תעודת אמצע לממשלה: הישגים יש - חסרים מנהיגות וחזון - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תעודת אמצע לממשלה: הישגים יש - חסרים מנהיגות וחזון

למרות העברת התקציב הדו שנתי וחוק ששינסקי, מתעורר ספק איך יירשם בנימין נתניהו בדפי ההיסטוריה על רקע הזיגזוגים הרבים; פרויקט מיוחד

5תגובות

בנימין נתניהו כבר כיהן כראש ממשלה ב-1996-1999. הכהונה ההיא הסתיימה באקורדים צורמים, ובתבוסה מהדהדת בבחירות לאהוד ברק. בעקבות אותה תבוסה רווחה הדעה כי נתניהו יצא למדבר הפוליטי, ממנו הוא אינו מתכוון לשוב ("בואי שרה, הולכים"). ואולם, נתניהו הפתיע עם התאוששות כשר אוצר מוצלח מאוד ב-2003-2005. התאוששותו כשר אוצר סללה את דרכו חזרה לראשות הממשלה ב-2009, עשור בדיוק לאחר התבוסה הצורבת שנחל.

הדעת נותנת כי ראשי ממשלה, בכהונה שנייה, הם ראשי ממשלה מצליחים ומוצלחים יותר. הניסיון שצברו תורם את שלו, וכך גם ה"שאיפה להיסטוריה". מי שכבר היה פעם אחת ראש ממשלה אינו אמור יותר להתרגש מעצם הכהונה הרמה, אלא אמור לשאוף "להשאיר חותם". משמע, לבצע מהלכים נועזים ופורצי דרך, שלא יחרטו את שמו סתם כראש ממשלה, אלא כראש ממשלה שהשפיע על מהלך ההיסטוריה.

האם מישהו מזהה תעוזה כלשהי במדיניות שמנהל נתניהו כראש הממשלה בשנתיים האחרונות? בתחום המדיני מצטייר נתניהו כמי שקופא על השמרים, וכמי שהאסטרטגיה העיקרית שלו היא אסטרטגיית הישרדות עד תום הקדנציה. ומה עם התחום הכלכלי?

מבחינות רבות נתניהו הוא שיפור מרענן ביחס לשני קודמיו, אהוד אולמרט ואריאל שרון. למרות התחקיר על נסיעותיו לחו"ל על חשבון נדבנים, נתניהו מתנהל בצורה תקינה בהרבה משניהם. על אף הנהנתנות, אי אפשר לחשוד בנתניהו שהוא מושחת. הוא לא.

דניאל בר און

אבל עם כל השמחה על כך שנגאלנו מהיסורים שהשיתו עלינו ראשי ממשלה מושחתים, יושר ויושרה אינם חזות הכל. יושר ויושרה הם תנאי הכרחי לכהונה מוצלחת כראש ממשלה, אבל הם אינם תנאי מספיק. צריך גם יכולת ניהול, יכולת הכרעה, יכולת להוביל מדיניות - גם אם היא לא פופולרית, ומחייבת קבלת החלטות קשות. נתניהו, לצערנו, חלש בכל אלה.

השילוב המופלא שאיפשר לנתניהו להוביל את ישראל מחוץ למשבר הכלכלי של 2003 - חזון כלכלי אישי וחד, פקידות מקצועית באוצר שדחפה לקבל החלטות קשות, ראש הממשלה אריאל שרון שהיה תקיף ואיפשר את ישום החלטות - לא חוזר על עצמו כשנתניהו צריך להוביל את המהלכים לבדו. לנתניהו אין את העוצמה שהיתה לשרון, גם לא את הקואליציה הרחבה שהיתה אז, ובלעדיהם הוא מגמגם, מהסס ומתקשה לקבל החלטות.

מה הם קווי המדיניות הכלכליים של ממשלת נתניהו הנוכחית? ככל שנתאמץ לחפש, לא נצליח כנראה לשרטט יותר משניים. האחד, רפורמה נחוצה בתכנון ובבנייה - מהלך חשוב מאוד, אלא שבינתיים הוא נתקל בקשיים בכנסת. השני, המשך הפחתת מס הכנסה ומס חברות - מהלך שנוי מאוד במחלוקת, שגם האוצר וגם בנק ישראל מתנגדים לו. רק אתמול כתב נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, במסגרת הדו"ח השנתי של הבנק, כי ישראל לא תוכל להגיע ליעד החוב תוצר שהציבה לעצמה (60% חוב ביחס לתוצר ב-2020) אם היא תדבק בהמשך הפחתות המסים. זוהי המחשה לעד כמה רעה דעתו של הבנק המרכזי על מדיניות המסים שמוביל נתניהו.

פרט לשני אלה, קשה מאוד לסמן מדיניות כלכלית ברורה של ממשלת נתניהו. הפרטת הנמלים, מהלך שנולד בתקופת כהונתו של נתניהו כשר אוצר ואמור היה להבשיל כעת, תקועה. רפורמה בחברת החשמל, רחוקה מאוד מביצוע. השירות הממשלתי, המשווע נואשות לרפורמה, תקוע כבר חצי שנה בלי נציב שירות המדינה. בלי נציב ובלי רפורמה, קשה מאוד לייצר תכנון לטווח ארוך, ולהציב את התשתית לפריצת הדרך של ישראל בעוד עשור.

קשה לומר שאין עשייה בכלל. כשמסכמים מגלים כי ממשלת נתניהו עשתה עד כה לא מעט בתחום הכלכלי, וכי היא גם התברכה בכמה שרים בעלי יכולת ביצוע מרשימה - משה כחלון, גדעון סער, גלעד ארדן, ועד לאחרונה גם יצחק הרצוג ובנימין בן-אליעזר.

