תעשיית הסטארט-אפים רותחת? מאחורי האקזיטים והשמפניה עומדת מציאות הרבה פחות נוצצת - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תעשיית הסטארט-אפים רותחת? מאחורי האקזיטים והשמפניה עומדת מציאות הרבה פחות נוצצת

לא פחות מחמש חברות היי־טק ישראליות נמכרו ביותר מחצי מיליארד דולר בעשרת הימים האחרונים של מארס  לפי הערכות, עוד עשרות עד מאות חברות מצוינות בשוק מחכות לתורן להימכר  אבל מאחורי החיוכים שמופיעים בתמונות הקבוצתיות של העובדים המאושרים, מסתתרת מציאות מורכבת הרבה יותר

4תגובות

>> תמונות קבוצתיות של אנשים מאושרים שפותחים בקבוקי שמפניה, כותרות משמחות בעיתונים על אקזיטים וסכומי עתק שמשולמים לחברות סטארט־אפ ישראליות. רגע, איזו שנה עכשיו? 2000 או 2011?


באחרונה יש תחושה חזקה של דה־ז'ה־וו: תעשיית הסטארט־אפים וקרנות ההון סיכון נראות כמי שהגיעו לנקודת רתיחה. בשלושת השבועות האחרונים נמכרו חמש חברות סטארט־אפ: סנאפטו, שפיתחה טכנולוגיה המאפשרת לבעלי טלפונים פשוטים להתחבר לשירותי רשת שונים, נמכרה לפייסבוק תמורת כ–70 מיליון דולר; פרוביג'נט, שפיתחה שבבים המיועדים לתמיכה במידע שמעבירים משתמשי סמארטפונים, נרכשה על ידי ברודקום בכ–340 מיליון דולר; קאדנט, שפיתחה סורקים ומוצרים נלווים לשוק רפואת השיניים, נמכרה לאליין טכנולוג'יס תמורת 190 מיליון דולר; סנטריגו, שפיתחה מערכת אבטחת מידע לבסיסי נתונים, נמכרה למק'אפי עבור כ–50 מיליון דולר; והעסקה האחרונה היא רכישת וויביה על ידי קונדואיט, הישראלית גם היא, תמורת כ–45 מיליון דולר. שתי החברות פעילות בתחום סרגלי הכלים עבור דפדפן ובעלי אתרים. קונדואיט עלתה לכותרות לאחר שדווח כי היא מנהלת משא ומתן למכירתה ביותר ממיליארד דולר - עסקה שעל פי הערכות תושלם רק בעוד חודשים רבים.


בשבוע שעבר הושלמה עסקה נוספת, שהוכרזה כבר בסוף 2010: מכירתה של סינטק מדיה לריברווד קפיטל בכ–110 מיליון דולר. לקלחת הזאת יש להוסיף גם את הדיווחים על המשך הגיוסים של חברות סטארט־אפ ישראליות. הנה כמה דוגמאות מהשבועות האחרונים: הסטארט־אפ קיימא, שפיתח שיטה להגדלת היבולים של גידולי השדה, גייס 18 מיליון דולר; חברת SMT, שפיתחה פילטר חדשני המפחית סיכונים לשבץ בניתוחי מסתמים ופרוצדורות לבביות, גייסה 10 מיליון דולר; וחברת וויקס, שמציעה מוצר המאפשר לכל אדם להקים אתר אינטרנט צבעוני בקלות, גייסה 40 מיליון דולר.


 

קאדנט

הקמה: 1995

תחום פעילות: מפתחת מוצרים נלווין לשוק רפואת השיניים

נרכשה בתאריך: 29 במארס

הרוכשת: אליין

 

גם קרנות הון סיכון גדולות המשקיעות בישראל הודיעו באחרונה על גיוסים חדשים. אורבימד הקימה השבוע קרן חדשה להשקעות בחברות סטארט־אפ מענף מדעי החיים בהיקף של 200 מיליון דולר; וקרן בסמר גייסה 1.6 מיליארד דולר ומתכננת להשקיע 100 מיליון דולר בחברות היי־טק ישראליות. לאלה צריך להוסיף את הרוחות האופטימיות המנשבות מעמק הסיליקון, שלעתים נדמה כי הן גובלות בשיגעון: חברות סטארט־אפ אמריקאיות, כמו Color Labs שפיתחה אפליקציה שמקשרת משתמשי סלולר, גייסה 41 מיליון דולר בלי שיש לה מוצר - רק על בסיס חזון של רשת חברתית סלולרית.


