מי היו הכוכבים האמיתיים בפתיחת התערוכה צבע טרי - מדורים - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי היו הכוכבים האמיתיים בפתיחת התערוכה צבע טרי

אנשי העסקים הגיעו ליריד האמנות העכשוויתגם כדי לבחון את הסחורה, אבל בעיקר כדי לפגוש את החברים; "זה מינוף תדמיתי. אנשי עסקים רוצים להתהדר בתדמית תרבותית"

תגובות

>> מעולם לא היה מתחם הגן הבוטני בדרום תל אביב כה נוצץ כמו בערב יום שני השבוע, באירוע הפתיחה המקדים והאקסקלוסיבי של יריד האמנות העכשווית, צבע טרי. מלבד בכירי עולם האמנות והתרבות הישראלי, כמו גם אורחים מכובדים מחו"ל, בלטו באירוע אנשי עסקים ומנהלים בכירים רבים, שזכו לקבל את מרב הפלאשים של הצלמים שהגיעו לסקר את האירוע.

רשימה חלקית של הבכירים שנכחו בפתיחה: ליאון רקנאטי, מנכ"ל גוגל מאיר ברנד, הפרסומאי אייל חומסקי, חנה פרי־זן וענת לוין מבנק הפועלים, עמי פדרמן, יורם טורבוביץ' ומנכ"ל קרן אריסון, ג'ייסון אריסון, שהתכונן לקראת יום המעשים הטובים של אמו, שרי אריסון, שחל למחרת.

כולם הסתובבו בין המתחמים שכללו את הגלריות המובילות בישראל, וביקרו בחממת האמנים הצעירים, אבל כרגיל באירועים כאלה, רבים ניצלו את האירוע בעיקר כדי לדון בנושאים עסקיים. ברנד וחומסקי, שהיו צמודים זה לזה בפתיחה, שוחחו בעיקר על קמפיינים פרסומיים.

זאת לא הפעם הראשונה שהיריד מושך אליו את בכירי הקהילה העסקית. למעשה, כבר משנתו הראשונה עורר היריד עניין דומה, ומספר המבקרים בערב הפתיחה בשנה שעברה היה כה גדול, שהיקשה על אספנים לראות את העבודות שאותם התכוונו לקנות.

"מדובר למעשה במינוף תדמיתי", טוען אמן מוכר שנכח בפתיחה, אך ביקש להישאר בעילום שם. "יש רצון של אנשי העסקים להתהדר בתרבות. אם תתחכך באנשי אמנות ותגיע לאירועים מסוג זה, תחשב לאדם תרבותי. אבל זה לא חדש. הקשר בין כסף לתרבות קיים מאז ימי הרנסנס, ואנשי עסקים תמיד יגיעו לאירועים כאלה - ובעקבותיהם גם החברים שלהם. חוץ מזה, כשעושים אירוע 'VIP', תמיד יש נהירה רבה יותר - בדומה לפרמיירה של הצגה למען עמותה זו או אחרת".

4 מיליון שקל - תקציב נמוך יחסית

האמן הזה יודע על מה הוא מדבר. אנשי העסקים דואגים מבעוד מועד ששמם ייכנס לרשימת המוזמנים. יפעת גוריון, המנהלת האמנותית והאוצרת הראשית של היריד, והיזמית המשותפת של הפרויקט יחד עם המנכ"לית שלו, שרון טילינגר־שפיר, מספרת כי לקראת האירוע המקדים היא קיבלה הרבה שיחות טלפון מלשכותיהם של אנשי עסקים שדרשו לקבל הזמנה. "היו מוזמנים שביקשו אפילו שניתן להם הזמנות לעוד זוגות חברים, אבל נאלצנו להגיד לא, בגלל שהיה לנו חשוב השנה לשמור על האקסקלוסיביות של האירוע, וכדי לצמצם את מספר המוזמנים לערב המקדים לחצי מהכמות שהיתה בשנה שעברה. זה נהיה אירוע נחשק מאוד".

בין יתר אנשי העסקים שהגיעו לאירוע היה גם ישי דוידי ורעייתו שירה, שהסכימו לגלות כי רכשו מגלריות שונות שלושה ציורים, שאותם בחרו באופן עצמאי, אך לא היו מוכנים לחשוף את שמות האמנים או הגלריות. גם אנשי עסקים אחרים סירבו לחשוף פרטים על הרכישות שלהם. גוריון: "זה גם משהו אינטימי והסיבה לחשאיות היא לפעמים גם מהשיקול שהם לא רוצים שאנשים אחרים יקנו את אותו אמן ואז המחירים יעלו, ואז זה יקשה עליהם לקנות יצירות נוספות שלו בשנה הבאה".

