ראש העיר באר שבע: עד 2020 - נבטל את המושג פריפריה - חדשות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ראש העיר באר שבע: עד 2020 - נבטל את המושג פריפריה

ראש העיר הצעיר של באר שבע הכין לה תוכנית אסטרטגית שאמורה להקפיץ אותה לרמה של ערים איכותיות; הוא גם קבע שורה של מדדי ביצוע

26תגובות

>> שום דבר לא היה יכול להכין את רוביק דנילוביץ' לאתגר הראשון שלו.

דנילוביץ' (40), שייך לדור של מנהיגים צעירים בזירה המוניציפלית. את הקריירה הפוליטית שלו החל לפני כ-20 שנה - כולה בתוך עיר הולדתו, באר שבע.

ב-1998 הוא עמד בראש קבוצה של צעירים ששיכנעה את יעקב טרנר, שהיה עד אז ידוע כמפקד בחיל האוויר, כמפכ"ל המשטרה וכמי שהקים את מוזיאון חיל האוויר בחצרים, לרוץ לראשות העיר. המהלך הצליח וטרנר מינה את דנילוביץ', שהיה אז בן 27, לסגנו. השותפות בין השניים נמשכה עשור - עד בחירות 2008, כשדנילוביץ' החליט להתמודד לראשונה על ראשות העיר - וטרנר החליט להתמודד פעם נוספת.

לדנילוביץ' היו תוכניות לעיר הדרומית, אבל, כך הוא מעיד, הן לא היו לחלוטין מוגדרות: "לא היה לי משהו מגובש בתחילת הדרך. היה לי ברור שאני צריך תוכנית עם מדדים ברורים. רציתי שבאר שבע תהיה המטרופולין הכי איכותי. גם לא הבטחתי לציבור כלום. לא היה לי מצע. רק הבטחתי ששנה מיום כניסתי לתפקיד אבנה תוכנית עבודה מגובשת לעיר". על בסיס המצע הזה הביס דנילוביץ' את טרנר וקיבל שיעור כפול של קולות התושבים.

מצויד בתוכנית המעורפלת שבראשו, בהיכרות הקרובה עם העיר, עם העירייה ועם כל בעלי התפקידים בה - ובאנרגיות העצומות שלו - דנילוביץ' נכנס לתפקיד.

פחות מחודש אחרי שהתיישב על כיסאו החדש, צה"ל יצא למבצע עופרת יצוקה במטרה להפסיק את מטחי הקטיושות ששדרות, הנמצאת כ-30 ק"מ מצפון-מערב לבאר שבע, סבלה מהם במשך שנים.

שלושה ימים לאחר תחילת המבצע החליט החמאס להרחיק את טווח התקיפה שלו ושיגר רקטות גראד לבאר שבע. זו היתה הפעם הראשונה שבה באר שבע הותקפה על ידי רקטות החמאס. קודמיו של דנילוביץ' - טרנר, דוד בונפלד, יצחק רגר, משה זילברמן ואפילו אליהו נאווי - לא התמודדו עם אתגר כזה.

דנילוביץ' יצא לרחובות העיר, נפגש עם תושבים, קיבל החלטות על סגירת בתי ספר, וכמובן גם קיבל תשומת לב תקשורתית עצומה. אבל כל זה היה רק הסטה של תשומת הלב, וכשהמבצע נגמר, כשלושה שבועות אחרי שהחל, דנילוביץ' חזר למשימה שהבטיח למלא - ובמרץ הכל כך אופייני לו.

התוצר הוא אולי התוכנית האסטרטגית, ארוכת הטווח והשאפתנית ביותר שגובשה על ידי ראש עיר ישראלי. התוכנית היא לעשר שנים - 2010-2020, ואם היא תתממש, באר שבע תהיה שונה לחלוטין - בעיני התושבים, בעיני המבקרים, בעיני המשקיעים ובעיני השלטון המרכזי.

לצאת מהקיפאון

החזון שהתוכנית אימצה לעיר - "באר שבע - מטרופולין העתיד האיכותי", נשמע אולי עמום, אבל בבסיסו יש מטרה ברורה שקל מאוד למדוד.