האם האקזיטים, הגיוסים של הקרנות החדשות, הגיוסים של הסטארט־אפים והלך הרוח האופטימי בעמק הסיליקון מוביל לכך שתעשיית הסטארט־אפים נכנסה לתקופה טובה? כשצוללים אל מעבר לתמונות המחויכות בעיתונים של המיליונרים החדשים, התמונה הרבה יותר מורכבת.


1. למה בעצם יש כל כך הרבה 
אקזיטים עכשיו?


התשובה הפשוטה היא שאין לכך תשובה. זה לא שאנחנו מתחמקים, אבל התשובה הכנה והאמיתית היא שריבוי האקזיטים כיום לא נובע מסיבה אחת. פרוביג'נט, למשל, היא חברה ותיקה שנוסדה ב–2000 ונמכרה עשור לאחר הקמתה. תג המחיר שלה גבוה משל יתר העסקות, כי מלבד טכנולוגיה גרידא היא מציעה לרוכשת ברודקום תזרים מזומנים שוטף של עשרות מיליוני דולרים. בנוסף, היא רוכבת על טרנד מתהווה של טיפול ב–DATA שמעבירים צרכני הסמארטפונים.


מאז ומעולם אהב ההיי־טק הישראלי לטפח חברות שבבים. עד לפני שנתיים גם הצטיינו בכך. מלבד ICQ ומיראבליס, שפנו ללקוחות קצה, תעשיית הסטארט־אפים הישראלית נשענה באופן מסורתי על פיתוחים באבטחת מידע, תקשורת, אלחוט, שבבים ותוכנה ארגונית. ממש כמו אלה של פרוביג'נט.


המקרה של סנאפטו הוא שונה לגמרי. החברה הוקמה ב–2007 על בסיס רעיון שיוצא נגד החשיבה המקובלת. הנחת היסוד של החברה היתה שאם כולם משקיעים באפליקציות לסמארטפונים וטאבלטים, אבל משתמשים רבים עדיין עושים שימוש בטלפונים פשוטים - מדוע לא לאפשר גם למיליארדי משתמשים אלה גישה לפייסבוק? וזה בדיוק ההיגיון שהפעילה פייסבוק שרכשה את החברה.


סנאפטו אמנם אמרה "כן" לפייסבוק, אך ל–TheMarker נודע כי לא מעט חברות ישראליות ‏(קצת פחות מעשר‏) אמרו לה "לא". ענקיות האינטרנט עסוקות בשנה האחרונה בציד כישרונות טכנולוגיים ועובדים מוכשרים לצד השלמת חתיכות חסרות במוצרים הטכנולוגיים.


גם האקזיט של סנטריגו נבע מסיבה שונה: החברה פיתחה טכנולוגיה ייחודית, אבל לא הצליחה להתחרות במכרזים הגדולים מול חברות הטכנולוגיה הגלובליות והעדיפה, כשקיבלה את ההצעה הנכונה, להימכר. קאדנט, המפתחת טכנולוגיה ייחודית שמאפשרת סריקה של חלל הפה בתלת ממד, היא עוד מקרה של חברה ותיקה שנוסדה ב–1997, שעברה לא מעט וחלק מהמשקיעים כמעט שהתייאשו ממנה, עד שלבסוף רק לאחר 13 שנים הצליחה להגיע לאקזיט המיוחל.


 

פרובינג'ט

הקמה: 2000

תחום פעילות: שבבים לתקשורת בין אנטנות סלולר

נרכשה בתאריך: 21 במארס

הרוכשת: ברודקום

 

2. אז הגל הזה הוא טוב או לא?


התשובה הקצרה היא: זה מצוין, עם אזהרה קלה.


אחד הנושאים שמיישמים בקרנות הון סיכון בישראל בשנים האחרונות הוא התנהלות כלכלית יעילה ‏(Capital Efficiency‏): כן לקחת סיכונים בהשקעה בחברות חדשניות שמפתחות המצאות שעונות על צרכים בחשיבה מחוץ לקופסה; כן להשקיע גם בשלב ה–Seed ‏(חברות בשלבים צעירים‏) - אבל לא לשפוך סתם כסף.


כיום תעשיית ההון סיכון העולמית והישראלית נמצאת בקשיים מבחינת הכסף שנכנס אליה. ההקצאה של המוסדיים להשקעות אלטרנטיביות, שכוללות הון סיכון, קטנות והולכות. במצב כזה, לא מספיק רק לדעת להתנהל באופן "רזה" ולשמור על יעילות כלכלית.


