ההזנחה הפושעת של מערכת המס בישראל - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההזנחה הפושעת של מערכת המס בישראל

3תגובות

>> הרבה מאוד שנים איש לא ניהל את מערכת המס בישראל. אין דרך אחרת להסביר את העיוותים הקשים שאליהם הידרדרה. מצד אחד, ישראל היא המדינה השלישית היקרה ביותר ב-OECD בשיעורי המסים העקיפים שלה. מצד שני, ישראל היא המדינה החמישית הזולה ביותר ב-OECD בשיעורי המסים הישירים שלה.

מסים עקיפים (מע"מ, מכס ומס קנייה) נחשבים מסים רגרסיביים מאוד - הם פוגעים בשכבות החלשות יותר מאשר בשכבות החזקות. לעומת זאת, מסים ישירים (מס הכנסה ומס חברות) נחשבים מסים פרוגרסיביים - הם ממוקדים בשכבות החזקות. איך זה שמדינה שסובלת מבעיה קשה של עוני ושל פערים חברתיים, היא שיאנית שלילית במסים ישירים (שמצמצמים עוני) ושיאנית חיובית במסים עקיפים (שמגבירים עוני)?

אין כל תשובה מספקת לכך פרט להזנחה פושעת של ניהול מערכת המס בישראל. במשך שנים איש לא שקל את האיזונים במערכת ולא בדק אם היא משרתת את המטרות הכלכליות של צמצום הפערים החברתיים בישראל, או שמא היא דווקא חותרת תחת המטרות הללו.

גרוע יותר, ההזנחה הפושעת הזו נמשכת גם עתה, תחת ניהולו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כידוע, נתניהו מניף את דגל הפחתות המסים הישירים - הוא מבטיח להפחית את מס הכנסה המירבי ל-39% ומס החברות המירבי ל-18% עד 2016. בכך נתניהו מקדם מדיניות שרק מחריפה את העיוותים הקיימים בלאו הכי במערכת המס הישראלית: הוא מפחית עוד את המסים הישירים - ובמקביל מעלה עוד את המסים העקיפים, כמו במקרה של הבלו על הדלק.

כיצד נוצר העיוות הדו-קוטבי של מערכת המס בישראל? ניתוח של מינהל הכנסות המדינה השווה את נטל המסים בישראל לממוצע העולמי. בשלושה מסים התגלו חריגות משמעותיות מהממוצע המקובל בעולם.

ראשית, מס ההכנסה על יחידים בישראל נמוך ב-2.3% מהממוצע האירופי. שנית, ביטוח לאומי של מעבידים בישראל נמוך בצורה דרמטית מהממוצע האירופי, בהפרש של 5.7%. שלישית, המע"מ בישראל גבוה ב-1.1% מהממוצע האירופי.

הממצא הבולט ביותר נוגע לביטוח לאומי המוטל על מעסיקים. ביטוח לאומי נמוך הוא רק הקלה אחת שמעסיקים מקבלים בישראל. גם מס החברות שהם משלמים הוא כיום נמוך יחסית, וב-2016 הוא צפוי להיהפך לאחד הנמוכים בעולם.

אפשר היה למצוא היגיון בהפחתה הזו לו היתה פרוגרסיביות במס חברות - כאשר עסקים קטנים ובינוניים היו משלמים מסים נמוכים מעסקים גדולים וחזקים. בהיעדר פרוגרסיביות כזו, ההקלות הקיימות במס חברות, וההקלות המתוכננות, צפויות לסייע בעיקר לחברות החזקות במשק.

לראיה, עיקר הכנסות המדינה ממס חברות מרוכזים בחמישה ענפים: פיננסים, שירותים עסקיים, חברות מסחר, תעשייה ותקשורת. פרט לתעשייה, שחלק גדול ממנה מופנה ליצוא וחשוף לתחרות גלובלית, ארבע הענפים האחרים הם ענפים מקומיים ורובם הגדול גם ענפים לא תחרותיים. אלה הם פני הדברים בפיננסים (בנקים, ברוקרים, חברות ביטוח), מסחר (רשתות שיווק) ותקשורת (חברות כבלים וסלולר).

מדינת ישראל רואה צורך לעודד את התחרותיות הגלובלית של חברות היצוא שלה, ולשם כך הן מקבלות הפחתות מיוחדות במס חברות במסגרת חוק עידוד השקעות הון. לעומת זאת, הפחתה של מס החברות הכללי לא צפויה לתרום דבר להגדלת התחרותיות הגלובלית או הפנימית של המשק הישראלי. כל שהיא צפויה לעשות זה לחסוך תשלומי מס לבנקים, לרשתות השיווק ולחברות הסלולר.

התוכנית של נתניהו להפחתת מס החברות בישראל, לפיכך, צפויה בעיקר להעשיר את כיסם של הגופים החזקים ביותר במשק. אם נוסיף לכך את ההנחות המפליגות שמקבלים המעסיקים בביטוח לאומי - נגלה כי המעסיקים, ובעיקר המעסיקים העשירים, הם הנהנים העיקריים ממדיניות הפחתת המסים הישירים בישראל.

באותה מידה, העשירים הם שצפויים להיות הנהנים העיקריים גם מהמשך הפחתת מס הכנסה. עיקר התוכנית מפה והלאה מתמקד בהפחתת רף המס העליון, ופחות בריווח מדרגות המס הבינוניות.

התוצאה של הפחתת שני המסים כאחד עלולה להיות הרסנית. מס הכנסה בישראל הוא פרוגרסיבי מאוד, בכך שהוא פוטר ממס את חמשת העשירונים התחתונים. אלא שכיום האפקט הפרוגרסיבי של מס הכנסה הוא קטן, מאחר שסכום המס הכולל הוא קטן. המשך ההפחתה של מס הכנסה תביא לאובדן האפקטיביות שלו ככלי של מדיניות רווחה - וזאת במדינה שהשיא השלילי הגרוע ביותר שהיא מחזיקה בו הוא השיא של שיעור העניים וגודל הפערים החברתיים. ישראל זקוקה נואשות לכלי מדיניות פרוגרסיביים, ושחיקת המסים הישירים משאירה אותה בלי כלים כאלה.

מה עושים? עוצרים את המשך ההפחתות של מס הכנסה ומס חברות; מייקרים את הביטוח הלאומי על מעבידים לרמתו המקובלת במערב; שוקלים יצירת מדרגה עליונה במס הכנסה למאיון עליון - גם אם זה לא יכניס הרבה כסף למדינה, לפחות זה יעביר מסר חשוב ונכון. משתמשים בכסף כדי להפחית את המע"מ.

והחשוב מכל: מסתכלים על פירמידת ההכנסות הצרה להחריד של מדינת ישראל, ומפנימים כי חלוקת ההכנסות היא הבעיה המאקרו-כלכלית הקשה ביותר שלה כיום. ישראל חייבת למקד את כל כלי המדיניות שלה בהגדלת השוויון בהכנסה, ואת זה אי אפשר להשיג באמצעות מדיניות של מיסוי. אם נמשיך להתעלם ממערכת החינוך הבדלנית של החרדים, ואם נמשיך לטאטא מתחת לשטיח את 20% של אוכלוסית ישראל שנושאים בשם ערביי ישראל, לא נוכל לעולם לפתור את בעיות המס הקשות שלנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#