ייאמר לזכותה של ממשלה נתניהו שהיא הרחיבה מאוד את ההשקעות בחינוך, והיא קרובה לחתימה על רפורמה חשובה בחינוך העל-יסודי (עוז לתמורה). בנוסף היא קבעה כלל פיסקלי לניהול התקציב, העבירה תקציב דו-שנתי אחראי, הגדילה את ההשקעות ברכבת (למורת רוחו של משרד האוצר), החלה ברפורמה חשובה מאוד בתחום התחרות בעולם התקשורת, הגדילה את ההשקעות בהיי-טק, העבירה את החלטות ועדת ששינסקי, הגדילה במידת מה את ההשקעה במגזר הערבי, ומנסה להמשיך ולשמר את המדיניות הכלכלית-חברתית לצמצום הפערים בחברה הישראלית. כמו כן, ממשלת נתניהו נמנעה מלבצע טעויות קריטיות במהלך ניהול המשבר הפיננסי - אם כי עיקר הקרדיט צריך להיות שמור כאן דווקא לממשלת אולמרט, ולשר האוצר דאז רוני בר-און.

יש, אם כן, לא מעט עשייה - אבל חסרה מאוד תחושת החזון, המנהיגות וההבקעה. אולי זה ריבוי הזיגזגים של נתניהו בקבלת החלטות, אולי זה הקיפאון בתחום המדיני שמייצר תחושת נכאים בכל התחומים האחרים, אולי זה הכישלון בנמלים ובחשמל, ואולי זו התחושה כי נתניהו עושה, כל זמן שזה לא מחייב אותו לריב עם בעלי בריתו הקואלציוניים או לקבל החלטות קשות באמת. בסוף, השאלה לאן נתניהו רוצה להגיע, ואיך באמת הוא רוצה להירשם בדפי ההיסטוריה, נשארת בלתי פתורה.

הישגים: הרחבת ההשקעות בחינוך, קביעת כלל פיסקלי לניהול התקציב, העברת תקציב דו-שנתי אחראי, הגדלת ההשקעות ברכבת, הגדלת ההשקעות בהיי-טק, העברת החלטות ועדת ששינסקי

כישלונות: הרפורמה בתכנון ובבנייה, הפחתת מס הכנסה ומס חברות השנויה במחלוקת, עיכוב בהפרטת הנמלים והרפורמה בחברת החשמל, אי-מינויו של נציב שירות המדינה וחסרונה של רפורמה בשירות הממשלתי.

מירב ארלוזורוב

משרד האוצר: יש במה להתגאות, אבל הפערים גדלים

האתגר לטווח הארוך: גיבוש אסטרטגיה כלכלית-חברתית ל-15 השנים הבאות והקטנת הפערים החברתיים

>> במבחן התוצאה, שר האוצר יובל שטייניץ יכול לטפוח לעצמו על השכם, והוא אכן עושה זאת. גם בכירי האוצר יכולים לטפוח לעצמם על השכם. התוצאות הכלכליות של ישראל ב-2010 טובות מכל ההערכות המוקדמות: צמיחה של 4.6% בכל השנה, צמיחה של 7.7% ברבעון האחרון. מי היה מאמין?

גם רוב המדדים האחרים ל-2010 טובים מאוד ולעתים אף מעבר לכך. להצלחה, גם הפעם, אבות רבים, ובהם הנגיד ובנק ישראל, המגזר העסקי והעובדים. אבל אין ספק כי לשר ולמשרד האוצר יש חלק חשוב בה.

שטייניץ נכנס לאוצר בשיאו של המשבר הכלכלי העולמי. כיום, כעבור שנתיים בלבד בתפקיד, לאחר תקציב דו-שנתי ראשון, ובתחילתו של תקציב דו-שנתי שני, נראה כי המשק נמצא במהלך של עוד מחזור עסקים מוצלח. לאחר המחזור של 2004-2008, בנק ישראל וגופים עסקיים בישראל החלו להעלות את התחזיות שלהם לביצועי המשק ב-2011. בקרוב יילכו בעקבותיהם גם חברות הדירוג הבינלאומיות. שטייניץ והאוצר מחייכים בהנאה.

התקציב הדו-שנתי, מהלכים נכונים בתחום האשראי למגזר העסקי, טעויות מעטות של האוצר בנושאים מרכזיים ובעיקר נתוני פתיחה טובים של המשק - סייעו לישראל לצלוח את המשבר הכלכלי העולמי של 2008 ו-2009 עם קרוב לאפס שריטות. אם תשאלו את שטייניץ מה היה המהלך החשוב שלו בשנתיים שלו בתפקיד הוא ישיב קרוב לוודאי, התקציב הדו-שנתי, ומיד אחר כך ישמח לספר על השבחים שלהם הוא זוכה בעולם בגין "המצאה" זו.

ואולם, למשרד האוצר היו עוד שורה של הישגים: העברת דו"ח ששינסקי בממשלה ובכנסת, העלאת רמת התעסוקה במשק לשיא של כל הזמנים, הורדת האבטלה לכ-6%, הפחתת יחס החוב-תוצר לרמה של 75% כשברוב העולם המפותח היחס רק גדל, והצטרפותה של ישראל ל-OECD (הרבה בזכות הידידות האישית ששטייניץ טווה עם מנכ"ל הארגון, אנחל גורייה). שטייניץ גם מנסה לפעול לטווח הארוך. במסגרת זו הוא פועל לגיבוש אסטרטגיה כלכלית-חברתית ל-15 השנים הבאות, שתחייב את הממשלות בעתיד.

אבל לצד ההישגים רשמו שטייניץ והאוצר כמה כישלונות כואבים. כך למשל, ההבטחה של שר האוצר לקצץ בתקציב הביטחון ב-2011 ו-2012, שאינה עומדת במבחן המציאות. ההבטחה לשנות את סדר העדיפויות של הממשלה בנושא החינוך וההשכלה הגבוהה אינה מחזיקה מים. אם יהיה גידול בתקציבים לשני נושאי יעד אלה, הוא יהיה בשולי השוליים. הרפורמה בשכר המורים ביסודי ובעל-יסודי תפחית את שכר המורים לשעה, מה שיגרום לבריחת המורים הטובים מהמערכת. ההבטחה להקים משטרה עירונית, נותרה במגירות שר האוצר.