לפני יותר מעשור, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פיתחה מדד להשוואה איכותית בין יישובים - "אשכולות". המדד נע בין 1 - הנמוך ביותר, ל-10 - הגבוה ביותר. המדד נשען על חמש קטגוריות: דמוגרפיה, רמת חיים, השכלה וחינוך, תעסוקה ואבטלה וגמלאות - המחושבות על בסיס 14 מדדי משנה.

עד כה הלמ"ס פירסמה את נתוני האשכולות שלוש פעמים - ב-2001, ב-2003 וב-2006, ובכולן באר שבע דורגה באשכול 5. המדד הוא יחסי, ולכן המשמעות היא שבאר שבע קפאה במקומה ביחס ליישובים האחרים. כמו כן, מכיוון שהחישוב האחרון נעשה ב-2006 ומכיוון שאין בידי העירייה נתונים עדכניים, נתוני הבסיס של התוכנית מתחילים למעשה ארבע שנים לפני שהעירייה החלה בביצועה.

מטרת התוכנית האסטרטגית היא להגיע עד 2020 לאשכול 7. ב-2006 היו באשכול הזה היו כמה יישובים קטנים, ותיקים ומבוססים, כמו בנימינה וזכרון יעקב, אבל גם יישובים גדולים יותר כמו חיפה וכפר סבא.

במקביל לגיבוש ותחילת ביצוע התוכנית האסטרטגית, דנילוביץ' קידם שני פרויקטים עירוניים חשובים אחרים. אחד מהם הוא מהלך למיתוג העיר. דנילוביץ' בחר יועץ - נפתלי שפיצר, בעלה של מנהיגת קדימה וראש האופוזיציה ציפי לבני, ויחד עם החברה שלו, שיר-שפיצר, הם מנסים למצוא לעיר מאפיינים חדשים. הפרויקט השני הוא עיצוב המרחב הציבורי של העיר. העירייה קיימה תחרות אדריכלים ומי שזכתה בה היא חברת האדריכלים מוריה-סקלי, של פרופ' יעל מוריה ודוד סקלי.

מדוע תוכנית אסטרטגית עכשיו?

דנילוביץ': "יש בבאר שבע דור חדש, שלא רוצה שיעשו בשבילו, אלא לעשות בשביל עצמו. באר שבע סיימה תהליך של שישה עשורים שבו היא קלטה עלייה והתרחבה. יש כאן 118 אלף דונם - פי שניים וחצי משטחה של תל אביב. באר שבע היא גם עיר מחוז, לכן ראש העיר באר שבע הוא גם, בגדול, גם ראש עיר הנגב. הנגב הוא 60% משטח ישראל. וואלה, זה כמו מדינה קטנה.

"אני לא רוצה להיות עוד ראש עיר. אנשים שואלים אותי כל הזמן, אבל לכולם אני אומר שאין לי שאיפות ללכת לכנסת ולא לממשלה. אני בא ואומר 'זה עבורי מפעל חיים'. אני רואה פה הזדמנות לחולל שינוי אמיתי עם שורה של צעירים. לשנות סטיגמה, להביא אוכלוסייה חדשה ואיכותית. אני אופטימי מאוד. כולם חבר'ה צעירים שעשו את הדרך הארוכה. אנחנו לא כאן במזל - זה מכיוון שבחרנו דרך".

היו ניסיונות קודמים להכין תוכנית אסטרטגית לעיר?

"לא, לפחות לא בעשר השנים שאני הייתי כאן. טרנר קיבל ירושה קשה ואולי אפילו בלתי אפשרית - הוא קיבל גירעון מצטבר של כחצי מיליארד שקל. אני לא יכול להאשים אותו שלא בנה תוכנית אסטרטגית. הוא לא יכול היה במצבו. הוא הביא את העיר למצב כלכלי שבו יכולתי לחלום חלומות ולקחת את העיר למקומות חדשים".

מדוע? מה היו הסיבות?

"קשה לי להיכנס לעורם, אבל לכל אחד מהם היתה תרומה. טרנר קיבל ירושה קשה, רגר הביא לעיר עוד 60 אלף תושבים מעולי בריה"מ לשעבר ונאווי קיבץ הרבה גלויות לעיר אחת. הוא זה שהפך את באר שבע לעיר".

אמרת שבעת הבחירות לא היתה לך תוכנית מגובשת. אבל בכל זאת, בטח היתה לך דעה לפחות לגבי הבעיות המרכזיות של העיר, לא?

