לגור בכפר, לשלם ביוקר - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לגור בכפר, לשלם ביוקר

תגובות

בריטניה

כשגרנו בלונדון לפני שמונה שנים, שילמנו 610 ליש"ט בחודש עבוד דירת שני חדרים באזור די מפוקפק של הבירה הבריטית - שכונת אדמונטון, הנהנית מסטסיסטיקות מפוקפקות כמו "מספר הפשעים האלימים עם סכינים הגבוה ביותר בלונדון". אדמונטון זולה יחסית בגלל חוסר הקישור התחבורתי שלה. כדי להגיע לרכבת התחתית צריך לנסוע באוטובוס 20 דקות לפחות.

הדירה היתה ממוקמת מעל שורת חנויות: מתחתינו טייק אווי הודי; מימין טייק אווי יווני; משמאל קצב עם מעצמת מקררים מאחורי החנות. הגישה לדירה היתה דרך סמטה אחורית, לא מוארת ולא סלולה. לדירה לא היתה מערכת חימום סדורה, ומכיוון שהיא נבנתה בשנות ה-20 של המאה הקודמת, הבידוד היה אפסי. אחרי שנתיים עברנו לבית דו-משפחתי בעיירה בישופ סטורטפורד במחוז הרטפורדשייר, השוכנת בסמיכות לשדה התעופה סטנסטד. שם, עבור בית ויקטוריאני ברחוב שקט עם שני חדרי שינה, סלון, חדר אוכל, מטבח, חדר אמבטיה וגינה שילמנו 690 ליש"ט בחודש. כשבעלת הבית רצתה להעלות את המחיר, החלטנו שהגיע זמן לקנות בית משלנו.

ב-2007 היתה בועת הנדל"ן המקומית בשיאה, הבנקים הלוו כסף לכל בעל דופק, הכלכלה פרחה, ולא היתה עננה באופק. מצאנו בית עם שלושה חדרי שינה וסלון ועם חצר קדמית ואחורית, במיקום כפרי, כ-11 ק"מ מחוץ לקיימברידג', ליד בית היסטורי עם גנים נרחבים, יערות ושדות, ומרחק 45 דקות נסיעה קצרות מסטנסטד ומלוטון. קנינו את הבית בסכום שבלונדון היה מאפשר לנו לקנות דירת חדר באזורים מעט יותר טובים מאדמונטון, אבל לא היה מספיק לארונית בשכונות אמידות יותר. כשנה וחצי לאחר מכן, כשהמשבר שבר את גב הבנקים והכלכלה נעצרה לכאורה, באופן מפתיע המחירים לא ירדו בהרבה. בנק אוף אינגלנד אפילו היטיב עמנו והקפיא את הריבית על 0%, והמשמעות היתה שכשעברנו מריבית קבועה לריבית משתנה, המשכנתא החודשית היתה נמוכה מבעבר.

קיימברידג'שייר הוא אחד האזורים הבודדים ברחבי הממלכה שלא סבלו יותר מדי ממחירי נדל"ן צונחים - בעיקר בגלל התעסוקה המקומית (בזכות האוניברסיטה, יש כאן מיני-עמק הסיליקון) שאינה מסתמכת על שירותים שמסובסדים על ידי מענקים ממשלתיים. גורם נוסף הוא העובדה שרוב בעלי הבתים במחוז גרים בבתים שקנו, כלומר שיעור אחזקות הנדל"ן כהשקעה או כנכסים שניים נמוך יחסית.

אף על פי שהחיים נראים ירוקים, זולים ומרווחים יותר ב"קאנטרי סייד", העלויות הנסתרות יכולות להצטבר בלי שנשים לב. ביולי 2010 התחלתי לעבוד בלונדון עבור משכורת גבוהה יותר ב-800 ליש"ט בחודש. כאן נכנסו לתמונה עלויות נסתרות ובראשן כרטיס נסיעה חודשי ללונדון, חנייה בתחנת רכבת ונסיעה באוטובוסים עד העבודה. חישוב קצר מביא אותנו לכך שהעבודה החדשה לא מכניסה יותר כסף, אלא מכניסה אותנו לאוברדרפט.

התוצאה היתה מערך חישובים ושינוי התנהגות קיצוני כדי לצמצם כמה שיותר את סך ההוצאות. כך למשל, לא חניתי בתחנת הרכבת, אלא במרחק ק"מ מהתחנה, ולכן כדי לתפוס את הרכבת של 7:13 ללונדון, הייתי צריכה לקום ב-5:50 - שעה שלא כיבדתי בנוכחותי מאז שירותי הצבאי. המשכתי לצמצם כל מה שאפשר, גם אם זה כלל החלפה של רכבות וקווים ושימוש ברכבת פרברים. למשך שבועיים בקיץ אפילו ניסיתי את החיסכון האולטימטיבי: החניתי את אופניי הסגולים בקינגס קרוס ונסעתי עליהם למשרד, ואת ארוחותיי קניתי בסופר.

קשה לתמחר את העלות הנפשית והגופנית שהתנאים גבו, במיוחד בחורף שבו היה חושך מוחלט כשנאלצתי לקום. המחיר הזה גרם לנו לחשוב על סגנון החיים שעבורו עזבנו את לונדון הדחוקה והמעושנת לטובת השדות הירוקים של קיימברידג'שייר.

בתום שישה חודשים של עבודה בלונדון ומגורים בכפר, קשה לי לומר מה עולה יותר: לגור בבית מרווח עם גינה ולסבול את הנסיעות המתישות, או לשלם פי שלושה עבור דירה אבל באזור מתקבל על הדעת בלונדון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#