צה"ל, מסים או טייקונים - מה מכביד על כלכלת ישראל? - Markerweek - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צה"ל, מסים או טייקונים - מה מכביד על כלכלת ישראל?

16תגובות

אם קראתם את כל הכתבות עד לכאן, או אפילו את חלקן, בוודאי הגעתם למסקנה שקשה לחיות בישראל. קשה - אם אתם זוג צעיר שמבקש לרכוש דירה; קשה - אם אתם בעלי חלום להקים עסק עצמאי; קשה - גם אם אתם רוצים לקנות משחת שיניים מתוצרת בריטניה. באופן כללי, קשה פה יותר. יש לעניין הזה, כמובן, הרבה מאוד השלכות מורליות ("קשה" הוא עניין מורלי), חברתיות (לאלה שיש, היש שלהם נראה משמעותי בהרבה; ולאלה שאין, האין שלהם נראה תהום עמוקה הרבה יותר) ואחרות לרוב ("בריחת המוחות", "מצב מערכת החינוך", "מצב הנוער").

במשך מספר שנים בלתי מבוטל מנסה ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, להתיר את הקשר בין מצבה המדיני והביטחוני של ישראלי, סדרי העדיפויות הלאומיים שלה ובחירותיה האסטרטגיות לבין מצבה הכלכלי - והנגזרות ממצב זה. בהתחשב בעובדה שישראל שרדה באופן לא רע את המשבר העולמי האחרון; נוסף על העובדה שלמרות הקיפאון המדיני המשתק; למרות היותנו חברים במועדון הפסיכי של המזרח התיכון; וחרף העובדה שאין כמעט אזרח בישראל שלא נקלע אחת לשבוע לשיחה שכותרתה היא "מתי הכל יתפרק פה" - ועדיין, הכלכלה הישראלית איתנה למדי, המשק הישראלי שוקק חיים והצרכן הישראלי מהמעמד הבינוני חי בתחושת שפע מתמדת - יש אפשרות לא רעה שמר נתניהו צודק.

יש אפשרות שבאמת אפשר לנתק כלכלה ממצב מדיני. שאין כל קשר למידת נכונותם של גויים להשקיע בישראל כשטילי גראד מתעופפים מעבר הרשות הפלסטינית לכאן, וכשממול מאכנים מטוסי צה"ל את כוונות הנשק שלהם על מטרות בעזה. אפשר גם שהעובדה שחרם תרבותי בלתי מבוטל הוא מנת חלקה של המדינה הזאת, כמו גם חרם אקדמי של ממש, לא משפיעה בכלום על הכלכלה המקומית. אפשר לחשוב: אז רוג'ר ווטרס דיבר קצת סרה במדיניות ממשלת ישראל. עוד אנטישמי וגו'.

אפשר גם שהעובדה שצה"ל הוא הגורם התאוותן והרעבתן ביותר לכספי משלם המסים; לצד העובדה שציבור שלם (שבחלקו הגדול אינו יצרני) ממומן מכספי משלם מסים בשל הסדרים קואליציוניים וחקיקה חברתית מעוותת; אפשר גם שהעובדה שסדר העדיפויות הלאומי מוטה אג'נדות אידיאולוגיות ופוליטיות ולרוב לא חברתיות; אפשר גם שהעובדה שהקפיטליזם הטייקוני החדש העביר את ישראל לשליטתן של כמה משפחות - אפשר שכל אלה אינם משפיעים כלל על מצבה הכלכלי של ישראל. יכול להיות שאפשר לנהל משק בריא, איתן, יציב ותקין - גם בהינתן כל הלאקונות הקשות האלה.

אבל אפשר גם שמדובר באשליה, במקסם שווא; בשכבה של נייר דבק דק ושקוף שמדביקה פה אינספור חלקים שאיבדו זה מכבר את האגד המחבר ביניהם. אפשר שכל זה אינו אלא הוכחה לכך שמראית עין היא עניין שאנו בישראל מצטיינים באחיזה בו, מהסיבה שהוא משרת אינטרסים פתולוגיים לאומיים שלנו (הדחקה לצורך דחייה של התמודדות בלתי נמנעת עם סוגיות ליבה שאף ראש ממשלה בישראל אינו אמיץ דיו כדי להידרש להן). אפשר - וזו תפישתי - שכל חזון התעתועים הזה של "חוסנה של ישראל" אינו אלא שכבת צלופן שמסתירה התפוררות מושלמת, ריקבון מוחץ ותהליך שסופו המובטח הוא קריסה ומוות.

אפשר שזה פחות פופולרי מהרצוי לכתוב לעיניו של הקורא הישראלי שמתקיים בגן העדן הזה של השוטים כבר כמה עשורים, מתוך תחושה שלעולם חוסן. אבל בדרך שבה קרסה חומת הברזל, בדרך שבה יום אחד הודבר שלטון מובארק במצרים, יום אחד ייווצר האפקט הפיסיקלי שיביא לקריסת שלדת השקר הזאת של "חוסנה הלאומי של מדינת ישראל". אבל עד אז, נמשיך להתהלך מסביב לשאלות היסוד של קיומנו כאומה כאן ונאמין בכל לבנו כי אפשר להמשיך כך עד אחרית הימים וכי אנחנו מרחק פעולה צבאית אחת מוצלחת של צה"ל מפתרון כל בעיותינו.

תמשיכו לחלום. בקרוב היקיצה. והיא תהיה פראית.

וקטנה לסיום

והשחקן ג'ון וויין אמר: "חלומות הם בחינם, אשליות הן ביוקר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#