"טיפול פסיכולוגי יכול להוציא מהאדם את הצורך במשכורת עתק" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"טיפול פסיכולוגי יכול להוציא מהאדם את הצורך במשכורת עתק"

מה חושבים פרופסור, פסיכולוג, רואת חשבון, דיקרטור ומשקיע מוסדי על סוגיית שכר הבכירים?

9תגובות

הדירקרטור / אמיר ברנע

מדוע הדירקטוריון בחברות הציבוריות אינו מגביל את שכר הבכירים?

>> אמיר ברנע: "המנכ"ל צובר הרבה ידע על הארגון ועל האסטרטגיה שלו. אם הוא יעבור למתחרים, גם אם הוא לא ישתמש בידע שלו באופן גס, התחרותיות של שני הארגונים תיפגע. לכן הדירקטוריון מבטיח למנכ"ל תגמול לטווח ארוך, על מנת לייקר עבורו את עלות המעבר מחברה לחברה, למשל על ידי מתן אופציות לטווח ארוך".

ברנע, לשעבר פרופ' למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב ומי שכיהן בשורה של תפקידים בכירים במשק הישראלי, אינו מרוצה משכר הבכירים בחברות הציבוריות. אבל הוא מתקשה למצוא פתרונות לתופעה, ומתרעם על העיוותים שיוצרת השפה החשבונאית בהצגת השכר.

פרופ' אמיר ברנע
עופר וקנין

מה אתה חושב על רמות השכר של מנהלים בחברות הציבוריות?

"בעיני זה צורם. אני קורא את המספרים בנוגע לשכר הבכירים ויש פה הגזמה. גם אם 2010 היתה שנה רווחית, הרי שבקנה מידה ישראלי מדובר על רמות שכר יוצאות דופן. רמות השכר יוצרות אבסורד באופן יחסי לשכר שמקבל פרופסור באוניברסיטה או שכר של רופא".

איך הגענו למצב ששכר הבכירים מרקיע שחקים?

"יכול להיות שבאופן פרדוקסלי, דווקא הפרסום בתקשורת לגבי שכר הבכירים הוא שתידלק את העלייה בשכר".

יש סיבות נוספות לכך שהדירקטוריון בחברות הציבוריות לא מגביל את שכר הבכירים?

"צריך להסתכל על כך במבט רוחבי - חברות לא יכולות להציע למנהלים שכר נמוך בהשוואה למתחרות שלהן, מכיוון שאז המנהלים המוכשרים לא יישארו בה או יבואו אליה. אם מקובל לשלם למנכ"ל בכיר 4 מיליון שקל בשנה, לא ניתן להציע לו פחות. הדירקטוריון יהסס מאוד להיות הראשון שיוריד את השכר וליצור אווירה כזו מול המנכ"ל".

זה בעצם מעגל קסם שלא ניתן לעצור?

"הקימו את ועדת נאמן לבחינת שכר הבכירים, אך גם הם לא הצליחו למצוא נוסחה מוצלחת. לא ניתן להגביל את שכר הבכירים דרך החוק. גם אם יחוקקו הגבלות - השוק ימצא דרכים לעקוף אותן. למשל הקמת חברת ניהול פרטית שלא תהיה כפופה להגבלות על חברות ציבוריות, וכל מיני קומבינות אחרות. אני לא מכיר פתרון זמין לצאת מהמסגרת הזו. אם המחוקק יתערב באופן דורסני - לך תדע לאיפה זה יגיע. יתרה מכך, למה להגביל את שכר הבכירים רק בחברה ציבורית ולא בחברה פרטית? אני נגד הצעות פופוליסטיות כמו הגבלת שכר המנהל לפי 50 משכר עובד בחברה - יש דרכים רבות לעקוף את זה. אולי ניתן להקטין את התגמול דרך מס הכנסה".

אבל אז יטענו שהמנהלים הבכירים יעזבו את הארץ בשל הפגיעה בשכר הבכירים.

"המנהלים לא יעזבו. אבל כן חשוב לומר שהשיטה החשבונאית להצגת השכר יוצרת עיוותים. איך מתרגמים בונוסים, אופציות, מענק הסתגלות. יש קושי לתרגם חוזה לטווח ארוך בשיטה החשבונאית".

