סוף סוף, סיכוי לדור ב' במשרד המבקר - מדורים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סוף סוף, סיכוי לדור ב' במשרד המבקר

תגובות

>> איש בשורה אני היום. לאחר שנים של ציפייה, יש תוצאות. הוועדה הציבורית שמינה מבקר המדינה לבחינת מבנה השכר של עובדים חדשים במשרד המבקר, הגישה את מסקנותיה וקבעה כללים חדשים בקשר לדור ב'.

הוועדה קבעה שעובדים חדשים שיתקבלו לעבודה במשרד (דור ב'), ייהנו מכל הסדרי השכר הקיימים (כולל קביעות כעבור שנתיים), למעט המלצות ועדת גלוברזון שלא יחולו עליהם במשך חמש שנים. אך החל מהשנה השישית ואילך יתווסף לשכרם סכום השווה ל-20% מסכום התוספת על פי גלוברזון, כך שלאחר חמש שנים נוספות הם יישרו קו ויזכו לתוספת המלאה על פי הוועדה.

אמנם אין כאן מעבר לדור ב' במלוא מובן המלה, כמו שנעשה למשל בבנק ישראל, שם עובדי דור ב' מרוויחים פחות מדור א' לכל אורך ימי עבודתם בבנק, אך יש כאן מעשה מסוים (קטן) של חיסכון בעלויות השכר, מין "בטן" לעשר שנים לכל עובד חדש.

נושא דור ב' מרחף באוויר כבר חמש שנים. עוד ב-2006 התחייב מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, לפעול לקיצוץ השכר של בכירי משרדו. ההתחייבות באה על רקע עימות חריף שפרץ בינו לבין נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, בנושא. אבל הלחץ הציבורי נמשך, עד שלפני כמה שנים אמר לינדנשטראוס שהוא יקים ועדה ציבורית לבדיקת "החלת דור ב' לעובדים חדשים". אלא שהקמת הוועדה התעכבה. היא הוקמה לבסוף רק ביולי 2009, בראשות השופט (בדימוס) אורי גורן, והגישה מסקנות לא מזמן.

הטיפול בשכר עובדי משרד המבקר חשוב כי במשך השנים נפתח פער גדול בין השכר במשרד לשכר הממוצע של שאר עובדי המדינה: פער של 63%. במשרד המבקר היו ב-2009 45 איש שהשתכרו יותר מ-35 אלף שקל בחודש, כלומר יותר משכרם של מנכ"ל משרד ממשלתי או חבר כנסת.

ועדת גורן אומרת בדו"ח העוסק בדור ב' ש"ראוי לשמר את מעמדו העצמאי והמקצועי של המשרד בדרך של העסקת עובדים בעלי רמה מקצועית גבוהה", ובשביל עובדים כאלה צריך לשלם. אך מצד שני, היא מסכימה ש"היתרון של הסכם דור ב' הוא שבמישור הציבורי, קביעת שכר התחלתי נמוך יותר מביאה לחיסכון לקופה הציבורית ולהרחקת ביקורת ציבורית על תנאי שכר מופרזים ומנקרי עיניים, כביכול". היא מוסיפה וכותבת ש"אין גם להתעלם מהלחץ הציבורי בעניין ריסון שכר גבוה במיוחד, לכאורה" - מה שמלמד כי אנשי הוועדה קוראים גם TheMarker.

שאלתי את אחד מחברי הוועדה האם אין כאן אחיזת עיניים, כי הרי עובד דור ב' יחזור למעמד של דור א' בתוך עשר שנים, והוא ענה שזה פתרון של שביל זהב בין הדרישות השונות וזו "פשרה הוגנת". לעומתו, חבר אחר בוועדה אומר שהוא התנגד לרעיון של דור ב' אפילו לעשר שנים, כי לדעתו, בשביל להשיג אנשים טובים צריך לשלם טוב.

העמדה של לינדנשטראוס, שנכח בחלק מישיבות הוועדה, היתה שצריך לעשות את מהלך דור ב', אך לא לבצע אותו באופן קיצוני, כדי שניתן יהיה להמשיך ולגייס עובדים טובים. וזה בעצם מה שקרה לבסוף.

הבעיה היא שמסקנות הוועדה אינן מיושמות בשטח. למשרד המבקר יש זמן. ועדי העובדים במשרד מתנגדים להנהגת דור ב', בטענה שהוא מנוגד להסכמים קיבוציים מחייבים, ולכן מנכ"ל המשרד, מוטי בסר, "עוסק בנושא באינטנסיביות, נפגש עם ועד העובדים ועם גורמים שונים, כדי לבחון היתכנות להפעלת דור ב'. הטיפול בנושא נמצא בעיצומו".