ב–2010 לא הצליחה תעשיית ההון סיכון הישראלית לגייס שקל אחד. ב–2009 רק סקויה הצליחה לגייס 200 מיליון דולר. המצב דומה בארה"ב. ב–2005–2010 הצטמצם מספר הקרנות והיקף הכסף שקרנות הון סיכון מגייסות. יש כאלה שיאמרו שזהו תהליך חיובי, שכן התעשייה הזאת נופחה והוזרם אליה יותר מדי כסף. כיום ההסכמה היא שלפחות בישראל היא הגיעה לנקודת הקצה.


ב–2010 אף קרן לא תיכננה לגייס כסף, כך שלא צריך להיות פסימיים מדי. אבל ב–2011 
וב–2012 צפויות שורה של קרנות הון סיכון לגייס כסף. מדובר באוורגרין, כרמל ונצ'רס, פיטנגו, מאגמה, ורטקס, יזראל קלינטק, תמיר פישמן וגיזה. ככל שיותר קרנות וחברות סטארט־אפ יצליחו לגייס כסף, כך יישמר המצב הבריא ששורר כיום, שבו תעשיית ההון סיכון הישראלית נמצאת באיזון.


סנטריגו

הקמה: 2006

תחום פעילות: אבטחת מידע

נרכשה בתאריך: 23 במארס

הרוכשת: מק'אפי

 

3. מי מרוויח מהאקזיטים?


נתחיל מהתשובה הפשוטה ביותר: היזמים, שגורפים מיליוני דולרים. פעמים רבות מדובר ביזמים צעירים, שלאחר שהם סוגרים את המינוס ומחזירים את המשכנתא הם נהפכים בעצמם לאנג'לים או מקימים סטארט־אפ חדש, וכך מלבים את הבערה התמידית של היצירתיות הטכנולוגית בישראל.


גם קרנות ההון סיכון מרוויחות. כל עסקה שמגלמת בחובה מכפיל של פי שלושה ויותר על ההשקעה, מבטיחה החזר של הקרן למשקיעים המוסדיים וסיכוי טוב יותר לגייס קרן המשך - שממנה יהנו חברות הסטארט־אפ הבאות שיוקמו. ללא אקזיטים, גם אם צנועים ולא "הום ראנס" ‏(עסקות במכפילים של פי 10 ויותר, ג.ג‏), תעשיית ההון סיכון תגווע. בעשור האחרון תעשיית ההון סיכון הישראלית השיגה בממוצע תשואות בינוניות בלבד. בעשור הקרוב היא תהיה חייבת לדאוג שרוב הקרנות בישראל, המתחרות בשוק הגלובלי, ידורגו ברבעון העליון מבחינת הביצועים והתשואות שהן מספקות. כלומר, לא פחות מ–10% תשואה לשנה על הקרן, לא כולל דמי ניהול. לא פחות מלהחזיר פי שלושה על הכסף.

 

סנאפטו

הקמה: 2007

תחום פעילות: גישה לשירותי אינטרנט מטלפונים פשוטים

נרכשה בתאריך: 20 במארס

הרוכשת: פייסבוק

4. האם גם העובדים מרוויחים מהאקזיטים?


חלקם כן, חלקם לא. ענף הסטארט־אפים הוא קשוח ומנוכר. מי שלא חיוני לחברה הרוכשת - נזרק החוצה. העובדים מבלים שעות ארוכות בעבודה - מתשע בבוקר עד שש־שבע בערב, חוזרים ומבלים קצת עם הילדים ואז משמרת שנייה שנמשכת לעתים עד חצות. העובדים לעתים מקבלים אופציות, משכורת גבוהה ובונוסים, שמורים, עובדים סוציאליים ורופאים יכולים רק לחלום עליהם. אבל אין סנטימנטים - מי שלא מתאים, מפוטר.


מקורות בסנאפטו, למשל, דיווחו יום לאחר ההודעה על רכישת החברה, כי חלק מהעובדים קיבלו מסרים שלפיהם לא ימשיכו לעבוד עבור הרוכשת, פייסבוק. 


 

5. והמשק? הוא מרוויח?