ואולם הכישלון הגדול ביותר של שר האוצר ומשרדו, הוא הפרת ההבטחה שלהם להפחית את העוני ולהקטין את הפערים בחברה. הסיבה לכישלון, היא שלמרות מס השפתיים הקבוע שמשלמים השר ומשרדו לנושאים אלה, בפועל הם אינם עושים דבר. לא במקרה שר האוצר ומשרדו לא יצאו מעולם בצורה חד-משמעית ונחרצת נגד המשכורות הדמיוניות של בכירים בשירות הציבורי ובמגזר הפרטי.

שר האוצר התנגד להצעת עופר עיני-שרגא ברוש, להעלות את שכר המינימום. קולו של שטייניץ לא נשמע כמעט בשביתת העובדים הסוציאליים. לעומת זאת, הוא דאג להיענות לדרישות עובדי הנמלים כשהם רק צייצו בשביתה. היה לשר האוצר גם כישלון חלקי בשורת המינויים הבכירים שביצע בצמרת האוצר בשנתיים האחרונות.

כעת הוא ניצב לפני שלושה מינויים חדשים חשובים: מנהל רשות המסים, החשב הכללי ויו"ר רשות ניירות ערך. יש לקוות כי הפעם יצליח שטייניץ לגייס אישים מתאימים, כדי להחזיר את צמרת האוצר לימים היפים יותר שלה.

-

הישגים: תקציב דו-שנתי, אישור מסקנות ועדת ששינסקי

כישלונות: הקיצוץ שלא יצא לפועל בתקציב הביטחון, הפערים החברתיים הגדלים והולכים

מוטי בסוק

משרד התקשורת: שוק סלולר הגון יותר, תחרות בטלוויזיה

האתגר לטווח הארוך: לוודא שהרפורמות הרבות שהעביר המשרד לא יוכשלו על ידי חברות התקשורת, ויתורגמו לחיסכון עבור הצרכן

השר משה כחלון הוא משרי התקשורת הטובים שנראו במחוזותינו והוא בולט לטובה גם מול השרים האחרים בממשלה. את המחמאות שהוא קוצר ניתן לזקוף בעיקר לזכות ארבע הרפורמות הגדולות שקידם בתחומי הסלולר והטלקום במהלך הקדנציה שלו עד כה.

אייל טואג

הרפורמה הגדולה ביותר היתה הורדת דמי הקישוריות. ברפורמה זו הצליח כחלון במלחמה מול שלוש ענקיות הסלולר, והצרכן הרוויח מאות מיליוני שקלים. שנית, משרד קידם את רפורמת המפעילים הווירטואליים שקורמת עור וגידים בימים אלה. בעוד כשישה חודשים יהיו מפעילים כאלה בשוק, בהם רמי לוי ואלון סלולר, והם צפויים ליצור שוק סלולרי זול והגון יותר.

כמו כן, עומד כחלון לסיים בשבועות הקרובים את מכרז התדרים, שבסופו יוכל להכריז על הקמת שתי חברות סלולר חדשות בישראל - צעד שישנה את הענף לחלוטין. בנוסף פועל כחלון לשיפור מצב הצרכן בתקשורת הקווית באמצעות הכנסת חברת החשמל לפעילות תקשורת. עם זאת, עליו לוודא שהרפורמות הרבות שהעביר המשרד לא יוכשלו על ידי חברות התקשורת, ויתורגמו לחיסכון עבור הצרכן.

גם בתחום המדיה התאפיינה כהונתו של כחלון בהחלטות חשובות: כחלון קיבל לידיו מהשר הקודם, אריאל אטיאס, את חקיקת הרישיונות והרפורמה בתחום התקשורת. אמנם במהלך הדרך השתנתה החקיקה באופן משמעותי וחלקים נרחבים הקשורים לכבלים וללוויין הוסרו ממנה, אך בכל זאת הגיעה החקיקה לסיום, והיא תאפשר כניסת מתחרים חדשים לשוק הטלוויזיה המסחרית החל מהשנה הבאה. עם זאת, לא בטוח כי ייכנסו מתחרים חדשים או שהחקיקה תתרום לאיכות התוכן.

בנוסף הגיש כחלון, יחד עם שר האוצר, הצעת חוק שתאפשר את הרחבתו של מערך ה-DTT מחמישה ערוצים כיום ל-15-18 בעוד כמה שנים. ההרחבה תאפשר לאזרחים, שלא מעוניינים לרכוש שירותים מהכבלים והלוויין, לצפות ביותר ערוצים ללא תשלום חודשי.

למרות הצהרות חוזרות ונשנות, רפורמה אחת זוחלת במשרד התקשורת. מדובר ברפורמה שאמורה להביא לסגירת משרד התקשורת, ולהקמת רשות תקשורת עצמאית ומקצועית בדומה לכל מדינות המערב.

לא ברור מה מונע את הרפורמה: חוסר רצון או חוסר יכולת.

-

הישגים: הורדת דמי הקישוריות בסלולר, הכנסת מפעילים חדשים, מעבר לחלוקת רישיונות בטלוויזיה המסחרית, הצעה חוק להרחבת מערך ה-DTT

כישלונות: אי-הקמתה של רשות תקשורת במקום המשרד, הסרת הכבלים והלווין מחקיקת הרישיונות

אמיתי זיו ואופיר בר-זהר

משרד השיכון והבינוי: פער גדול מדי בין דיבורים למעשים

האתגר לטווח הארוך: הגברת קצב שיווק הקרקעות והורדת חסמים במוסדות התכנון והבנייה

>> בתחילת הקדנציה הציג שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס את האני מאמין שלו, למשרד השיכון. בראיון שנתן באוגוסט 2009 ל-TheMarker אמר: "אני לא יכול להגיד שאני רוצה שבעוד כך וכך שנים מחיר הדירות יהיה כך וכך, אבל דבר אחד בטוח: המחיר ישתנה, כי הדבר המרכזי שנעשה הוא להגדיל את היצע הדירות".