עם נותני החסות הראשיים של היריד נמנים איש העסקים יגאל אהובי, שהאוסף הקרוי על שמו העניק פרס של 40 אלף שקל לאמנית נטליה זורבובה, ואף הפיק מצגת של עבודות וידאו, וחברת יוטיוב שהיתה שותפת־תוכן והציגה באירוע בין היתר את פרויקט האמנות של גוגל. תמיכה נוספת התקבלה מעיריית תל אביב, שסייעה במתן פרסום ושירותים עירוניים. אהובי, התומך בפרויקט כבר משנתו הראשונה, נהפך באחרונה גם לבן זוגה של גוריון, שהיא בעצמה גרושתו של איש העסקים עידן עופר.

בשנתיים הראשונות שלו זכה היריד לתמיכה של בנק לאומי, אך היא הופסקה בשנה שעברה. לפי גוריון, עלות הפקתו של אירוע בסדר גודל כזה מסתכמת בכ–4 מיליון שקל. לטענתה, הסכום הוא נמוך יחסית לאירועי תרבות אחרים בישראל, ובוודאי בעולם.

"בגלריות משקיעים באמנות מובחרת"

למרות המספר הרב של אנשי ממון באירוע הפתיחה, קשה היה למצוא ליד העבודות במתחמי הגלריות השונים הרבה נקודות אדומות - מדבקות המעידות על מכירתן של העבודות.

"אנשים חושבים שהכל נחטף ביום הראשון", אומרת גוריון, "אבל זה לא נכון, ובנוסף לא כל גלריה שמה מדבקות אדומות. יש עדיין הרבה עבודות טובות, והעבודות בחממת האמנות החדשה נמכרו אפילו טוב יותר מבשנה שעברה".

מי שבלט בהיקף המכירות הגדול של עבודותיו הוא מנהל גלריה גורדון, אמנון יריב, שהציג את עבודותיו בגלריה רוזנפלד. יריב מכר ביומיים הראשונים לתערוכה 14 תצלומים, שמחירם נע בין 4,500 ל–7,500 דולר. הוא מספר שאנשי עסקים רבים היו בין רוכשי העבודות, ולדבריו, גם העובדה שאספנים ידועים ומוזיאון ישראל היו בין רוכשי העבודות שלו גרמה לאנשי עסקים לרכוש יצירות שלו. יריב מכר גם יצירות של מיכל נאמן.

גם נעמי גבעון, בעלת גלריה גבעון, מספרת שאנשי עסקים הגיעו לרכוש אצלה יצירות. "את אנשי העסקים מעניינות בעיקר הגלריות, משום שהם יודעים שהם יכולים להשקיע באמנות מובחרת. הקונים היותר 'חובבנים' יכולים להמר על אמנים צעירים יותר, ויחד זה מכסה את הכל". גבעון מספרת שכבר בחמש הדקות הראשונות של הערב המקדים היא מכרה יצירות של האמן גיל מרקו־שני, וכי היתה לה גם מכירה טובה של אמנים נוספים שהיא מייצגת ביריד.

אלון שגב, בעלי גלריית אלון שגב, מספר ש"אנשי העסקים הכי מוכרים ביקרו בגלריות, אבל מי שרכשו יצירות של אריק לביא וטל מצליח היו בעיקר אספנים". טווח המחירים של יצירות בגלריה שלו נע בין 12 ל–25 אלף יורו.

אוצרת אוסף בנק הפועלים, הדס מאור, נכחה אף היא באירוע המקדים. הבנק לא רכש יצירות ביריד, אך אנשי עסקים שמאור מייעצת להם באופן פרטי כן רכשו.

"האמנות נהפכה לרכיב מרכזי בחיי התרבות והצרכנות של אנשים ממעמד בינוני ומעלה, חלק ממה שמרכיב את החיים הן במובן התרבותי והן במובן הכלכלי", אומרת מאור, "חלק מאנשי העסקים קונים באופן מזדמן, חלקם בצורה מושכלת יותר באופן עצמאי וחלק עושים זאת בצורה מקצועית, תוך קבלת ייעוץ".

מאור מספרת שבעשור האחרון חל שינוי דרמטי מבחינת העניין של אנשי הון ברכישת אמנות, ששיאו מבחינת מחירי היצירות היה לפני פרוץ המשבר הכלכלי העולמי.

לא מדובר בניסיון של הרוכשים ליצור לעצמם תדמית תרבותית?

"מן הסתם, כן. יש הבדל גדול בין פטרונים שתומכים לאורך השנים באמנים, בתערוכות, במוזיאונים ובהפקות קטלוגים, לבין אנשי עסקים שמפעם לפעם רוכשים עבודות, שאתה רואה בלובי או בחדרי ישיבות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#