"כן. הבעיה הראשונה היא תעסוקה. אבל לא סתם תעסוקה - תעסוקה איכותית. אני ממש מגדיר את זה בצורה מאוד-מאוד ברורה: תעסוקה איכותית לאנשים הצעירים שמסיימים את הלימודים באקדמיה המאוד מפוארת שלנו כאן ואומרים: 'תשמעו, אנחנו רוצים להישאר כאן. אבל זה בלתי אפשרי. אין לנו תעסוקה איכותית. אנחנו רוצים להרוויח כמו שמרוויח ההוא שעובד בפארק היי-טק בפתח תקווה, בהרצליה או בתל אביב. למה אנחנו צריכים להרוויח פחות. למה אנחנו צריכים להתפשר?'.

"הצעירים של היום לא מתפשרים. אנחנו לא כמו ההורים שלנו. ההורים שלנו פשרנים בני פשרנים. הם ויתרו וביטלו את עצמם בשביל הילדים. הם חיו בבית פשוט באותה השכונה, ליד הסופר והבנק וליד סניף של טיפת חלב וקופת חולים. זה הספיק להם. הצעירים של היום, מי שלא ייתן להם את הכל מיד וברמה הכי טובה - הם לא שם. אם זה לא יהיה בבאר שבע, זה יהיה בהרצליה, בראשון לציון או בפתח תקוה. ואם לא בישראל - נמצא אותם בטוקיו, בסידני, בניו יורק או בלוס אנג'לס. אז אנחנו הבנו שמבחינתנו אנחנו צריכים לתת להם את הכי טוב. בגלל זה אנחנו מקימים עכשיו פארק היי-טק שיספק תעסוקה איכותית ברמה גבוהה".

מלחמה על רכבת מהירה

עלותו של פארק ההיי-טק, המוקם על ידי חברה יפאנית, נאמדת במאות מיליוני שקלים, כשחלקה של הממשלה בסכום זה הוא 51 מיליון שקל. המבנה הראשון מתוכנן להיות מושלם במהלך השנה הבאה, ועל פי הערכות העירייה, כשיושלם, הוא עשוי להעסיק אלפי עובדים.

במקביל לפרויקט, חברת התוכנה EMC הודיעה כי תעביר לבאר שבע כ-140 עובדים, והעירייה אף מקיימת מגעים עם גופי היי-טק נוספים. ייתכן שחברת ECI, שכבר החליטה על הקמת נוכחות בעומר השכנה - והמתחרה ארוכת השנים של באר שבע על תעסוקה איכותית - תגיע גם היא לפארק ההיי-טק של באר שבע.

"אני גם מתכוון להשלים את המעגל", אומר דנילוביץ'. "לא רק תעסוקה, כי אם גם דיור. אני לא מוכן שיבנו לי דירות שלושה חדרים בעיר. אני רוצה דירות יוקרה - שכונות יוקרה של בנה ביתך. אני רוצה להילחם על ההישארות של האוכלוסיות החזקות".

נחזור לבעיות. הראשונה היתה תעסוקה איכותית. מהן השתיים האחרות?

"כשהייתי חבר המשמרת הצעירה של העבודה, לפני הרבה שנים, קיימנו את הישיבות שלנו בסניף של המפלגה ברחוב פרישמן בתל אביב. חלק מהחברים הגיעו מקרית שמונה, שהיא הרבה יותר רחוקה מתל אביב לעומת באר שבע, אבל בכל זאת הם היו אומרים לי: 'מה, מבאר שבע הגעתם?' הם הרבה יותר רחוקים ושואלים אותי שאלה כזו? ככה באר שבע נתפשת.

"באר שבע צריכה להיות עיר מטרופולין. אנחנו בכל זאת לא קרובים למרכז, ולכן אני כל הזמן טוען שהתשתית התחבורתית היא העוגן הנחוץ ביותר כדי למצב את באר שבע כעיר מטרופולין זמינה ונגישה. זו הבעיה השנייה. זו הסיבה לכך שנלחמנו בזמנו על כביש 6, וזו הסיבה למלחמה היומיומית שלנו על רכבת מהירה, ולא סתם רכבת מהירה, אלא עם קו ישיר לתל אביב. לא רכבת שתעצור בכל כמה תחנות, אלא שיהיו קווים ישירים לתל אביב כל הזמן. זה אומר גם בשעות לא שגרתיות, גם רכבת חצות, גם מוקדם בבוקר, גם ביום שישי עד כניסת השבת ומיד בצאת השבת. יש דברים נפלאים גם בתל אביב, אבל אתה לא חייב להיות תושב תל אביב כדי ליהנות מהם. אני רוצה לבטל את המושג 'פריפריה עד לסוף העשור.