במארס 2010 ניתן לסכם שהיצע הקרקעות של המינהל אכן גדל, אך לא במידה שלה נזקק המשק, ושהמחירים של היום אכן לא זהים למחירים של 2009. הם הרבה יותר גבוהים. ואם כך - שר הבינוי והשיכון נכשל.

אלפי רוכשי דירות שעשו כעצתו והמתינו עם רכישת הדירות ב-2009 והפסידו כספים רבים נפלו קורבן לממשלה שלא הפסיקה לפמפם את דוושת הגז בניוטרל, בכל הקשור לנדל"ן. מסיבות עיתונאים פתאומיות על יוזמות חדשות, הודעות דרמטיות והכרזות בומבסטיות, במיוחד מצדו של נתניהו ובשותפות של אטיאס - העלו הרבה ניירת ואפס דירות. נראה שכבר שנים רבות לא היה פער כה גדול בין דיבורים ומעשים בתחום הנדל"ן, כפי שהתפתח בשנתיים הראשונות לכהונת אטיאס כשר בינוי ושיכון.

הסברים כמו חסמים בשוק הנדל"ן ובעיות ישנות במינהל מקרקעי ישראל ובוועדות התכנון - היו אולי מתקבלים בציבור הרחב בתסכול, אך לפחות היו בגדר אמירת אמת. היומרה להפוך את המציאות המאובנת הזו מהיום למחר, תוך הצהרות דרמטיות חסרות כיסוי ושכנוע הציבור, שאו-טו-טו מחירי הדירות ירדו, היא חוסר אחריות ופופוליזם לשמו.

יש טיעונים להקלת הכישלון: חלק גדול מפטפטת היוזמות בענייני נדל"ן בקע מפיו של נתניהו ויצר ציפיות גדולות להוקוס פוקוס, שאטיאס לא יכול היה לנפק. בנוסף, מוסדות התכנון, מהחסמים הגדולים של ענף הנדל"ן, לא נמצאים בסמכותו, אלא בסמכות שר הפנים, אלי ישי, שעד כה לא נראה כמי שמגלה עניין רב בנושא. עוד הסבר לכישלון הוא שהמינהל אכן הגביר את קצב שיווק הקרקעות, אך לא הצליח להגיע לקצב הנדרש.

יש לאטיאס גם סיפור הצלחה לא מבוטל: אחרי שנים שבהן נחשב המשרד לבלתי רלוונטי לתחום הנדל"ן, אטיאס הצליח להשיב למשרד השיכון הילה של משרד מוביל, שמרכז תחתיו גם את פעילות מינהל מקרקעי ישראל, ושיש לו עוצמה גם בוויכוחים מול משרדים אחרים, ובראשם האוצר. נכון שמעט מדי נעשה, אך אין כמעט ועידה או כנס נדל"ן, שאטיאס אינו מוזמן אליו לנאום, ואין כיום למשרדים אחרים אפשרות לעקוף אותו בדרך להגיע להחלטות חשובות שנוגעות לסמכותו. מהצלחות כאלה קשה להתפעל.

-

הישגים: שיפור תדמית המשרד והגדלת סמכויותיו

כישלונות: האצת שיווק הקרקעות, הורדת מחירי הדירות, "פטפטת" יוזמות מיותרת

אריק מירובסקי

משרד התמ"ת: סחבת בבניית מנגנוני אכיפה

האתגר לטווח הארוך: הגברת ההשקעות והתעסוקה בפריפריה ושדרוג תעשיות קלאסיות

>> למשרד התמ"ת היתה בשנתיים האחרונות הזדמנות למנות כמה מאנשי המפתח המרכזיים, שישפיעו על ההתנהלות העסקית במשק, יגבירו את התחרות, יאכפו בנחישות את חוקי הגנת הצרכן וישכללו את תחום התעסוקה. בפועל, המינויים, רובם בתקופת השר בנימין בן-אליעזר, שהוחלף לפני כחודש וחצי בשלום שמחון, התאפיינו בסחבת ובמקרה היחיד שהושלם, ברשות לסחר הוגן, נמשכת גרירת הרגליים באיוש תפקידי המטה וכתוצאה מכך באכיפה. התוצאה: רוב המעסיקים יכולים להמשיך לחייך על חשבון הצרכנים והעובדים.

בעיית האיוש החלה עם בחירת הממונה על הגנת הצרכן, תפקיד חדש שנועד לחולל מהפכה בתחום השמירה על זכויות הצרכנים, בדומה למה שעשתה רשות ההגבלים העסקיים בימי יורם טורבוביץ'. אלא שבמקרה הזה, ועדת האיתור שהוקמה, בראשות המנכ"ל, שרון קדמי, המליצה על מינוי מועמד שהיה לכאורה מקורב פוליטי לבן-אליעזר, אמנון מרחב. לאחר ביקורת ציבורית והתערבות רגולטורית נבחרה בסיבוב נוסף התובעת הראשית של משרד התמ"ת, תמר פינקוס.

עופר וקנין

פינקוס גילתה בכהונתה כתובעת יד רכה יחסית כלפי בעלי עסקים, והיא ממשיכה בכך גם בכהונתה הנוכחית. אף שהרשות הוקמה באוגוסט 2010, מתמהמהת פינקוס באיוש תפקידי המפתח בה בנימוק של המתנה לתקציבים, וכתוצאה מכך צפויה שנה מבוזבזת תחת ניהולה. הרשות לסחר הוגן נראית בשלב זה כהחמצה הבולטת של תקופת בן-אליעזר במשרד התמ"ת.

