בישראל, לא נשאר מי שישלם מס הכנסה - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בישראל, לא נשאר מי שישלם מס הכנסה

39תגובות

>> בואו נתלונן ביחד: יוקר המחיה בישראל עצום, מחירי המוצרים מרקיעי שחקים, נטל המסים איום, והמעמד הבינוני נשחק והולך תחת הנטל. האם זה נכון? מתברר שרק באופן חלקי. יוקר המחיה בישראל אכן גבוה ומחירי המוצרים מרקיעי שחקים - בין השאר כי מוטלים עליהם מסים עקיפים (מע"מ, מכס מס קנייה) גבוהים - אבל דווקא בכל מה שקשור למיסוי היחיד (מס הכנסה, מס חברות), מצבו של הישראלי אינו רע בכלל.

ניתוח של מינהל הכנסות המדינה השווה את נטל המס שמשלם יחיד, ללא ילדים, המשתכר את השכר הממוצע במשק. טיפוס קלאסי של רווק מהמעמד הבינוני. התברר שב-2002 משקל מס ההכנסה משכרו ברוטו היה דומה לממוצע במדינות ה-OECD. אלא שמאז 2002 עברה ישראל שינוי דרמטי בעקבות תוכנית להפחתת שיעורי מס הכנסה. כיום, אותו טיפוס ממוצע משלם בישראל מס הכנסה בשיעור השישי הכי נמוך ב-OECD. גם זוג נשוי ממוצע, עם שני ילדים, עבר מהפך דומה - משקל מס הכנסה שלהם צנח למקום השישי הנמוך ביותר בעולם המפותח. רק בצ'כיה, סלובקיה, פולין מקסיקו וקוריאה משלמים מס הכנסה נמוך יותר.

בניגוד גמור לתדמיתה, ישראל היא כיום מקום זול מאוד לחיות בו - לפחות בכל הקשור למסים הישירים המוטלים על האזרחים (מס הכנסה ומס חברות). זה נכון בכל הרמות - גם לשכבות הנמוכות, גם לשכבות הגבוהות וגם למעמד הביניים. כך, שיעור מס ההכנסה המירבי בישראל כיום הוא 44% מהשכר, מה שממקם אותנו קרוב מאוד לממוצע ה-OECD. עם זאת, עד 2016 אמור שיעור המס המירבי לרדת ל-39% - נתון שימקם אותנו בשליש התחתון של שיעורי מס הכנסה בעולם המפותח.

בכל הנוגע למס החברות, התמונה קיצונית עוד יותר: שיעור מס חברות של 25% ממקם אותנו בשליש התחתון של העולם המפותח. ההפחתה המתוכננת של מס חברות ל-18% ב-2016 תמקם אותנו עמוק בתוך החמישית התחתונה.

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

ואולם התמונה הקיצונית ביותר היא בכל הקשור לתשלום מס הכנסה על ידי השכבות הנמוכות. רף מס ההכנסה בישראל הוא ככל הנראה הגבוה ביותר בעולם המפותח - כשחמשת העשירונים התחתונים כלל אינם משלמים מס הכנסה. סף המס המינימלי בישראל הוא 4,700 שקל לגבר ו-5,555 שקל לאשה. אשה שהיא אם לשני ילדים לא תשלם מס עד שכר של 8,500 שקל - יותר מהשכר הממוצע במשק; אם היא אם לשלושה ילדים היא תהיה פטורה ממס עד לשכר של 9,500 שקלים - הרבה מעל לשכר הממוצע במשק. אין שום מדינה נוספת בעולם שבה מי ששכרם גבוה כל כך מהשכר הממוצע, והם נמצאים עמוק בתוך המעמד הבינוני, פטורים ממס.

כתוצאה מכך, חמשת העשירונים העליונים נושאים בכל נטל המס. בפועל, עיקר נטל המס נופל על העשירון העליון - זהו העשירון שמשלם 75% ממס ההכנסה בישראל, ו-47.8% ממס הבריאות וביטוח לאומי. זהו נטל מס גבוה מאד שמרוכז בקרב עשירון יחיד. מה שמאזן את התמונה הוא חוסר השוויוניות החריג של החברה הישראלית - העשירון העליון הוא גם מי שמרכז אצלו 41% מההכנסה הלאומית.

במלים אחרות, כל הכסף וכל תשלומי המסים במדינת ישראל מרוכזים בעשירון יחיד. זוהי הפירמידה הצרה של האי שוויון הגובר בישראל: יש לנו המון עניים, שלא משתכרים דבר ומשלמים מעט מאוד מס; מעמד בינוני שמשתכר ומשלם ברמות בינוניות; ועשירון עליון, שעליו, לטוב ולרע, מסתמכת כל הכלכלה.

מחיר הפירמידה הצרה הוא אובדן הגמישות במערכת המס. הסיוע שיכול מס הכנסה בישראל להגיש לשכבות הנמוכות הוא כבר מירבי - חמישה עשירונים פטורים בפועל ממס הכנסה. מנגד, ההכבדה שיכול מס הכנסה בישראל להטיל על השכבות העליונות גם היא מוגבלת - גם כך, העשירון העליון משלם כבר 75% ממס ההכנסה. מכאן שהעלאת שיעור מס ההכנסה המירבי היא אולי צודקת סוציאלית, אבל היא לא צפויה להכניס המון כסף למדינה בשל מיעוט משלמי המס המרבי.

מה שמחריף את הבעיה היא העובדה שהפירמידה היא כל כך צרה, עד שהיא מגיעה לעשירון העליון ברמות שכר נמוכות יחסית. לפי נתוני מינהל הכנסות המדינה, 44% מאזרחי ישראל משתכרים בין 0 ל-5,000 שקלים בחודש. עוד 24% משתכרים בין 5,000 ל-8,500 שקל - צירוף שני הנתונים יחדיו מלמד כי שני שלישים מאזרחי ישראל משתכרים פחות משכר הממוצע. 16% משתכרים בין 8,500 ל-14 אלף שקל בחודש, 8% משתכרים בין 14 ל-21 אלף שקל, 6% משתכרים בין 21 ל-40 אלף שקל בחודש, ו-2% העליונים משתכרים יותר מ-40 אלף שקל.

חישוב גס של החלוקה הזו יגלה שהעשירון העליון מתחיל איפשהו ברמות שכר של 18-20 אלף שקל בחודש. כן, כל מי ששכרו נושק לרמות אלה, שנתפסות כבינוניות בלבד, הוא בפועל כבר עשירון עליון.

 

מחר: איך מאזנים את מערכת המס בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#