המלצות משרד הביטחון: סנקציות כלכליות חריפות ויעדי גיוס של 7,000 חרדים בשנה בתוך עשור - כל כותרות היום - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המלצות משרד הביטחון: סנקציות כלכליות חריפות ויעדי גיוס של 7,000 חרדים בשנה בתוך עשור

ועדה של משרד הביטחון שמינה אביגדור ליברמן המליצה להטיל סנקציות כלכליות על ישיבות שלא יעמדו בשיעורי גיוס של יוצאיהן לצה"ל - שיוחרפו משנה לשנה ■ עוד המליצה הוועדה כי צעירים חרדים יוכלו להתגייס עד גיל 28

28תגובות
צעיר חרדי לאחר חיול בלשכת הגיוס
מוטי מילרוד

למגזר החרדי יוגדר יעד גיוס של 4,967 חרדים ב-2021 לצה"ל ולשירות הלאומי, שיצמח בכ8% בשנה בשלוש השנים הראשונות לחוק ואחר כך ימשיך לצמוח בשיעורים פחותים עד ליעד של 6,844 חרדים בצבא ב-2027 וזאת בזמן שנכון להיום גויסו לצהל בשנת 2017 כ-3000 חרדים בלבד - ועוד 530 לשירות הלאומי - כך עולה מהמלצות הוועדה לבחינת גיוס בני הציבור החרדי, אותן הציג בתחילת השבוע שר הביטחון, אביגדור ליברמן, לראש הממשלה, בנימין נתניהו. לפי ההמלצות - שעדיין לא הוצגו בפני חברי הממשלה - יעדי השירות לאחר עשר השנים הראשונות ייקבעו בהתאם לגידול השנתונים בציבור החרדי.

הוועדה, בה ישבו היועץ המשפטי למשרד הביטחון, הפרקליט הצבאי הראשי והרב הצבאי הראשי, ממליצה כי החל מהשנה השלישית לחקיקת חוק הגיוס – יחלו ישיבות ששיעור השירות בפועל של בוגריהן נופל מ-95% מיעד הגיוס השנתי להיקנס בהורדת שיעור התמיכות אותן הן יקבלו מהממשלה.

הסנקציות הכלכליות האלה יגברו במידה והיעדים לא יושגו במשך כמה שנים רצופות. בשנה השלישית והרביעית שלאחר התיקון לחוק, תצומצם התמיכה בישיבות בשיעור זהה לשיעור שבו הן לא עמדו ביעד. כך, לדוגמה, אם שיעור השירות בישיבה נופל ב-8% מיעד השירות לאותה שנה, יצומצמו התמיכות ב-8% בהתאם.

בשנה החמישית והשישית תצומצם התמיכה בשיעור כפול מאחוז האי-עמידה ביעד. כך, אם שיעור השירות בפועל נופל ב-8% מיעד השירות לאותה שנה, יצומצמו התמיכות ב-16%. בהתאם, בשנה השביעית והשמינית לתיקון החוק תצומצם התמיכה בשיעור של פי שלושה מאחוז האי-עמידה ביעד. בשנה התשיעית והעשירית תצומצם התמיכה בשיעור של פי ארבעה מאחוז האי-עמידה ביעד.

במידה ולאחר שנה או יותר בה צומצם היקף התמיכה הושג יעד השירות לאותה שנה, יחזרו שיעורי התמיכות למצב שהיה קיים לפני הצמצום.

בנוגע לגיל הפטור - הגיל בו חרדי שבוחר ללמוד במקום להתגייס יכול להיכנס לשוק העבודה – הרי שלפי הוועדה גיל הפטור הנוכחי (24) מאזן נכונה בין השאיפה לאפשר לציבור החרדי להשתלב בשוק התעסוקה, ובין הצורך לשמור על השוויון בין יוצאי צבא המשתחררים משירות חובה בגיל 20-21 לבין אלה הדוחים את השירות בעילת תורתם אומנתם.

עם זאת הוועדה המליצה כי תינתן האפשרות לציבור החרדי לשרת הן בשירות צבאי והן בשירות לאומי עד גיל 28.