ערן אזרן

המוסדי / מיקי צבייר

למה אין כללי הצבעה באסיפת בעלי מניות?

>> מיקי צבייר: "אין ספק שישנה כיום בעיה ברמות השכר. אני לא מבין למה אם בעלי שליטה רוצים לתת למנהלים או לעצמם מענק הוני זה צריך לבוא על חשבון בעלי המניות מקרב הציבור. שיתנו את המענק על חשבון חלקם של בעלי השליטה". צבייר מכהן כיו"ר איגוד קרנות הנאמנות בישראל.

טואג אייל

למה אתם כאיגוד לא קובעים כללים למנהלי קרנות הנאמנות איך להצביע באסיפות בעלי מניות המאשרות את שכר הבכירים?

"זה נושא שיש בו תחרות בין הגופים המוסדיים ואי אפשר לתאם בו את הפעילות שלהם. אין דעה אחידה ולכל גוף יש מדיניות נפרדת לנושא".

כל גוף כשלעצמו נלחם בזה?

"הם פועלים, אבל לא מספיק. המעורבות של הגופים המוסדיים כיום היא רק דרך האסיפות הכלליות. אבל זו דרך לא קלה. ברוב הפעמים ההחלטה מתקבלת על ידי בעל השליטה - שיש לו רוב באסיפות. כשרוצים לאשר שכר לבעל השליטה עצמו, ניתן לראות שלמוסדיים יש יותר כוח. כי אז לא סופרים את קולות בעלי העניין וצריך שליש ממניות הציבור כדי לאשר את השכר. הכוח של המוסדיים אף יגדל בעתיד, ולאישור עסקות כאלה יהיה צורך ברוב של מחצית ממניות הציבור".

מה אפשר לעשות כדי שהמוסדיים יוכלו להיות מעורבים יותר באישור שכר הבכירים בחברות הציבוריות?

"רגולטור יכול להנחות את הדירקטוריונים בחברות על איזו עבודה מקדימה צריכה להיעשות לפני אישור חבילות השכר לבכירים. אם כל דירקטוריון יעשה עבודה מקיפה על השכר הנהוג בקרב הבכירים בתחום הפעיל ויקבע קריטריונים לתגמול, הלמוסדיים יוכלו לטעון טענות נגד שכר לא סביר ולהחליט כיצד להצביע.

"כל דירקטוריון צריך לקבוע תקרות וקריטריונים למענק הכספי וגם למענק ההוני - שמהווה כיום את עיקר הבעיה. צריך לפרוש את המענקים על יותר שנים - שלוש שנים ויותר - ושיהיה קשר בין התגמול לרווחיות ולביצועים על פני זמן רב. אני חושב שהבחינה של התגמול צריכה להיעשות על כל החבילה ולא על כל מרכיב בנפרד".

האם העובדה שרוב הגופים המוסדיים עצמם נשלטים על ידי חברות ציבוריות, שלהן אינטרסים עם חברות ציבוריות אחרות, לא מפריעה למוסדיים להצביע לטובת הציבור?

"בתקופה שבה אני הייתי בתפקיד פעיל בענף, לא היו אינטרסים וכל ההחלטות היו טהורות. גם כיום יש תשקיף לכל קרן נאמנות שבו מפרטת הקרן איך היא תצביע בנושאי שכר בכירים. חלק מהקרנות מתקשרות עם גופים חיצוניים שמצביעים במקומם, כך שלאינטרסים אין יותר מדי מקום".

נועם בר

רואת החשבון / עליזה שרון

האם יש קשר בין הביצועים לשכר המנהלים?

>> עליזה שרון: "לא ראיתי מצב שבו הפרמטרים שנבדקו והתוצאות לא הצדיקו את שכר המנהלים. בשתי חברות שבדקתי ראינו מצב שבו השכר היה גבוה מהמקובל בענף ולא היה מידתי. אמרנו את זה לבעלי המניות והם שמעו בקולנו והורידו את השכר. מרבית הבעלים של החברות הציבוריות לא רוצים לשלם שכר גבוה מדי למנהל שלהם.