אז רק שלא ייקח עוד חמש שנים.

החבר של ביבי

ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא כיום על הגריל. מקורבים אליו מהעבר ששים לשתף פעולה עם התקשורת, לאחר שהושפלו ונפגעו. הם מחפשים נקמה. כך הגיעו גם המסמכים שמהם למדנו על נסיעות השחיתות (לכאורה) של נתניהו לחו"ל.

הנה סיפור על מקורב אחד שהיה אמור להתמנות לתפקיד בכיר. באוקטובר 2010, פורסם בקול גדול שרו"ח איזי תפוחי הוא המועמד של ראש הממשלה ושר האוצר לתפקיד נשיא הבונדס. תפוחי היה אמור להחליף את יהושע מצא. מדובר באיש עסקים ותיק שמתאים לתפקיד, בהנחה שצריך להמשיך ולקיים את הארגון.

דיברתי עם תפוחי ובירכתי אותו על קבלת התפקיד. אך תפוחי ענה: "שום דבר לא סגור עד שהוא סגור, שום דבר לא בטוח עד שהנהלת הבונדס מאשרת את המינוי".

בתחילת השנה, בכינוס השנתי של הבונדס בפלורידה, התכוון מצא לברך את יורשו מעל הבמה, אך דקות לפני שעלה לבמה נמסר לו שמוטב שישמיט את מילות הברכה לתפוחי. ואמנם, כמה שבועות לאחר מכן התברר שנתניהו מציע את התפקיד לשר יוסי פלד.

פלד נחשב לתומך של השר סילבן שלום, ונתניהו רצה להחליש את כוחו של שלום. לכן הציע לפלד את התפקיד. פלד מצדו רוצה את התפקיד, כי הוא מרגיש שהוא לא עושה הרבה בממשלה, וזה לא הכי רע לעשות קצת חיים בניו יורק.

אבל בינתייים גם פלד מתהלך כועס וזועף. כי הימים עוברים, וגם הוא לא מקבל את המינוי באופן רשמי. הסיפור מסתבך כי שטייניץ רוצה עדיין בתפוחי.

וכל זה קורה כי נתניהו לא יודע להחליט. הוא דוחה הכל לרגע האחרון, בלי לעשות חשבון למקורביו. אז מה הפלא שמסמכים מעניינים מגיעים לתקשורת?

הבן של חסן

ביום שלישי, 22 במארס, ב-8 בערב הגיע יוסי עם המשאית שלו לפתח נמל אשדוד. יוסי קיווה לסיים את הפריקה במהירות ולהגיע מוקדם יחסית הביתה. אבל כשהגיע לפתח הנמל, חשכו עיניו. הוא ראה שורה ארוכה של משאיות ומיד הבין שכבר לא יראה את בנו הקטן לפני שזה יילך לישון.

כעבור 10 דקות הבחין שהתור לא זז, ואז ניגש לבדוק. התברר לו ששער הנמל סגור ומסוגר עד חצות. אין יוצא ואין בא.

הסיבה לכך היתה מסיבת בר מצווה לבנו של יו"ר הוועד, אלון חסן. כולם היו מוזמנים לחגיגה שהתקיימה באולם שמחות באשקלון, כך שבנמל נשארה רק קבוצה קטנה של עובדים, למקרי חירום בלבד.

שערי הנמל נשארו סגורים ארבע שעות תמימות, עד חצות, כשהנהגים בחוץ משתגעים מרוב כעס. כך הלכו לאיבוד שעות עבודה יקרות של נהגים ומשאיות, כשגם פריקת האוניות והטענתן לא בוצעה. כי בנו של חסן חוגג בר מצווה.

זה אירוע שמתאים למדינת עולם שלישי. זה אירוע שבעקבותיו צריך לפטר את כל הנהלת הנמל. זה אירוע שמוכיח שוב שבנמל אשדוד שולטים העובדים ולא המנהלים.

וכל זה קורה שבע שנים לאחר שביבי נתניהו הכריז על הרפורמה הגדולה בנמלים. על הפרטה וייעול, ביזור ותחרות. תמורת ההסכמה ל"רפורמה" קיבלו העובדים תוספות שכר גבוהות. הם חילקו את התוספות אך את הרפורמה לא ביצעו. וכך הם ממשיכים לשלוט בנמלים, וכולנו משלמים את המחיר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#