בקיץ 2010 גם אימץ בן-אליעזר את המלצות דו"ח אקשטיין, בהן מינוי משנה למנכ"ל, שיהיה אחראי על נושא התעסוקה במשרד. מדובר בתפקיד, שאם ייבחר לו האדם הנכון, הוא יוכל לחולל מהפכה בתחום התעסוקה במשק, כולל שדרוג התעסוקה בפריפריה. המכרז לתפקיד התעכב, ובאחרונה נדחה פעם נוספת כדי לאפשר למועמדים חדשים להציג מועמדות.

לפני כארבעה חודשים הודיעה הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, על כוונתה לפרוש מתפקידה בסוף ינואר 2011. קן נשארה בתפקיד חודש נוסף, אך עד כה לא נבחר ממונה חדש, אף שמדובר בתפקיד המרכזי החיוני לשמירת התחרות במשק. השר החדש, שלום שמחון אינו ממהר לקבל החלטה ומקורביו מסבירים כי העיכוב נובע מכך שסדר יומו עמוס מאוד.

שנתיים בעייתיות מבחינת הרתעה היו גם לממונה על שוויון הזדמנויות בתמ"ת, ציונה קניג יאיר. תחילה התעוררה בנציבות בעיה באיוש תפקידי מפתח, לאחר מכן נשמעו תלונות על תקציבים דלים. בפועל, משרד התמ"ת לא הפך את הנציבות לגורם דינמי הפועל במשק ומרתיע מעסיקים מפני עוולות. כמו במקרה של הרשות לסחר הוגן, גם כאן יש הישגים מדי פעם, אך אלה רחוקים מהפוטנציאל של התחום.

מנגד, במהלכים משולבים בין משרד האוצר למשרד התמ"ת הונחה תשתית טובה לטווח ארוך לצמצום האי-שוויון בין המרכז לפריפריה, להגברת התעסוקה, לחיזוק ההיי-טק והתעשייה המסורתית ולצמיחת היצוא. השינויים הבולטים הם בחוק עידוד השקעות הון, שמעניק הקלות נרחבות במס לכלל התעשייה המייצאת, והטבות גדולות במיוחד בפריפריה, לצד מענקי השקעה.

בנוסף, מקדמת לשכת המדען הראשי חדשנות בתעשיות המסורתיות, אם כי בקצב נמוך, הנובע מהיעדר ביקוש מצד התעשיות. מסלולי תמיכה מיוחדים נבחרים לתמיכה בענפים נבחרים, בהם ביו-טכנולוגיה ופיננסים. בתחומים אלה ניכרת דומיננטיות גדולה מבעבר של משרד האוצר.

בין הישגי משרד התמ"ת בשנתיים החולפות בולטת הצלחתו לחזק את מרכז ההשקעות, שמשרד האוצר ביקש בעבר לסגור, באמצעות תקציבים גדולים ומסלולים חדשים, שמאפשרים לו גמישות ניהולית גדולה יותר בהפניית תקציבים שיעודדו עלייה בתעסוקה במגזרים הבעייתיים ובקידום הפריפריה.

הישג נוסף הוא הקמת הרשות לעסקים קטנים שתקציבה גדל לעומת שנים קודמות, שהחלה להפגין נוכחות בשטח. עם זאת, מדובר יותר בפעילות סיוע ליזמים ולא במהלך גורף לקידום מעמדם של העסקים הקטנים.

-

הישגים: חיזוק מרכז ההשקעות בתקציבים ומסלולי תמיכה להגברת התעסוקה בפריפריה

כישלונות: הרשות לסחר הוגן רחוקה ממימוש יעודה המקורי להפוך למגן הצרכנים תוך הרתעת מפירי החוק

אורה קורן

משרד החינוך: רפורמות רבות שמוקדם לקבוע אם יצליחו

האתגר לטווח הארוך: שיפור הישגי התלמידים, ביטול הפערים והתאמת מערכת החינוך למאה ה-21

>> אם הישגי משרד החינוך נמדדים על פי הישגי התלמידים במערכת החינוך, אז בשנתיים האחרונות המשרד עדיין לא הציג הישגים משמעותיים. כדי למדוד את תוצאות כל התוכניות שהוביל המשרד בשנתיים האחרונות יש לחכות להישגי הזכאות לבגרות שיפורסמו בקרוב, ולתוצאות המבחנים הבינלאומיים שייערכו בקרוב.

עם זאת, גם אלה לא יספיקו: ההשפעה של תוכניות המשרד על התלמידים אינה מיידית ולכן תחלוף תקופה ארוכה עד שנדע עד כמה, אם בכלל, הצליח המשרד בקדנציה הנוכחית.

ואולם, הקדנציה הנוכחית הראתה כמה סימנים חיוביים. בשנתיים האחרונות הובילו שר החינוך, גדעון סער, ומנכ"ל המשרד, ד"ר שמשון שושני, כמה תוכניות ורפורמות משמעותיות בעלות מצטברת של מיליארדי שקלים, שביחד מהווים טיפול ארוך טווח למערכת החינוך, שהידרדרה בעשור האחרון בעקבות קיצוץ מתמשך בתקציבה. התוכניות נגזרו מתוך היעדים שהציג סער עם כניסתו לתפקיד, שחלקם מבוססים על המלצות שלא יושמו בעבר.