"בתוך שלוש שנים תהיה לנו רכבת מהירה עם מסילה כפולה בקו של אשקלון-באר שבע. הקו לאשקלון יעבור במקומות אחרים בדרך כמו שדרות, נתיבות ואופקים, והנסיעה בין היעדים האלה תתקצר מאוד. תחת אותו חזון, שהוא גם חלק מהתוכנית האסטרטגית, אנחנו רוצים לשדרג את שדה תעופה המקומי בשדה תימן, שיהיה יותר משוכלל וישמש לטיסות פנימיות. דבר נוסף שיקפיץ את הנגב וייתן לו דחיפה בלתי רגילה הוא שדה תעופה בין לאומי שני בנבטים.

"פה צריך ממש חזון. בשדה התעופה בנבטים יש את המסלולים הכי ארוכים במזרח התיכון. כבר בעוד שבוע הוא יכול להיות שדה תעופה אזרחי, במקביל להיותו שדה תעופה צבאי. אם המנהיגות שלנו תראה קצת השראה, קצת חזון, קצת מעוף ולא פחדנות, זה יעשה דברים מדהימים לנגב.

"בעיה נוספת היא שאנשים לא רוצים רק לחיות - הם רוצים שיהיה להם בשביל מה לחיות. אחד הדברים שאתה שומע, בעיקר מצעירים, הוא שהמבוגרים גם ככה יישארו בבאר שבע אבל לצעירים יש את היכולת לבחור. הם רוצים לחיות בעיר שבה, אחרי שחזרו מהעבודה, יש להם מה לעשות - הם רוצים תרבות ובילוי. נכון שיש בבאר שבע תיאטרון, סימפונייטה וקבוצת כדורגל. אלה דברים חשובים, אבל הם לא חזות הכל.


View Larger Map

"כאן החלטנו ללכת לפרויקט מחולל שינוי אמיתי. כל עוד אנחנו נמצאים פה בשלטון, בכל שנה התקציב המוקדש לפעילויות האלה יגדל ב-10%, אלא אם כן תהיה כאן קטסטרופה, ומתוך אחריות נצטרך לראות איך מהדקים את החגורה. חלק מחברי המועצה קוטלים ושוחטים אותי על זה, אבל באר שבע לא יכולה ללכת לישון בשמונה בערב".

האם התייעצת עם מנהיגים מקומיים, בעלי עסקים, ראשי האוניברסיטה ובית החולים, ראשי עמותות או אחרים לפני שהתחלת בתהליך גיבוש התוכנית האסטרטגית?

"התייעצתי עם כולם. לא עשינו סיעורי מוחות, אבל עשינו מסע של שיח. אדם אחד אומר לך להתמקד בסטודנטים, השני אומר שהצבא הוא ההזדמנות הגדולה, אחר אומר 'צריך למתג את שכונה ד' כשכונה של סטודנטים', והרביעי יגיד לך שהעיר העתיקה היא פנינה. שיתפנו גם חלק מבעלי העסקים כבר בשלב הראשון, אבל את רובם בהמשך. חשוב להראות להם משהו ביד. הם אנשים מאוד קונקרטיים.

"כולם יודעים שצריך לעשות משהו, אבל בסוף זו החלטה מנהיגותית. אתה כמוביל נושא באחריות. אתה יכול לחולל שינוי ועליך מוטלת המשימה לחבר את כולם. לבאר שבע היו ויש הרבה שותפים. מה שחשוב הוא שכולם ידברו באותה שפה. תוכנית אסטרטגית צריכה להגיע להרבה מאוד אנשים ולדבר ברעיון משותף אחד. שפה אחת. וזו לא שפת המסכנות. אנחנו רוצים להיות מובילים ולא מובלים".

ומה לגבי ראשי רשויות שכנות?

"עשיתי את זה במסגרת פורום ראשי הרשויות בנגב שהקמתי. עשינו יום מצגת על העיר ושם הם נחשפו לתוכנית. זה היה תשעה חודשים אחרי שנכנסתי לתפקיד".