"הדיון הציבורי בעניין שכר הבכירים מתחסד. חלק מהגורמים לריכוזיות במשק הם אנשים שבעשר אצבעות בנו את החברות שלהן. האנשים האלה לא עשו זאת לבד - הם הגיעו לאן שהגיעו בזכות מנהלים טובים שהעסיקו. ומנהלים טובים עולים כסף". משרדה של רו"ח שרון, מבכירי רואי החשבון בישראל, מתמחה בין השאר בכתיבת חוות דעת לעניין שכר המנהלים עבור החברות הגדולות במשק.

"קח את חמישה הטייקונים המובילים כיום - הם לקחו את המנהלים הכי טובים וכך הגיעו לאן שהגיעו. אף אחד לא יכול לצמוח לבד. כל יזם צומח בזכות המנהלים שלו. יש איזון הדדי בין היזם למנהלים: הוא לוקח את הסיכון והם עוזרים לו להגיע לאן שהוא שואף להגיע. זו שותפות", מוסיפה שרון.

גיא רייביץ

מה בודקים בעריכת חוות דעת בנוגע לשכר הבכירים?

"בודקים פנימה והחוצה. קודם כל אנו בודקים מי זו החברה - מה האיתנות הפיננסית שלה, מה מבנה הבעלות, מה המאזן שלה, מה מחזור המכירות, כמה היא מרוויחה וכמה דיבידנדים היא מחלקת לבעלי המניות שלה. כמו כן אנו בודקים באיזה ענף החברה פועלת ומהו השכר המקובל בענף. שכר הבכירים נקבע בשאיפה להשיג שתי מטרות: לשמר מנהל טוב בחברה לפחות לכמה שנים, ושהחברה תצמח במחזורים וברווחיות, ותגדיל את תרומתה לבעלי המניות בדיבידנדים ובעליית שווי המניות".

האם שיעור אחזקות ציבור גבוה בחברה לא מקל על בעל השליטה לחלק שכר גבוה?

"שיעור אחזקות הציבור לא מהווה שיקול בקביעת השכר של המנהלים. הייתי מצפה שהתוצאה תהיה הפוכה בדיוק - ככל שחלק גדול יותר מהחברה שייך לבעל השליטה, כך הוא ירצה שהיא תצמח יותר ולכן הוא יהיה מוכן לשלם יותר למנהליה".

רם עוזרי

הפרופסור / חיים לוי

איך עשוי שכר הבכירים להשפיע על הציבור?

>> חיים לוי: "כעס על האי שוויון וחלוקת השכר יכול לחולל הפיכה בישראל, אבל הבעיה היא שלא ניתן להסביר מרי אזרחי - אי אפשר לצפות מתי הוא יתחולל ומה יהיה 'הקש האחרון' שיגרום לו לקרות. בלוב למשל היו אלה מחירי המזון שהובילו בסופו של דבר להפיכה". לוי הוא דיקאן הפקולטה למינהל עסקים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן.

מה דעתך על ועדת נאמן?

"המלצות הוועדה הן אמירות סתומות. חברי הוועדה המליצו לחזק את הדירקטורים. בכל מקרה, להערכתי, ראש הממשלה בנימין נתניהו הבין כי החלטת נאמן לא מועילה לו מאחר שזה יתבטא במנדטים. הוא הקפיא זאת בינתיים, ואיני צופה כי יעביר את ההחלטה".

שליט אריאל

היכן טמונה הבעיה המרכזית?

"המבנה של הדירקטורים בחברות הציבוריות רקוב. הם שפוטים של בעלי השליטה, מריונטות. הם אמורים להיות נציגי הציבור, אך בפועל מי שממנה אותם הם בעלי השליטה, ועל אף שצריך את אישור רשות ני"ע או מבקר הבנקים, בעלי השליטה הם שבוחרים בפועל את המועמד לתפקיד. גם העובדה שמשרת הדירקטורים היא לשלוש שנים היא בעוכרי העניין. עם סיום כהונתו, הדירקטור 'נשפט' על ידי בעלי השליטה. אם היה 'ילד טוב', הוא יזכה להארכה, ואם לא, ייתכן שלא יתקבל לכהן בחברות אחרות".

