דרושה העדפה מתקנת לחרדים - חדשות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דרושה העדפה מתקנת לחרדים

שילוב החרדים יביא להגדלת התוצר, להעלאת תשלומי המסים, להקטנת תשלומי הביטוח הלאומי והקצבאות, לצמצום הפערים

תגובות

>> שמואל הוא אברך חרדי בן 28, שהחליט לעזוב את ספסלי הכולל שבו הוא לומד ולהשתלב בשוק העבודה ודרכו בחברה הישראלית.

כמו שמואל יש בשנים האחרונות אלפים רבים ומספרם גדל והולך כל העת, אבל לאן יפנו בחורים כמו שמואל? הם יפנו לקרן קמ"ח (קידום מקצועי חרדי), הממומנת על ידי תורמים, ויעברו הליך המזכיר שרשרת חיול. תחילה יציגו טפסים שיאשרו שהם אכן אברכים בכולל שעליו דיווחו, לאחר מכן ימסרו את דפי חשבון הבנק שלהם כדי לוודא שהם אכן לומדי תורה החיים מקצבה ממשלתית ואינם עובדים בעבודה לא מדווחת, ואז יישלחו לתחנה הראשונה בדרך - האבחון המקצועי.

במהלך האבחון המקצועי שעבר במסגרת הקרן, הבין שמואל שהוא מתאים לתחום הפיננסים, ונרשם ללימודי חשבונאות במטרה ליהפך לרואה חשבון, למצוא לעצמו מקום עבודה ולחלץ את משפחתו הצעירה מהדוחק החומרי שכופים עליו הלימודים בכולל.

שמואל הוא אחד מתוך יותר מ-5,000 אברכים חרדים שלומדים כיום על חשבון קרן קמ"ח במסגרת מסלולים מיוחדים לחרדים שהוקמו במוסדות אקדמיים שונים ובמגוון של מקצועות, החל במשפטים ובייעוץ מס, וכלה בעבודה סוציאלית, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ופסיכולוגיה - איש כנטיית לבו.

אין צורך להכביר מלים על יכולתם האישית והלימודית הגבוהה של שמואל ושל שאר בוגרי הישיבות החרדיות המורגלים בשקדנות ובלמדנות, והם אכן משתלטים בתוך זמן קצר על פערי הידע וההשכלה שנוצרו בשנים הרבות שבהן התרכזו בלימוד תורה, ומובילים את מסלולי הלימודים שבהם הם לומדים בציוניהם הגבוהים. בקיץ הקרוב יסיים שמואל שלוש שנות לימודי חשבונאות ויתחיל לחפש עבודה בתחום, אבל היכן בדיוק ישתלבו שמואל וחבריו, ואיזה מעסיק בכלל מחכה להם ומוכן להתאים עבורם סביבת העבודה שתתאים לאורח החיים השונה שלהם?

לאלפי האברכים החרדים הנהפכים לבעלי מקצועות חופשיים ומעוניינים להשתלב בשוק העבודה השפעה עצומה על עתיד הכלכלה והחברה. שילובם יביא להגדלת התוצר, להעלאת תשלומי המסים, להקטנת תשלומי הביטוח הלאומי והקצבאות, לצמצום הפערים וכמובן גם לעניין החשוב אף מכל אלה - להגדלת תחושת הנשיאה המשותפת בנטל הכלכלי והחברתי, ולאחדות ישראל.

ואולם הכשרתם לעבודה ללא יצירת סביבות עבודה שערוכות לקלוט אותם היא חצי עבודה, ותמנע את מימוש הפוטנציאל העצום במהלך זה. ההשקעה העצומה בהבאת אלפים מהם לנקודה הנפשית וההכשרתית שממנה הם מוכנים, תרתי משמע, להצטרף לשוק העבודה, עלולה לרדת לטמיון. האם היה עולה על הדעת להכשיר חיילים למלחמה, אבל לא לדאוג לאוטובוסים שיסיעו אותם לחזית?

את הפתרון המשלים צריכה לספק הממשלה. עליה להבין את הבעיה ולהכיר בחלקה בפתרונה. הדרך לעשות זאת היא במתן עידוד כלכלי לעסקים ולארגונים שישלבו חרדים כמו שמואל, כדי שיעדיפו לגייס דווקא אותו. המדינה יודעת ליצור העדפה מתקנת בחוקי המכרזים או בדרישות רכש לתוצרת מקומית. המדינה יודעת להעניק העדפה מתקנת לנשים או לבני מיעוטים, למשל במינויים לדירקטורים בחברות ממשלתיות, וכל זה בצדק רב, אבל בתוספת קטנה: הגיע זמנם של החרדים.

הכותב הוא מנכ"ל קרן קמ"ח (קידום מקצועי חרדי)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#