נציב התלונות: השופט זפט לא ערך גילוי נאות בארבעה תיקים שקשורים לוינרוט
 - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נציב התלונות: השופט זפט לא ערך גילוי נאות בארבעה תיקים שקשורים לוינרוט


זפט לא ערך גילוי נאות ולא יידע את הצדדים שהופיעו בפניו כי וינרוט ייצג אותו בהליך שניהל

2תגובות

>> נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, קבע בהחלטה שקיבל השבוע כי שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב יהודה זפט לא ערך גילוי נאות לצדדים בשלושה תיקים שבהם הופיע בפניו עורך דין ממשרדו של עו”ד ד”ר יעקב וינרוט, ובתיק נוסף שבו וינרוט עצמו היה בעל דין.


במסגרת מסמכי ההגנה שהגיש וינרוט במשפט הפלילי שבו הוא מואשם בהלבנת הון ומתן שוחד, התגלה כי משרדו של וינרוט ייצג את השופט זפט ורעייתו במסגרת הליך משפטי שהסתיים ב–1994 וגבה מזפט שכר טרחה בסך 16 אלף שקל בעבור ייצוג בתביעה בסך כ–130 אלף שקל. בהמשך נטען כי זפט לא ערך גילוי נאות ולא יידע את הצדדים שהופיעו בפניו כי וינרוט ייצג אותו בהליך שניהל.


הנציב גולדברג קבע כי בשלושה תיקים, שהראשון בהם נדון ארבע שנים לאחר שוינרוט סיים לייצג את זפט, אין רישום כלשהו על גילוי הייצוג של זפט על ידי וינרוט. גולדברג קבע כי בתיקים שבהם ייצג משרד עו”ד וינרוט את אחד הצדדים, תקופת ההודעה הסבירה של השופט הכוללת גילוי נאות היא כחמש שנים - ואולם, לשיטתו, בתיק שבו היה וינרוט צד במשפט, “יש להגדיל משמעותית את התקופה, במיוחד כשמדובר בתיק בעל משמעות כספית ניכרת”.


במסגרת ההחלטה ציין הנציב כי הופעת עורך דין בפני שופט שעורך הדין נתן לו בעבר שירות משפטי יוצרת בנסיבות מסוימות ניגוד עניינים אתי לשופט, ובמקרה זה על השופט חלה חובת גילוי נאות שמאפשרת לצדדים להביע את עמדתם בשאלת פסלות השופט. גולדברג מוסיף כי במקרה שמתעורר בלבו של השופט ספק לגבי הגילוי, עליו לפעול לטובת הגילוי.


תומר אפלבאום

גולדברג גם מביע ביקורת על הסבריו של זפט בעת בירור התלונה ומציין: “הסברו של השופט בתגובתו המאוחרת יותר כי בשנים הראשונות לאחר סיום תיק הייצוג הודיע על כך אך לא רשם את ההודעה בפרוטוקול מכיוון שלא נטענה טענה לפסלות השופט - הוא הסבר דחוק שאינו מתיישב עם תגובתו הראשונה כי לא היה עליו כלל לדווח על הייצוג”.


מהתנועה לאיכות השלטון נמסר כי בכוונתה לפנות לנציב כדי שיבחן אם יש חשש לעבירה משמעתית שנעברה על ידי השופט זפט, ובהתאם ימליץ אם יש מקום להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים. בנוסף התנועה תבקש מהנציב להבהיר את הנהלים החלים על שופטים בנוגע לחובת הגילוי והיידוע ביחס לעורכי דין שייצגו אותם בעניינים פרטיים בעבר.


דוברת מערכת בתי המשפט מסרה בתגובה: “קיבלנו את החלטת הנציב ואנו לומדים אותה. מעבר לכך אין לנו כרגע מה להוסיף”.


השופט זפט מסר בתגובה: “בכל ההחלטות שהזכיר הנציב, השופט זפט לא נתן החלטה עניינית. בתיק אחד הושגו הסכמות, ותיק אחר הועבר לדיון בפני שופט אחר. בתיק שבו הופיע וינרוט דחה השופט את בקשתו של עורך הדין כך שההחלטה היתה נגד עמדתו של וינרוט. החלטת הנציב מתייחסת לאירועים שהתרחשו בשנות ה–90. אילו היתה התלונה נבדקת בסמוך לאירועים, היה ניתן להתייחס עניינית לתלונה לגבי עובדת הייצוג. בחלוף הזמן לא ניתן להתייחס לכך מחמת הזיכרון האנושי”.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#