סער ושושני התחילו ליישם בהדרגה את התוכניות שנגזרו מהיעדים בידיעה שלא בטוח שיוכלו להציג את הפירות לראווה עוד בתקופתם במשרד. התוכניות יוצרות רצף של רפורמות במערכת משלב הגן, בעקבות יישום והרחבת רפורמת אופק חדש שנחתמה על ידי שרת החינוך לשעבר יולי תמיר, ועד למערכת ההשכלה הגבוהה. בנוסף התוכניות מיושמות תוך מדידה והערכה של ביצועו, וחלקן נותנות עדיפות לפריפריה ומיושמות קודם כל בה.

כך, נוספו שעות לימוד לחיזוק מקצועות הליבה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, והוקצו תקציבים לצמצום מספר התלמידים בכיתה ל-32. כדי לשפר את איכות המורים הרחיב המשרד תוכניות להסבת אקדמאים ומהנדסים להוראה, ולהפעיל מסלולי הכשרה חדשים למורים בעלי תואר שני, פרויקט לליווי מורים מתמחים בשנתיים הראשונות. אלה מלווים בתוכנית חדשה להערכת מורים, שתשפיע על קידומם ועל הקביעות שלהם, ויוצאת לדרך השנה.

בנוסף, סער העביר באחרונה בהחלטת ממשלה תוכנית להעצמת מנהלי בתי הספר, בעיקר בניהול התקציב וקביעת סדרי עדיפויות. השנה החל המשרד ליישם גם את התוכנית האסטרטגית לחיזוק החינוך הטכנולוגי, בעלות של 270 מיליון שקל.

הישג נוסף של המשרד בקדנציה הנוכחית הוא חתימה על הסכם העקרונות עם ארגון המורים העל-יסודי, לפיו המורים בבתי הספר התיכוניים יעבדו עוד 16 שעות בשבוע ויזכו לתוספת שכר של כ-52%. המשרד נמצא כיום במשא ומתן מתקדם עם הארגון על חתימת ההסכם.

במערכת האוניברסיטאות הצליח סער, בשיתוף הוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג ומשרד האוצר, להתחיל ליישם השנה רפורמה שש-שנתית בתוספת תקציבית של 7.5 מיליארד שקל. הרפורמה הכה נחוצה בהשכלה הגבוהה שמה דגש על עידוד המצוינות במחקר ובהוראה, קידום מחקר מתקדם והחזרת מוחות לישראל. עם זאת, סער ובכירי האוצר לא הצליחו לשתף ברפורמה גם את הסטודנטים, שעמם ניהלו מו"מ ארוך.

כמו כן, השנה הושקה התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, שבמסגרתה ישולבו תשתיות ואמצעים טכנולוגיים בכיתות ובלמידה. עם זאת, עקב מגבלות תקציב, קוצצה באופן משמעותי התוכנית שהיתה אמורה לשנות לחלוטין את תהליך הלמידה בבתי הספר היסודיים ולהתאים אותו למאה ה-21. המשרד נכשל גם בהשלמת יישומו המלא של חוק יום לימודים ארוך, שנדחה השנה שוב על ידי הממשלה, בהסכמת המשרד.

-

הישגים: הגדלת תקציב המשרד, המו"מ המתקדם עם ארגון המורים בנוגע לרפורמה, הרפורמה בהשכלה הגבוהה

כישלונות: אי-הכללת הסטודנטים במשא ומתן על הרפורמה בהשכלה הגבוהה, המשך הקפאתו של חוק יום לימודים ארוך

ליאור דטל

משרד הבריאות: טיפולי שיניים בחינם, עומס בבתי החולים

האתגר לטווח הארוך: הפחתת העומס בבתי החולים, קידום הרפורמה בבריאות הנפש והכנסת הטיפול הסיעודי לסל הבריאות

>> את תחילת כהונתו של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן איפיינו כמה תקריות שאיימו להפוך אותו לסגן שר סקטוריאלי ואת הקדנציה שלו לפיאסקו מהדהד: לאחר שלא הסתיר את אכזבתו מקבלת התיק - משום שחשק בתפקיד יו"ר ועדת הכספים - הגיעה פרשת פינוי הקברים מבית החולים ברזילי באשקלון שהובילה להתפטרות המנכ"ל איתן חי-עם.

דרור ארצי

לאחר מכן, התייצב ליצמן לצד האם המרעיבה מירושלים והמניות שלו בציבור היו ירודות ביותר. אלא שבשלב מסוים חל מפנה: ליצמן מינה את פרופ' רוני גמזו הצעיר והנמרץ מאיכילוב לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות, וביחד הם הכניסו במשרד המנומנם והאפרורי רוח חדשה שמשדרת שסוף סוף יש בעל בית במערכת הבריאות.

ההישג הגדול ביותר של המשרד בקדנציה הנוכחית הוא ללא ספק הרפורמה בטיפולי השיניים לילדים - לראשונה מאז חוק ביטוח בריאות ממלכתי נכנס לסל הבריאות תחום חדש שהיה פרטי לגמרי, עלה לציבור כסף רב ופגע אנושות בשוויון. המשרד הצליח להתגבר על התנגדות עזה מצד רופאי השיניים הפרטיים וגופים מסחריים, ואף לגייס תקציב להרחבת הטיפולים לקבוצות גיל רחבות יותר. כל מי שהזהיר כי המערכת אינה ערוכה לרפורמה התבדה: הילדים מגיעים בהמוניהם לקבל את השירות, והקופות מצליחות לספק אותו בלי בעיות מיוחדות או תורים ארוכים.

בנוסף, הצליח המשרד להשיג התחייבות לפתיחת 1,000 מיטות אשפוז חדשות בתוך שש שנים - כמות שאמנם אינה פותרת כליל את מצוקת האשפוז, אך מגיעה לאחר שנים ארוכות של דריכה במקום. הישג נוסף של המשרד הוא שינוי בנוסחת תקצוב קופות החולים (הקפיטציה) כך שהן יתוגמלו ביתר עבור תושבי הפריפריה ובתמורה יפתחו שירותים באזורים אלה.