האם למדת תוכניות של ערים אחרות, בישראל ובעולם?

"לא בדיוק. התרשמתי מאוד מביקור שעשיתי בעיר סן אנטוניו שבטקסס. יש בה אקלים דומה, אבל היא הצליחה לבנות תוכנית לטווח הארוך על בסיס ערוץ נחל שעובר בה".

איך התחלת לגלגל את התוכנית?

"ההחלטה על התוכנית התקבלה על ידי. לא הודעתי על כך בצורה רשמית. עשיתי את זה בשיחות. אני אמנם ראש עיר חדש, אבל אני מכיר את המנהיגות הבכירה. הבהרתי את כוונותי היטב, אבל עשיתי את זה בדרך של התייעצות ושיתוף. כשאתה משתף אנשים, פתאום כל אחד הופך להיות מחויב, מגויס ושגריר. פתאום הוא מדבר עם העובדים האחרים, עם הוועד. לשמחתי יש לי גם עזר מאוד גדול - מנכ"לית העירייה, אבישג אבטובי. היא בעירייה שני עשורים ומכירה היטב את המערכת".

לא נתקלת במתנגדים?

"היו כאלה שאמרו לי 'למה אתה צריך את זה?', שאנשים רוצים תוצאות מיידיות, שאני מציב רף גבוה מדי, שאהפוך לשק חבטות ושהתוכנית לא ישימה. אבל לא היו כאלה שהתנגדו באופן מוחלט. וברור למה - כי לא ייצאו טוב מזה".

אמרת קודם לכן שטרנר שיפר את מצבה הכספי של העירייה. יש לכם עדיין גירעון. זה לא הרתיע אותך?

"אמנם יש לנו עדיין גירעון של 135 מיליון שקל, אבל קיבלתי אותה מאוזנת - היא לא מפסידה כסף. זו הסיבה שהעזתי לעשות דברים שקודמי לא עשו, או אולי לא יכלו. בכל מקרה, הגירעון אינו בסדר העדיפויות המרכזי שלי. העירייה יכולה להתגלגל עם זה. המצב הכספי לא מטריד אותי".

האם ניסית לייצר תחושה של דחיפות?

"לא. לא יצרתי תחושה של דחיפות. תוכנית אסטרטגית חייבת לשדר סיפור הצלחה - כי לסיפור הצלחה נדבקים".

נחזור לגיבוש התוכנית. הקמת צוות היגוי?

"כן, בהחלט. הפורום כולל את סגני ראש העיר, את ראשי הסיעות ואת הפקידות הבכירה, ומדי פעם מצרפים אנשים רלוונטיים. אין ספק שתוכנית אסטרטגית מחייבת לקיחת אנשי מקצוע שיודעים ומכירים את התחום".

איך בחרתם יועצים חיצוניים?

"תהליך הבחירה בוצע באמצעות ועדת יועצים בראשותי. היו כמה הצעות, אבל בסוף החלטנו לבחור בפארטו הנדסה, שם אנחנו עובדים מול דורון לביא, שהוא אחד המייסדים. בחרנו בפארטו מכיוון שיש לחברה וללביא ניסיון משמעותי בגיבוש תוכניות למשרדי הממשלה - תקציבים, מקורות לתקציבים וחיבור למשרדי ממשלה. היתה לנו חשובה גם היכולת להתייעץ בזמן אמת".

מה היו השלבים?

"נכנסתי לתפקיד ב-2 בדצמבר 2008. עד פברואר הייתי מנוטרל בגלל המלחמה ובאפריל 2009 התחלנו לגלגל עם לביא את רעיון התוכנית. כחודש או חודש וחצי לאחר מכן התחלנו לעבוד על התוכנית. העבודה עליה נמשכה כשמונה חודשים".

ואחרי שהשלמתם את התוכנית, כל אחד יכול לראות אותה?

"כן, היא נמצאת באתר האינטרנט של העירייה".

