים גבוהה כבמרכז? התשובה היא לא. במצב העניינים הנוכחי - אוכלוסייה נוספת שתגיע לנגב רק תכביד על השירותים העמוסים ממילא.

בנגב יש די והותר אוכלוסיות חזקות שרוצות להישאר ולבנות בו את ביתן, אלא שהן לא מוצאות פרנסה, או שאינן מוכנות לוותר על רמת החינוך של ילדיהן, ומוצאות עצמן נדחפות למרכז. לכן, במקום לצאת בהצהרות, להכריז על פרויקטים ולהשקיע במשיכת אוכלוסיות חזקות, יתכבדו נא השרים הנכבדים ויקצו תקציבים - אם לא להעדפה מתקנת, אז לפחות להשוואת תקציבים - לתשתיות (לא רכבת לאילת - להכפלת המסילה לבאר שבע, שהעבודה עליה היתה אמורה להסתיים לפני שלוש שנים לפחות), לבריאות ולחינוך.

אם יעשו כך, יגלו שאין צורך במשיכת אוכלוסיות חזקות לנגב, כי בנגב עם איכות חיים גבוהה, יישארו אלה שגדלו בו ורוצים לחיות בו, ואחרים יגיעו מאליהם. אבל אז אי אפשר יהיה להצהיר הצהרות טקסיות, ולהבטיח בכל שנה מחדש את אותה ההבטחה.

הכותבת היא סטודנטית לתואר שני במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#