מבחן הפרגולה: הסכנות במועמדות לשירות ציבורי בישראל - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מבחן הפרגולה: הסכנות במועמדות לשירות ציבורי בישראל

5תגובות

>> הבחנתם כמה מסוכן נעשה כאן באחרונה להיות מועמד למשרה ציבורית רמת דרג? האחרון ליפול קורבן הוא גונדר אלי גביזון, שנפסל מלהתמנות לתפקיד מפקד השב"ס, לאחר שנמצא לא דובר אמת בבדיקת פוליגרף בעניינים הקשורים לטוהר המידות. בכמה מכלי התקשורת נחשף כי מדובר במערכת יחסים אישית שניהל גביזון עם עובדת שלו לפני 15 שנה.

השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', לא התבלבל ומיהר להסיר את מועמדותו של גביזון לתפקיד. זאת, ניתן להניח, כלקח מפרשת אורי בר לב, שפרק המועמדות שלו למפכ"ל המשטרה הסתיים עם חקירה פלילית וחיסול של הקריירה המשטרתית שלו.

מי שמונה בסופו של דבר למפכ"ל, יוחנן דנינו, אמנם מחזיק בתפקיד - אבל זאת רק לאחר שבג"ץ דחה עתירה נגד מינויו בגין תלונות על שגיאות מקצועיות שביצע בעשור הקודם. מבקר המדינה עדיין בודק את התלונות האלה - האם דנינו אכן שגה מקצועית באותן פרשיות - כך שלא בטוח שנאמרה המלה האחרונה בנוגע למינויו.

אי אפשר כמובן שלא להזכיר בהקשר זה את פרשת פסילתו של יואב גלנט ממינויו לתפקיד הרמטכ"ל; פסילה שהחלה עם פרשה של מסמך מזויף, והסתיימה בסריקה של כל סנטימטר ברחבת החניה ובמטע הזיתים של ביתו הפרטי. ראוי לחזור ולהזכיר גם את עו"ד זאב פלדמן, שהיה מועמד לתפקיד ראש רשות המסים, ונפסל לאחר שנחשף כי נתן עדות בפרשת שוקי ויטה.

כמו כן, צריך להוסיף לרשימה את הקורבן הראשון לפרשת המינויים הבכירים הפסולים - ניצב יעקב גנות, שנפסל מלהתמנות למפכ"ל המשטרה בשל הליך פלילי שנוהל נגדו עשור וחצי קודם לכן. גנות אמנם זוכה בהליך הפלילי, אבל די היה בדברי ביקורת שהשמיעו כלפיו השופטים כדי לפסול אותו לתפקיד.

כל אחד מהמקרים שהוזכרו כאן שונה מהאחרים בפרטיו, אבל הם בעלי כמה קווים דומים. כמעט בכל המקרים המועמדים היו מוכרים היטב, לאחר שנים ארוכות של שירות ציבורי, ולמרות זאת ברגע האחרון נתגלו עליהם פרטים חדשים לא ידועים. כמעט בכל המקרים, הפרטים החדשים נגעו לפרשיות מעברם הרחוק, אפילו הרחוק מאוד. כמעט בכל המקרים הפרטים החדשים לא נגעו לפעילותם המקצועית של המועמדים, אלא לעניינים אחרים, כמו קשריהם עם נשים או עסקות הנדל"ן שלהם.

היוצא מן הכלל בכך הוא דנינו, שמונה למפכ"ל אף שדווקא במקרה שלו הועלו תהיות לגבי תפקודו המקצועי. מתברר שדווקא במקום שבו הדיון על התאמת המועמד לתפקיד היה אמור להיות דיון מקצועי - דווקא שם לא התנהל דיון ציבורי מעמיק, וזאת בניגוד גמור לדיווחים הסנסציוניים במשך שבועות לגבי ביתו של גלנט או קשריו המיניים של ניצב בר לב.