ביקורת בקואליציה והאופוזיציה על ההמלצות

הוועדה ממליצה גם על הוספת מסלולי שירות מותאמים לציבור החרדי,ותכניות לימוד במסגרת השירות שיקדמו השתלבות בתעסוקה, עיגון בחקיקה של תגמולים לכלל המשרתים ובחינה של הרחבת הצעדים מנהליים המושתים על משתמטים.

הוועדה ממליצה גם כי צעירים אשר התחנכו בציבור החרדי ופרשו מאורח חיים זה, בין גיל 14 לגיל 18 יוכלו אם יבחרו בכך, להשתלב במסלול תורתו אמנותו ולדחות את שירותם. זאת מתוך הנחה כי, האתגר בגיוסם לשירות צבאי דומה לזה של כל צעיר חרדי אחר.

הוועדה גם המליצה על העלאת דמי הקיום של המשרתים שירות מלא, ומימון מטעם המדינה של לימודי תואר ראשון לכלל מסיימי השירות הצבאי המלא.

באופוזיציה נמתחה אתמול ביקורת על ההמלצות בזמן שבקרב המפלגות החרדיות בקואליציה אותתו כי הם לא יסכימו לכל מהלך שיחייב את תלמידי הישיבות להתגייס .

יו"ר ש"ס אריה דרעי אמר כי יביא את ההמלצות לעיון חברי מועצת חכמי התורה. "סיעת ש״ס רואה בלימוד התורה ערך עליון בעם ישראל ותעמוד בתוקף שכל לומד תורה יוכל להמשיך לשקוד על תלמודו ללא הפרעה וללא כל מגבלה. סיעת ש"ס מביעה מורת רוח על הניסיון להעניש את לומדי התורה על ידי הפחתת תקציבי המוסדות. לא ניתן יד לכל פגיעה במעמדם של בני הישיבות", אמר דרעי.

ח"כ עומר בר לב מהמחנה הציוני אמר אתמול בתגובה להמלצות כי "החדשות הרעות בהמלצות הן בכך שחרדים שיפרשו מאורח החיים החרדי בגיל 18-14 יוכלו, אחרי 4 שנים בהן הם הפסיקו לממש את עקרון תורתו אומנותו - לא להתגייס. מצד שני ההמלצה למימון תואר אקדמי מלא למי שסיים שירות מלא היא המלצה חיובית. אבל אם להיות מציאותיים יש סכנה שדווקא ההמלצות החיוביות הן אלו שלא יתממשו".

היתרון של ההמלצות הנוכחיות על חקיקת השוויון בנטל נמצא בכך שבחקיקת השוויון בנטל היו סנקציות פליליות - בזמן שלא ריאלי להתמודד עם ההשתמטות מצהל באמצעות השלכת אנשים לכלא. עוד בעיה בהמלצות היא היעדים שהוא מציב להגדלת השירות בשירות הלאומי בזמן שניסיון השנים האחרונות הראה שהנסיון לעודד שירות לאומי נכשל - כפי שראינו במסגרת הנסיונות הנרחבים שנעשו להגדיל אותו במסגרת חקיקת השוויון בנטל. במכון הלאומי לדמוקרטיה בירכו אתמול את משרד הביטחון על מתווה הגיוס אך הזהירו כי ספק רב אם המתווה יאפשר למנוע בטווח הרחוק את התפרקותו של מודל צבא העם.

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר כי "מדובר בפשרה פוליטית, שיש לקוות שתגדיל את גיוס החרדים לצבא, אך לא מדובר בחוק עם שיניים".

פלסנר הוסיף, כי "יש להעביר את המתווה אך ורק כהוראת שעה לתקופה מוגבלת של חמש שנים, כך שאם לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס, ניתן יהיה להסיק מסקנות ולתקנו. שיעורי הגיוס הנמוכים בקרב הגברים החרדים, הם הגורם העיקרי לירידה המתמשכת במימוש חובת השירות בקרב אזרחי ישראל חייבי הגיוס. התעצמות מגמות אלו, עלולה לפורר בטווח הרחוק את מודל צבא העם ולסכן את ביטחון המדינה. יש למצות את המאמצים בכדי שהמתווה הנוכחי יעמוד במבחן המציאות, ובמקביל לחשוב כיצד מעניקים תגמול הולם למשרתים בצה"ל שיהווה גם תמריץ למימוש שירות משמעותי בקרב כלל המגזרים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#