צה"ל כמנוף צמיחה

היעד האופרטיבי של התוכנית הוא הטיפוס בדירוג האשכולות של הלמ"ס, והדרך שנבחרה כדי לממש את המטרה הזו עוברת דרך תשע תוכניות ביצוע: מרכז פיתוח עסקי ותעשייה, מרכז פיתוח יזמות עסקים קטנים ובינוניים, הקמה ושדרוג אזורי תעסוקה, הכוונה תכנונית, שיפור מערכת החינוך, שיפור איכות החיים, פיתוח קהילתי, שיפור תדמית העיר וחיזוק קשר הסטודנטים לעיר. לכל אחת מהתוכניות האלה הוגדרו יעדים כמותיים הניתנים למדידה ומעקב - כולם מדדי תפוקה, כלומר לא מדדי תשומות. המסמך המוצג באתר העירייה מתמקד בתוכנית הפרויקטים הרב-שנתית ואינו מכיל את התוכנית המלאה.

מי היו השותפים החשובים ביותר שלך בגיבוש התוכנית ובביצועה?

"כל משרדי הממשלה - משרד השיכון, מינהל מקרקעי ישראל, משרד החינוך, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה. אבל יותר מכל - אגף התקציבים באוצר. לאגף התקציבים אין הרי מוניטין של מי שמחלק תקציבים, אבל הראינו להם שאנחנו רציניים, בין השאר, על ידי זה שהעלינו את הארנונה לתושבים ב-5%, משהו שאין לו דוגמה ושלא קרה קודם בבאר שבע. שיתוף הפעולה אתם הוא ההפתעה הכי נעימה שהיתה יכולה להיות לעיר באר שבע".

שותף חשוב מאוד בפיתוחה העתידי של העיר נמנה גם הוא עם המגזר הציבורי. אבל אף שהוא יוצר גל עצום של הזדמנויות - כזה שערים אחרות לא זכו לו - ואף שההשפעה שלו על יעדי התוכנית תהיה עצומה, הוא לא מהווה חלק ממנה. דנילוביץ' גם לא מרבה להזכיר אותו. השותף הזה הוא צה"ל. לאורך השנים באר שבע נהנתה מהתנועה של חיילי צה"ל דרכה, ובוודאי ממיקומו של פיקוד הדרום בתוך העיר. אבל הפעם מה שיקרה הוא שצה"ל יעביר חלק ניכר מפעילותו לסביבות העיר, מה שיגרום להשפעה חיובית עצומה.

מדובר בפרויקטים ענקיים: הקמת עיר הבה"דים, העתקת אחד מבסיסי חיל האוויר לנבטים ומעבר שני אשכולות טכנולוגיים, שאחד מהם יתמקם בפארק ההיי-טק. הפרויקטים האלה יסייעו לצמיחתה של באר שבע גם בשלבי ההקמה וגם לאחר שיתחילו לפעול. הפרויקטים האלה יספקו לתוכנית רוח גבית משמעותית.

על אילו הישגים אתה יכול להצביע עד כה?

"חינוך. שם עשינו קפיצה: לפני 11 שנים שיעור הזכאים לבגרות היה 38% ועכשיו הוא כ-62%".

ועיכובים?

"בעיקר תעסוקה איכותית, שזה מתממשק עם הקמת פארק ההיי-טק".

אמרת שהמצב הכספי של העירייה לא מטריד אותך, אבל מן הסתם היית צריך לשנות סדרי עדיפויות, לא?

"כן. אחד הדברים שאמרתי לחברי באגף הרווחה הוא שאנחנו משנים אסטרטגיה. אנחנו עוברים לשימור - משמרים את הדברים הנפלאים שיש בעיר, אבל אין יותר השקעות ברווחה, אלא אם זה במסגרת התוכנית האסטרטגית.

"וזה הגיע לפסים קונקרטיים מאוד. בדיוני התקציב ל-2010 התברר שיש סעיף אחד שמשרת בסך הכל 600 משפחות ושעלותו כ-80 מיליון שקל, לעומת תקציב כולל של 900-930 מיליון שקל, ואז החלטנו שלא נוכל לומר 'כן' לכל דבר - רק למה שמתיישר עם התוכנית האסטרטגית.

"היו מקומות נוספים שבהם הנחישות שלנו נמדדה. בלי להזכיר שמות, היו שני תורמים שהסכימו לתת מיליון ומיליון וחצי דולר לשני פרויקטים שרק מנציחים פערים. אף שזה אפס תקציב בבינוי, אחר כך צריך לתחזק. אמרתי להם 'לא תודה'.

"היתה גם חברה שרצתה להקים עוד קול סנטר. מה זה קול סנטר? זה הרי עסק שמשלם שכר נמוך ואת הטובים הוא מקדם לעבוד במרכז. אז לא עזרנו להם למצוא את השטח שרצו ולא עזרנו להם עם הארנונה".