כמו בכלל המפורסם של חוקי פרקינסון, שלפיו הדירקטורים יאשרו הקמת כור גרעיני בעשר דקות, אבל ייחדו שתי ישיבות שלמות להקמת סככת אופניים - פשוט משום שבסככת אופניים כל אחד מבין, ואילו בכור גרעיני איש לא מבין - כך גם לישראל יש נטייה הרסנית לתעל דיונים חשובים על התאמתם של מועמדים למשרות בכירות דווקא למקומות הפחות חשובים. במקום לדון בהתאמה המקצועית, נסחפים לדון בקשריהם המיניים עם נשים.

התוצאה היא הידרדדות הדיון, משפטיזציה של הדיון, אובדן של מועמדים טובים בגלל סיבות לא רלוונטיות, והגרוע מכל - יצירת רתיעה משמעותית מהגשת מועמדות למשרות בכירות במגזר הציבורי. אין ספק כי הצטברות המקרים יוצרת רושם מתגבר כי בישראל מסוכן מאוד להיות מועמד לתפקיד ציבורי רם דרג, וכי מועמדות כזו יכולה להסתיים לא רק במפח נפש (אי מינוי לתפקיד), אלא גם בהלקאה פומבית של המועמדים - עד כדי חיסול הקריירה הציבורית שלהם, ואפילו אישומים פליליים. מאגר המועמדים לניהול בכיר במגזר הציבורי, עולה חשש כבד מלפנינו, הצטמצם משמעותית בעקבות הצטברות הפרשיות האחרונות.

אז אמנם, גם שלטון החוק וגם האתיקה והמוסר הציבוריים יצאו מחוזקים מכל הפרשיות האחרונות. זהו הצד החיובי של הצטברות הפרשיות. הצד השלילי הוא של רתיעה משירות במגזר הציבורי, עד כדי סכנה של ממש לאיכות הניהול הציבורי. האיזון הנדרש בין השניים - היכולת למנות למגזר הציבורי מועמדים שיהיו גם מוסריים וגם אנשי מקצוע מוצלחים - נראה כמופר לצד אחד.

איך מחזירים את האיזון? אין כאן נוסחה חד-משמעית, וברור כי כל מקרה צריך להישקל לגופו. עם זאת, נכון יהיה לתת משקל גבוה יותר על ההתאמה המקצועית לתפקיד. נכון יהיה גם לתת משקל גבוה יותר לתפקוד של המועמד לאורך שנות הקריירה שלו. בהנחה ש"מי שעושה בהכרח גם טועה", הרי שלא כל טעות צריכה לחסל קריירה - במיוחד אם מדובר בטעות שאינה נוגעת לתפקוד המקצועי הישיר.

נכון יהיה גם להזכיר לכולנו כי אין מועמדים מושלמים, בוודאי לא בישראל, שבה העבירות הקלות על החוק הן נפוצות מאוד. "אין מה לעשות", אמר לנו פקיד בכיר, "ישראל היא לא מדינה של ציות עיוור לחוק. ככה אנחנו. לכל אחד מאתנו יש את הפרגולה שהוא סגר מאחור, וכיום אנשים עושים חשבון שאם הם יגישו מועמדות למגזר הציבורי הם גם יגמרו בלי התפקיד - וגם עם כתב אישום על סגירת פרגולה שלא כחוק". לפיכך, מבחן הפרגולה צריך להיות מבחן חומרת העבירה או הטעות, מידת הרלוונטיות של העבירה או הטעות לתפקיד, וגם חומרת העבירה או הטעות ביחס לפועלו של המועמד לאורך הקריירה שלו.

אין במבחן הפרגולה כדי להוות פטור לעבירות קלות על החוק. מי שסגר פרגולה שלא כחוק צריך להיענש על כך, במסגרת הענישה המקובלת בתחום הנדל"ן, למשל. רק שאין טעם להעניש את המדינה יחד אתו, בפסילתו לתפקיד שהוא מתאים לו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#