מה החלופה?

"אפשר לכפות ועדה שאינה תלויה באף גורם, למשל ועדה המורכבת משופטים בדימוס שתקבע מי יהיו הדח"צים. אפשר להתחיל רק בחברות בעלות הון מסוים, או חברות הנמצאות בת"א 25 ות"א 100".

ומה לגבי גובה שכר הבכירים?

"יש לשים חסם עליון לשכר. אם מסיבה כלשהי בעלי העניין מעוניינים להעלות את שכר הבכירים - הם ייאלצו להשלים את הסכום מכיסם. השאלה היא אם ראוי לתת למנכ"ל בונוס שמן במקרה שכל הבורסה עלתה ב-30% והחברה שלו עלתה ב-25%. בחו"ל כיום, כשמחשבים בונוסים של בכירים, מצמידים את ביצועי החברה ל-500 S&P. גם בישראל ניתן להצמיד למדד הענפי שבו פועלת החברה. המדד לבונוסים צריך להיות מנוכה מהשפעות לא קשורות".

יעל פטר

הפסיכולוג / דורי לוי

פסיכולוג יכול לטפל בבעיית שכר הבכירים?

>> דורי לוי, פסיכולוג קליני ומטפל זוגי: "השכר הגבוה שמקבלים בכירים בחברות ציבוריות מעורר קנאה חזקה מאוד אצל אנשים שחווים את חוסר, והכעסים הללו מצטברים ומובילים לפעמים לדיכאון. זה תמיד היה ככה. גם הבכירים עצמם חווים תהליך של ניתוק - מי שמרוויח כל כך הרבה חי בתחושה שהכל מגיע לו כי הוא עובד קשה ומוכשר, ואילו המסכנים הם עצלנים שלא מוכנים ללכת לעבוד ולהוציא את עצמם ממעגל העוני".

ממה נובע הצורך של הבכירים להגיע לרמות שכר כאלה?

"ברור שיש משהו חומרני ברמות השכר האלה, אבל כמו אצל כל בני האדם, יש מערכת תגמול שעובדת על האני הגרנדיוזי. זו תחושה של מגיע לי, אני גדול ואני מוצלח. כולנו אוהבים להיות מתוגמלים, ואם לא שמים לנו גבולות אז למה לא. במקרה של שכר הבכירים זה מרגיז ומעצבן מאוד, אבל הם מרגישים שזה ניתן להם ביושר ובכבוד, כי הרי הכל חוקי והם לא גנבו".

אפשר לטפל בצורך הזה באמצעות טיפול פסיכולוגי?

"אפשר להוציא מהאדם את הצורך הזה באמצעות טיפול כמו שעובדים על יצרים אחרים. עם זאת, הכבוד והממון פונים ליצרים הכי חזקים של האדם, יותר מסקס. אנשים מוכנים למות כדי שהכבוד שלהם לא יילך לאיבוד. לכן הדרך היחידה לטפל בזה היא באמצעות חקיקה".

טיפלת במנהלים כאלה?

"אני עובד עם מנהלים, אפילו בכירים מאוד, ויש ביניהם אנשים עם מצפון. הם מבינים שהם מרוויחים די הרבה ויש להם הכל, אבל גם שהם צריכים לתת משהו לחברה - לא בגלל שאמרו להם, אלא משום שהם מרגישים חוסר ורוצים שינוי. אני עובד אתם על איך לעשות את השינוי, כי זה גורר הרבה פחדים".

אתה מרגיש קצת החמצה כשאתה משווה את השכר שלך לשלהם?

"יש ימים שאני מרגיש טוב בקליניקה, ויש ימים שאני מקלל את הרגע שבו לא הלכתי ללמוד מינהל עסקים. זה תלוי עד כמה אני מצליח למצוא את היצירתיות בעבודה שלי. כשאני מגיע בעבודה למקומות מעניינים הכסף נעשה שולי. אבל לפעמים, גם אם התגמול מספיק לי כיום, אני רוצה יותר ומוטרד מזה".

נתי טוקר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#