המשרד גם הציב עמדה קשוחה ובלתי מתפשרת מול קופת חולים מאוחדת לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה החמור בעניינה, ובימים אלה מנהלת הקופה תהליך ניקוי אורוות חשוב ומתבקש.

עם זאת, לא כל יעדי המשרד הושגו: הרפורמה בבריאות הנפש, שסומנה על ידי גמזו כיעד ראשון במעלה ממשיכה לדשדש ורחוקה מאוד מביצוע; העומס בבתי החולים שבר שיאים החורף עם חולים ששוכבים בהמוניהם במסדרונות ומחלקות קורסות; וקופות החולים מתלוננות שהמשרד נמצא בניגוד עניינים ונותן יתרון לא הוגן לבתי החולים בחלוקת המשאבים.

בהמשך הקדנציה יעמדו ליצמן וגמזו בפני מבחנים גדולים. בהם התמודדות עם שביתת הרופאים הגדולה והבלתי נמנעת כנראה וקידום הרפורמה התקועה בבריאות הנפש. כמו כן, יידרש ליצמן לקדם את המהפכה הבאה עליה הכריז - הכנסת תחום הטיפול הסיעודי לסל הבריאות הממלכתי. מבחן מעניין נוסף יהיה בנושא השר"פ (שירותים פרטיים בבתי חולים ציבוריים), שגם עליו הכריז ליצמן כמה פעמים כנושא שברצונו לקדם.

-

הישגים: הרפורמה בבריאות השן , שינוי בנוסחת תקצוב קופות החולים

כישלונות: פרשת פינוי הקברים בבית החולים ברזילי, הרפורמה בבריאות הנפש תקועה

רוני לינדר-גנץ

משרד התחבורה: כבישים חדשים, רכבת ישראל מקרטעת

שר התחבורה, ישראל כ"ץ
עופר וקנין

האתגר לטווח הארוך: הפרטת נמלי הים, שינוי מבני ברכבת ישראל והעלאת הרכבת הקלה בגוש דן על המסילה

>> 2010 נפתחה בסערה על רקע הוויכוח הקשה שניטש בין משרדי ראש הממשלה והתחבורה לבין משרד אוצר סביב תוכנית "נתיבי ישראל" הגרנדיוזית לרישות ישראל בכבישים ובמסילות רכבת. בתום שבועות של מתקפות הדדיות אושרה לפני שנה תוכנית מקוצצת בהיקף 27.5 מיליארד שקל שתיפרש ל-15 שנה, שמתוכה כבר יצאו בחודש האחרון מכרזים ראשונים להנחת מסילות העמק (חיפה-בית שאן) ועכו-כרמיאל.

מכרזים קבלניים אלה פורסמו בידי החברה הלאומית לדרכים (מעצ החדשה), וייצגו שתי מגמות שבלטו בשנה החולפת במדיניות משרד התחבורה: החזרת ביצוע פרויקטים לזרועות הממשלה במימונה ותחילת השאיבה של פרויקטי רכבת ישראל מידיה. כך, בתום מסע התחבטויות בלתי נגמר, קיבלה הממשלה השנה את ההכרעה לגבי ביטול הסכם הזיכיון לביצוע פרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב בידי קבוצת MTS. בלחץ שר התחבורה, ישראל כץ, הועבר פרויקט זה לביצוע ממשלתי בידי חברת נ.ת.ע. כמו כן, דחף כץ לפרסום מכרז מחודש לסלילת כביש 531 כפרויקט קבלני (ולא כזכייני), לאחר שגם כאן נכשל הזכיין הפרטי בביצועו.

לצד אלה, נחנכו בשנה החולפת שני פרויקטים זכייניים אחרים: מנהרות הכרמל שבחיפה והנתיב המהיר לתל אביב, שאף הם לוו בקשיים במערכת היחסים בין הזכיין למדינה. אלה גם הגבירו את הביקורת הציבורית כלפי מגמת החיוב הגובר בתשלום עבור השימוש בתשתיות התחבורה.

בצל המגה-פרויקטים, זהרה קצת פחות שנתו השנייה של שר התחבורה בתפקידו. רכבת ישראל בלטה השנה בעיקר נוכח התפטרותו הכפולה של מנכ"ל החברה, יצחק (חקי) הראל, כשבתווך סבלה החברה גם ממכרז פוליטי כושל למינוי מחליפו. שמו של כץ נקשר לשניים מן האירועים. בנוסף, יצאה הרכבת למסע רכש מסיבי של קרונות וקטרים חדשים, הגבירה את עבודות התשתית, והחלה במשא ומתן ליישום שינוי מבני, שכבר גורר עיצומים מצד העובדים. קולו של כץ עדיין לא נשמע בעניין, פרט להחלטתו להוציא את פרויקטי החברה העתידיים לביצוע בידי מעצ וחברת חוצה ישראל.

כץ נמנע גם מעימות עם ועדי העובדים בנמלי הים. למרות הסכם השכר החדש לו זכו, מוסיפים הוועדים החזקים במשק לגרור רגליים, כשהשר מעדיף שלא להציב את סוגיית יישום הרפורמה בנמלים בראש סדר העדיפויות.

-

הישגים: פרסום מכרזים להנחת מסילות העמק ועכו-כרמיאל והתנעת הרכבת הקלה בגוש דן

כישלונות: אי-יישום הרפורמה בנמלי הים, היעדר התייעלות ברכבת

אבי בר-אלי

משרד התיירות: לא נערכו לשיא במספר התיירים

האתגר לטווח הארוך: אירוח 5 מיליון תיירים ב-2015 והמשך הצמיחה בתיירות לישראל

>> בשנתיים האחרונות התמקד משרד התיירות בראשות השר סטס מיסז'ניקוב בהגדלת מספר התיירים, ו-2010 הסתיימה בשיא של כל הזמנים עם 3.5 מיליון תיירים - בחצי מיליון יותר מהיעד שהמשרד הציב לעצמו. עתה עובר מרכז הכובד של המשרד לפיתוח תשתיות ומלונות, שכן העלייה המתמשכת במספר התיירים כבר יצרה צווארי בקבוק מבחינת חדרי המלון והתשתיות, בעיקר של העיר העתיקה בירושלים.

בשנים 2009-2010 נוספו כ-1,780 חדרי מלון וב-2011 עוד כ-3,100 חדרים. בשנים הקרובות צפויים להיפתח עוד אלפי חדרים - באמצעות בנייה, הסבה, השבה לפעילות והרחבה של מלונות קיימים. בסך הכל יש צורך בתוספת של 18 אלף חדרים כדי לעמוד בלחץ של התיירות, בהתאם ליעד של 5 מיליון תיירים ב-2015. עם הפעילויות שישפרו את התיירות בטווח הבינוני והארוך נמנים המיתוג של תל אביב כעיר עולם והמיתוג של אילת כאתר נופש, פנאי ותרבות עם עורף עירוני. המיתוג של ירושלים כמרכזה של ארץ הקודש כבר מושך יותר מ-76% מהתיירים שמגיעים לישראל. דרוג המלונות, שהמכרז לו ייצא בסוף מאי, אמור גם הוא לעזור לתיירות.

בקדנציה זו עברה מינהלת השקעות הון בתיירות מממשרד התמ"ת למשרד התיירות; אושרה תוכנית תמ"א 12 לשמירה על קרקעות תיירותיות; הוגדלו המענקים למלונאות בירושלים ל-28%; הורחבה מפת העדיפות בתיירות, ואחרי הפסקה של כמה שנים המשרד יוכל לתת מענקים גם להקמת אטרקציות, שהן מרכיב חשוב שעוזר להשאיר את התייר זמן רב יותר בישראל.

רוסיה ואוקראינה, שהוויזות לתיירים שמגיעים מהן בוטלו, הן המדינות שמגלות את הצמיחה הגדולה ביותר בתיירות לישראל. לצד השיווק לטווח הארוך, בוחנים במשרד שינוי מיקוד כדי לנצל את ההזדמנוות לאחר המהומות במזרח התיכון והאסון ביפאן ולמשוך לישראל תיירים נוספים. המומנטום חיובי, אך העמידה ביעד תלויה בדינמיקה של האזור. אירוע גיאו-פוליטי רציני עלול להחזיר את הגלגל לאחור, כפי שקרה בשנים קודמות.

הישגים: שיא של 3.5 מיליון תיירים, תוספת של אלפי חדרים בבתי מלון

כישלונות: מחסור בחדרי מלון ובתשתיות מתאימות, בעיקר בירושלים

עירית רוזנבלום

משרד התשתיות: התקשו להתמודד עם תגליות הגז

האתגר לטווח הארוך: לדאוג ליבוא גז נוזלי, לקבוע מדיניות  חדשה לחלוקת רישיונות החיפוש והקידוח

>> השנה השנייה של שר התשתיות עוזי לנדאו במשרדו תיזכר כאחת החלשות שידע המשרד. זאת, נוכח המחסור הצפוי בחשמל ובמים ובעיקר לאור התנהלותו בנוגע להתפתחות המואצת בענף הגז הטבעי.

משרד התשתיות כשל השנה באישור נקודת קליטת הגז ממאגר תמר במישור החוף הצפוני, ובאישור מתקן קליטת הגז הנוזלי הקבוע בדרום. בנוסף, הוא המשיך להסתבך בניהולם של פרויקטי חלוקת הגז הטבעי לצרכני הקצה ומתעכב בקביעת המדיניות החדשה לחלוקת רישיונות החיפוש והקידוח. זאת, בצל עמדתו המזגזגת כלפי ועדת ששינסקי לבחינת משטר המס בתחום חיפושי הנפט והגז, שהגיעה חרף עמדתו המקצועית של המשרד, והביאה לפגיעה באמון בו וביוקרתו.

בתחום החשמל, בחר המשרד לתמוך דווקא בחיזוקו של מונופול חברת החשמל - על חשבון שוק החשמל הפרטי. גם כאן טפחה המציאות על פניו, כשהוא נותר בלא בני ברית פוליטיים לקידום תחנת הכוח הפחמית-גזית באשקלון ולקידום התוכנית להתייעלות אנרגטית. זאת, כשעוד שנה חלפה מבלי לקדם את השינוי המבני הנדרש בחברת החשמל, שיתרחש ממילא תוך התערבות מינורית של המשרד, לעומת דומיננטיות של משרד האוצר.

ענף האנרגיות המתחדשות מסיים את שנתה השנייה של הממשלה באותה חוסר ודאות שבה נפתחה, ובאופק עסקי שנתון אף הוא בידי האוצר. כל אלה הביאו את לנדאו להלין על שאיבת סמכויותיו בידי האוצר. במקביל, מחה משרדו על טענות שהופנו כלפיו מצד האוצר בגין חוסר שיתוף פעולה וחוסר רציונאליות במהלכים שביקש לקדם.

תחת אלה, שקד בשנה החולפת המשרד דווקא על חיזוק כוחו מול ראשי הרשויות הסטאטוטוריות שבתחום סמכותו: רשות המים והחשמל. מנהלי הרשויות, ועצמאותן של הרשויות, נתפשו בידי שר התשתיות כסדין אדום משום שאיבת סמכויותיו. ואולם, גם הדחת שני מנהלי הרשויות בפועל מתפקידם - לא הביאה עמה כל בשורה לגבי המשך תפקודן.

הישגים: תוכנית התייעלות אנרגטית

כישלונות: קליטת הגז ממאגר תמר בצפון, קידום תחנת הכוח הפחמית

אבי בר-אלי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#