התוכנית הרי גם ארוכת טווח וגם שאפתנית. מה יהיו היעדים שאם לא יושגו תראה בה כישלון?

"אנחנו שואפים לשלמות, אבל יודעים שאין דבר כזה. יכול להיות שבשנה-שנתיים הראשונות זה יילך קצת יותר קשה. כישלון או הצלחה - את זה אוכל לומר רק בעוד עשר שנים, כי העסק לא ליניארי. גם אם נסיים את השנה הזו מבלי שהתקדמנו במקומות עבודה איכותיים, אי אפשר לומר שזה כישלון, מכיוון שזה יכול להיפתר עם הזמן, למשל, עם הקמת פארק ההיי-טק.

"התוכנית היא לעשר שנים, אבל גם עם בעוד שלוש או ארבע שנים נאריך אותה - זה יהיה בסדר. גם 65% מתוך 100% זה הרבה יותר טוב מכלום. ייתכן גם שיהיו תיקונים שנעשה. אולי יתברר שהיינו יומרניים מדי. מצד אחר, אולי בכלל נגדיל יעדים כי נגלה שלא היינו יומרניים מספיק".

 ראש מדינה קטנה - התפישה הניהולית האסטרטגית של רוביק דנילוביץ'

היתרון שלו: "עשר שנות ניסיון מוניציפלי לפני תפקיד ראש העיר"

מוטו: "לא רוצים שיעשו בשבילנו - נעשה בשביל עצמנו"

תפישה אזורית: "ראש העיר באר שבע הוא גם ראש עיר הנגב. זה כמו מדינה קטנה"

מחויבות ארוכת טווח: "עבורי ראשות העיר היא מפעל חיים. אני לא רוצה להגיע לכנסת או לממשלה"

על קודמו: "טרנר הביא את העיר למצב כלכלי שבו יכולתי לחלום חלומות ולקחת את העיר למקומות חדשים"

מסע הבחירות: "לא הבטחתי כלום. לא היה לי מצע. רק הבטחתי ששנה מיום כניסתי אגבש תוכנית עבודה לעיר"

פריפריה: "עד לסוף העשור אנחנו רוצים לבטל את המושג פריפריה"

יעדים מרכזיים: "אנחנו צריכים תעסוקה איכותית, שנהיה עיר מטרופולין ושיהיה בשביל מה לחיות"

השותפים המרכזיים: "יותר מכל - אגף התקציבים באוצר"

דיור: "אני לא מוכן לדירות 3 חדרים. אני רוצה דירות יוקרה. נילחם על הישארות האוכלוסיות החזקות"

התוכנית האסטרטגית לעיר: "התקבלה על ידי. לא הודעתי - העברתי את המסר. ואז, פתאום כל אחד נהפך למחויב"

הגיוס לתוכנית: "הבהרתי את כוונותי היטב, אבל עשיתי את זה בדרך של התייעצות"

על בעלי העסקים: "שיתפנו חלק מהם בתוכנית כבר בשלב הראשון. חשוב להראות להם משהו ביד"

רשויות שכנות: "שיתפנו אותם בפורום ראשי הרשויות בנגב. זה היה 9 חודשים אחרי שנבחרתי"

השראה: "בסן אנטוניו שבטקסס יש אקלים דומה, והיא בנתה תוכנית לטווח הארוך על בסיס נחל שעובר בה"

מצב כספי: "החזר החובות של העיר לא בסדר העדיפויות המרכזי שלי. העירייה יכולה להתגלגל עם זה"

דחיפות: "לא יצרתי תחושה של דחיפות. תוכנית אסטרטגית חייבת לשדר סיפור הצלחה, כי לסיפור הצלחה נדבקים"

צוות היגוי: "כולל את פורום הסגנים, ראשי הסיעות והפקידות הבכירה - ומדי פעם מצרפים אנשים רלוונטיים"

עמידה ביעדים: ייתכן שיש יעדים שהם יומרניים מדי. אבל גם 65% הצלחה זה הרבה יותר טוב מכלום"

מחיר: "אנו משמרים את הדברים הנפלאים שיש בעיר, אך נשקיע יותר ברווחה רק אם זה במסגרת התוכנית האסטרטגית" 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם