תנו לערביי ישראל לעשות עלייה - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תנו לערביי ישראל לעשות עלייה

תגובות

>> בתחילת שנות ה-90 זינק המשק ישראלי קדימה, בעיקר בזכות גורם אחד - העלייה מבריה"מ. בזמן קצר הגיעו מאות אלפי אזרחים חדשים, בעלי השכלה ונכונים לעבודה קשה, ורצון להתפרנס. הם קיבלו סל קליטה בסיסי ובהמשך החלו להשתלב במקומות עבודה וכך הגבירו את הצריכה ואת הייצור.

עלייה בהיקף כזה של יהודים לא צפויה בשנים הקרובות, אבל יכולה להיות עלייה נוספת בעתיד הקרוב שתזניק את המשק הישראלי קדימה. היא קרובה הרבה יותר מהעלייה מבריה"מ, והצלחתה תלויה בעיקר בנו. כוונתי ל"עלייה" של מאות אלפי ערבים ישראלים אל המשק והכלכלה של ישראל. מדובר בכוח עבודה גדול וזמין שהשתלבותו ויכולתיו אינן מנוצלות לא לטובתו ולא לטובת המשק הישראלי. השתלבותם במשק, על כל גווניו ולא רק בענפי בנייה ושירות, יכולה להזניק את רמת החיים בקרב הציבור הערבי וגם להאיץ את הצמיחה במשק בצורה דרמטית.

נתוני הלמ"ס חושפים תמונה קשה, אבל גם היא חלקית. בעוד שיעור ההשתתפות של היהודים בשוק העבודה הוא יותר מ-60%, אצל הערבים שיעור ההשתתפות הוא של כ-42% בלבד. ההשתתפות של נשים ערביות בישראל בכוח העבודה הוא מהנמוכים ביותר בעולם - 20%, לעומת 58% בקרב הנשים היהודיות. ואולם התמונה האמיתית קשה יותר, מכיוון שרבים מהעובדים האלה מועסקים בעבודות שאינן הולמות את הכישורים והפוטנציאל שלהם.

למה זה קורה? העובדה המצערת היא שכמעט בכל שלב בדרך הארוכה להשתלבות בשוק העבודה נמצאים הערבים בעמדת נחיתות. בבואם להתקבל לאוניברסיטה הם צריכים להתמודד עם בחינות פסיכומטריות מוטות תרבותית לכיוון היהודי; ובלימודים עצמם הם נאלצים לצלוח בחינות בקורסים שמתנהלים בשפה שהיא שפתם השנייה.

אלא שגם המעולים שצלחו את שתי המכשלות האלה עדיין יתקשו למצוא עבודה בתחומם המקצועי. לאו דווקא בגלל גזענות, למרות שאצל חלק מהמעסיקים גם זו קיימת. הסיבות הרווחות יותר הן, למשל, שיטת החבר מביא חבר הנפוצה בגיוס כוח אדם. לרוב הערבים אין חברים במקומות עבודה יהודיים שימליצו עליהם וישלבו אותם. מעבידים רבים אינם מוכנים להתאמץ ולהתגבר על מחסום השפה, גם בעבודות שבהן השפה אינה משחקת תפקיד מרכזי. גם הבדלי התרבות יוצרים אי-הבנות ורתיעה בלתי מוצדקת מקבלת עובדים ערבים.

תחשבו, למשל, על משרדי פרסום. מתי שמעתם בפעם האחרונה על קופירייטר ערבי או גרפיקאית ערבייה במשרד פרסום שפונה לכלל הציבור? לא שמעתם, כי אין. שמעתם על מהנדס תוכנה בסטארט-אפ מצליח? אין סיכוי. במקומות מבוססי ברנז'ה או חברויות מהטירונות, הסיכוי של ערבי או ערבייה להתקבל על בסיסי כישוריהם בלבד שואף לאפס. מקומות עבודה רבים מגייסים כיום עובדים באמצעות מכוני מיון והשמה. פנייה למכון שכזה נועדה להבטיח הליך קליטת עובדים מקצועי ונטול פניות. אבל זה לא בהכרח המצב.

מי שמכיר את תהליכי המיון בחלק ממכוני ההשמה, לא יתקשה לאתר גם שם סימנים של הטיה תרבותית. הדינמיקות הקבוצתיות ומרכזי ההערכה לקוחים מהתרבות היהודית-ישראלית. המבחנים הפסיכולוגיים מנוסחים באופן מובנה לאתר תכונות והתנהגויות "צבריות". לאלה תוסיפו את הקושי המובנה של השפה ושל עצם ההגעה לאתרי המיונים, ושוב ערביי ישראל מוצאים עצמם בנקודת נחיתות מול יהודים המתחרים על אותה משרה.

המציאות היא שמהלך הדברים הטבעי, אפילו אם אין בו נגיעות של גזענות, לא יביא לשילוב ערביי ישראל בשוק העבודה. אם רצוננו ליהנות באמת משילוב של כוח אדם ערבי איכותי, אנו חייבים להתאים את תהליכי המיון וההשמה. רק תהליכים שייבנו מחדש באופן שיהיה נייטרלי מבחינה תרבותית, ואפילו תהליכים שייבנו יחד עם אנשי מקצוע ערבים כדי להביא בחשבון ולהתייחס לאיפיונים התרבותיים והלשוניים היחודיים, יוכלו להניע את התהליך הזה קדימה.

זהו תהליך שאינו מצריך תקציבים ממשלתיים או שינויי חקיקה. כל שהוא דורש זה מעט חשיבה ועניין בהצלחתם של ערבים וערביות צעירות להשתלב במשק הישראלי. בעיקר זהו תהליך שיש בו יתרונות עצומים למדינה, לחברה, לציבור היהודי ולציבור הערבי.

הכותב הוא מנכ"ל פילת טכנולוג'יס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#