כן. המשק הישראלי מרוויח מהכנסות מסים על מכירת כל חברה, אבל זה לא הכל. במקרים רבים חברות הסטארט־אפ הנרכשות הופכות למרכזי מחקר ופיתוח (מו"פ) של החברות הרוכשות וממשיכים להעסיק עשרות אלפי מהנדסים, כך שהמשק ממשיך להרוויח אף שהסטארט־אפ נמכר.


ברודקום, למשל, שרכשה כעת את פרוביג'נט, הפכה את כל החברות שרכשה בעבר בישראל, שמונה במספר, למרכזי פיתוח שלה. אך לא תמיד זה כך. פייסבוק, למשל, נוקטת מדיניות מו"פ ריכוזית ועל כן העדיפה להעביר כמה שיותר ממפתחי התוכנה של סנאפטו לפאלו אלטו.


אבל גם לכך יש חסרונות. ישראל הופכת למעבדה של העולם, כפי שהגדיר זאת איש ההיי־טק בני לנדא: "את המו"פ עושים בישראל ואת הייצור בסין. זה לא טוב. המדינה לא יכולה להתפרנס רק מעבודות מו"פ. היא צריכה עבודה לכל רובדי האוכלוסייה, לא רק לדוקטורים".


גם אלישע ינאי, לשעבר מנכ"ל מוטורלה ישראל, פירסם דברים ברוח דומה באתר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה: "הבעיה היא שישראל כשלה במשך השנים בפיתוח חברות גדולות בענף ההיי־טק, חברות שמעסיקות מאות עד אלפי עובדים. התוצאה היא שבעוד שבמונחי תוצר מהוות התעשיות עתירות הידע את מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה הישראלית, מספר העובדים במשק הנהנה באופן ישיר מצמיחה זו מצומצם באופן יחסי".


6. לצפות לעוד אקזיטים?


בהחלט. 2011 תספק עוד אקזיטים. גם 2012. סצינת הסטארט־אפים המקומית בריאה וחזקה עם עשרות עד מאות חברות מצוינות בשוק, עם מכירות של עד עשרות מיליוני דולרים ויזמים מבריקים ומנהלים מנוסים, שרוצים בחלק השני של חייהם לעשות פרק ב' גדול יותר ולא למכור מוקדם. בנוסף, אין מחסור בכסף, אבל גם אין עודף וכיום קשה לגייס קרנות חדשות.


תופעה חדשה היא שקרנות הון סיכון חדשות מגייסות קרנות קטנות ‏(מיקרו קרנות‏) כדי לפתור את בעיית המימון של חברות Seed. במקביל, נמשכת הפעילות המוגברת של קרנות פרייבט אקוויטי כמו סילבר לייק, ויולה ופורטיסימו, שעונות על צורכי מימון של חברות טכנולוגיה בוגרות. היתרון של ישראל הוא בגישה הגלובלית של יזמים, שמהיום הראשון להקמת החברה מכוונים לא רק לארה"ב, אלא גם למזרח ולשווקים נוספים. כלומר, כל המרכיבים להצלחה במשוואה קיימים: יזמים איכותיים, מימון, רעיונות חדשניים וראייה גלובלית של השוק.


7. אז קטר ההיי־טק ימשיך להצעיד את הכלכלה קדימה?


כן, בתנאי שישראל תחבר מגזרים נוספים להיי־טק - בני מיעוטים, פריפריה וחרדים - במטרה להקטין את האי־שוויון, להגדיל את מעגל התעסוקה ואת הפריון האישי. בנוסף, על המדינה להשקיע עוד בחינוך טכנולוגי ולהעלות את רמת החינוך בתחום.


סוגיה נוספת הזקוקה לטיפול היא לדאוג שהאקלים הכלכלי־ישראלי ימשיך להיות יציב ואטרקטיבי במיסוי ורגולציה להשקעות הון סיכון זרות, שעליהן נסמך ברובו ההיי־טק הישראלי. אם לא, הפירמידה שכולם מקווים שתיבנה כאן - שכבה רחבה של סטארט־אפים קטנים, שכבה בינונית של חברות היי־טק בינוניות ושכבה קטנה של חברות גדולות - לא תוקם. אסור לשכוח שבעולם תחרותי, אי פעולה פרושה גזר דין מוות - ויעידו על כך מאות אלפי המהנדסים הבוגרים שיוצאים ממוסדות האקדמיה של סין והודו מדי שנה. גם אם מקבלים את הנחת היסוד שרק 1% מהם מוכשר, מדובר בהרבה יותר מאשר 8,000 בוגרי ההנדסה של המכללות והאוניברסיטאות בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#